ניוקי סטייל מדינת היהודים
ניוקי סטייל מדינת היהודים
"נונו" ו"קלאטה 15" הן שתי איטלקיות שממוקמות בהיכלי ענק ומגישות מנות עצומות שקולעות לטעם המקומי. כי אם כבר לצאת למסעדה, אז לפחות במקום הגון, נדיב ומקצועי. על זה מקפידים בשתיהן עד הסוף
אריק איינשטיין שלוש, פינת יפה ירקוני. זו הכתובת שבה שוכנת מסעדת נונו. האם צריך בכלל לציין שהיא נמצאת בתחתיתם של מגדלים גבוהים ומנוכרים וששום אריק או יפה לא הושמעו ברמקולים בזמן שאכלנו בה? מסעדת קלאטה 15, לעומתה, שוכנת ברחוב מדינת היהודים. אלה שתי מסעדות איטלקיות בהרצליה. מסעדות גדולות, ענקיות, לכל המשפחה. רשת נונו־מימי, בבעלות יקי בונה ודובב לוינסון, התחילה את דרכה בהוד השרון לפני שמונה שנים והתרחבה כבר לשבעה סניפים. בדצמבר פורסם כי הרשת רכשה את לא פחות מאשר ג'ירף הוותיקה, והרכישה נעשתה בשיתוף עם לאומי פרטנרס, זרוע ההשקעות של בנק לאומי, שהשקיעה יותר מ־60 מיליון שקל ברשת הממוזגת.
קלאטה 15 נפתחה לפני שנתיים על ידי רייצ'ל ואנדראה מגי המגיעים ממשפחה איטלקית־בריטית־יהודית שלה חמש מסעדות איטלקיות בלונדון ובמנצ'סטר וגם בארץ המגף עצמה.
החיים האמיתיים של הסועד הישראלי האמיתי מתרחשים כאן, במסעדות כאלה בדיוק. בקניונים או מתחת למגדלי ענק. והאמת היא, שעם ישראל צודק. כי אחרי כל המנות המצויצות והמותססות בגורמה, ולפני כל הטבחות והקוקלות הטריפוליטאיות ואפילו לפני אוכל הרחוב והחומוסיות, כשעם ישראל יוצא לבלות, הוא הולך לנונו או לקלאטה. שם קוד. ואם כבר ללכת לשם קוד, עדיף שיעשו את זה טוב. הגון. נדיב. מקצועי ומקצועני. ואת זה עושים בשתיהן עד הסוף.
אלה שתי מסעדות עצומות ממש, ואתה ממש מסרב להאמין שאוכל טוב יכול לצאת ממטבח שמאכיל כל כך הרבה אנשים.
בנונו אכלנו ככה: קרפצ'יו בקר עם ערוגה של ארוגולה מעל, פרוסות גדולות של פרמזן, טיפות בלסמי כמו שצריך וגם קצת צנוברים וזילופי קרם חציל קלוי וטחינה. לא ממש קשור אבל יאללה, שיהיה. האמת, סבבה. בנוסף אכלנו פיצה פפרוני חריפה עם נקניקיות צ'וריסוס שפורקו לתלוליות בשר קטנות ושום קונפי. גדולה, לוהטת וטעימה רצח. אחר כך פפרדלה ראגו עגל (בקיצור, בולונז). שוב, מנה ענקית, משהו שמספיק לארבעה לדעתי, עשויה כמו שצריך.
עכשיו עשינו סוג של טעות והזמנו סטייק "נברסקה", כפי שקראה לו המלצרית המקסימה. הגיע סטייק גדול מאוד, עם פירