שובו של פסטיבל ציידי הסניקרס
שובו של פסטיבל ציידי הסניקרס
יש להם עשרות זוגות והם מוכנים להוציא אלפי שקלים על דגם נדיר במהדורה מוגבלת שיישמר בקופסה שקופה בארון. היום יתקיים בנמל תל אביב היריד של קהילת אספני הסניקרס או הסניקהדס, כמו שהם מכנים את עצמם. “יש גם ילדים בני 16 שמנהלים דוכן. הם רואים סרטונים, בודקים, יודעים לזהות זיופים"
סניקרס של דיור ונייקי ששווים כ־25 אלף שקל, אייר ג’ורדן משיתוף הפעולה של נייקי והראפר טרוויס סקוט בכ־6,000 שקל, ועוד הרבה זוגות נעליים איקוניים, יותר או פחות, בטווח מחירים רחב, יוצגו ויוצעו למכירה היום ביריד הסניקרס הדו־שנתי של קהילת הסניקרס בישראל בהאנגר 11 בנמל תל אביב. הקהילה, שהקימה העיתונאית יוליה פריליק ניב, מונה כ־45 אלף חברים בפייסבוק וכ־16 אלף עוקבים באינסטגרם, והמספרים עולים, לדברי פריליק ניב, ושותפה לניהול הקהילה, דינו עשת.
בשנה שעברה הגיעו ליריד כמעט 2,000 איש. “לא כולם חייבים לקנות”, אומרת פריליק ניב. “יש מי שבאים להכיר, להיות בחלל עם מישהו שחולק איתו תשוקה משותפת”. המוכרים מציעים לא רק נעליים אלא גם ביגוד סטריט והום סטיילינג שקשור לתרבות הסניקרס, מקיימים הגרלות של זוגות נדירים וגם תורמים סניקרס לחיילים בודדים ולילדים בסיכון.
פריליק ניב ועשת הם מה שמכונה בקרב חובבי הסניקרס — סניקהדס. הם מעודכנים בתרבות הסניקרס, חוקרים אותה, מחליפים או מוכרים דגמים ייחודיים, ומנהלים בקבוצת הפייסבוק שלהם דיונים סוערים העוסקים במחירים, עדכונים על דגמים חדשים, ואפילו מספקים עצות סטייל או ניקיון, למשל מה נועלים לערב חג או איך להוריד כתם כורכום מהסוליה. לפריליק ניב יש בארון כ־40-30 זוגות, נייקי בעיקר, שאת כולם היא נועלת. “אבל זו לא הכמות, אלא האיכות והפריטים הנדירים יותר עם הסיפור”, היא מסבירה, “ויש כמובן גם מגבלת מחיר. הזוג הכי יקר בארון שלי עלה 1,500 שקל והוא נייקי ג’ורדן אייר 1 מדגם Lost & Found בצבעי שיקגו בולס”.
2 צפייה בגלריה
יוליה פריליק ניב: "יש לי 40-30 זוגות שאני נועלת. זו לא הכמות אלא האיכות והפריטים הנדירים"
(צילום: שרון חלבי)
עשת, בן 30, שבמסגרת עבודתו כמנהל שיווק של הוגו בוס בפקטורי 54 חשוף לטרנדים, מודה שלרוב דווקא הנעליים הפופולריות עם הבאזז פחות מעניינות אותו. הוא אוהב, למשל, את פומה, ליתר דיוק מקו Suede. יש לו כ־50 זוגות סניקרס בארון. “אני מרגיש שסניקרס זה המקום להביא את היציאות”. את רובם הוא נועל, למעט 3-2 זוגות, בהם נעל נייקי של קובי בריאנט ששווה כיום מעל 3,000 שקל.
פריליק ניב, בת 46, הקימה את קבוצת הפייסבוק לפני חמש שנים. “נסעתי בעולם וקלטתי שמשהו קורה. גם ביעדים מפונפנים כמו מילאנו ראיתי יותר ויותר אנשים בסניקרס וחליפות, נשים בשמלות ערב אלגנטיות וסניקרס. רציתי מקום שיביא את הסיפור מאחורי דגם מסוים, שיספק הצצה אל הבחירות שנעשות מאחורי הקלעים, למשל בחירה בצבעוניות מסוימת או למה דגם מושק דווקא עכשיו. נעליים הן לא רק פריט פונקציונלי, אלא גם סממן של תרבות”.
בין הסיבות לפופולריות הגואה של הסניקרס היא מונה את תעשיית ההיפ הופ, סדרות וסרטים כמו הדוקו של נטפליקס “מייקל ג’ורדן: הריקוד האחרון”, ומותגי היוקרה שנכנסו לתחום ומוציאים שיתופי פעולה עם חברות הספורט.
2 צפייה בגלריה
משתתפים ביריד, בהם סטטיק (בתמונה למטה). בעולם מסתמנת האטה אבל עדיין הביקוש גדל
(צילום: ליעד כהן)
טווח הגילאים של חברי הקהילה נע לרוב בין 18 ל־34, אבל, לדברי עשת, יש גם לא מעט בני 18-13. “הם כוח קנייה חזק. הנוער היום מתוחכם יותר. הם רואים סרטונים, בודקים, יודעים לזהות זיופים, יש להם ידע כמו לאדם מבוגר. יש ילדים בני 16 שמנהלים דוכן ביריד”. נכון, לא כולם יקנו נעליים במחירים גבוהים כל כך ויש מי שבאים לראות, הוא אומר, אבל הרבה צעירים חוסכים כסף מבר המצווה, מעבודות מזדמנות ויש מי שמשכנעים את ההורים שזה ישתלם.
שחר סבג, בן 32, אוסף סניקרס זה יותר מעשור, בעיקר דגמים קלאסיים מקוריים של נייקי שנחשף אליהם הן כשחקן טניס בצעירותו והן בעבודתו בחנות נייקי לפני שנים, שם למד על הדגמים וההיסטוריה שלהם. לפני כשנתיים מכר מחצית מהאוסף שלו שמנה 100 זוגות. הוא נשאר עם קלאסיקות שהוא כל כך אוהב ונועל, מסודרות למשעי בקופסאות פלסטיק שקופות, כמו אצל אספנים אחרים.
גיל ביסטרי, בן 38, דווקא לא שומר את הסניקרס שלו בקופסאות פלסטיק, להפך. הנעליים הן חלק מהארון שלו, מפוזרות, חלקן בקופסאות המקוריות. “אני מתעניין, אוהב וקונה סניקרס כבר 30 שנה. יש לי באוסף כמה עשרות נעליים כשבכל פעם אני מוכר חלק כדי לקנות משהו אחר, או מחליף עם אנשים. את הרוב אני נועל, אני מאוד אוהב את המראה, אבל יש גם כמה שהם סוג של השקעה. בכלל אני פחות בקטע של ספורט ומייקל ג’ורדן, ויותר בעניין בגלל האופנה והאסתטיקה. לפני כשנה קניתי זוג של נייקי מ־1987 במכירה פומבית חדשות לגמרי ואלה אגב הסניקרס שיש להן הכי הרבה ערך סנטימנטלי מבחינתי”.
בשנה האחרונה חלה האטה בענף. על פי אתר ביזנס אוף פאשן, הגידול האינטנסיבי של השנים האחרונות במכירות סניקרס לנשים ולגברים נבלם. ההכנסות הסתכמו בשנה שעברה ב־152.4 מיליארד דולר, אומנם גידול במכירות של 2.7% לעומת השנה שלפניה, אבל האטה בהשוואה לעלייה של 19.5% ב־2020. עדיין הביקוש לשיתופי פעולה ייחודיים קיים. תאגידי הענק ממשיכים להשיק זוגות במהדורות מוגבלות מאוד, שיאזלו מהר וכך המחיר יעלה. הסדרות המוגבלות לא יימכרו בחנויות הדגל של המותגים אלא דווקא בבוטיקים קטנים, או בהגרלות. “יש מי שקונים את הנעליים מראש כדי לסחור בהן כמו במניה. מחיר מדף יכול להיות 700 שקל, ויום אחרי כבר אפשר למכור אותן ברווח של 400 שקל ויותר”, מספרת פריליק ניב. אבל יש גם דוגמאות הפוכות. למשל, שיתוף הפעולה של אדידס וקניה ווסט. “אדידס עצרו את המכירות של דגמי ייזי לתקופה ארוכה אחרי האמירות האנטישמיות של ווסט, ועכשיו הם נמכרים סביב 1,000 שקל לעומת 1,600 שקל לזוג כשאנשים היו עומדים בתור. הנעל היא אותה נעל אבל האקלים הסביבתי והשיווקי השתנה. אדידס לא מייצרים אותה עוד”. הכניסה ליריד עולה 50 שקל, בלינק: chillz.com/he/TheEvent
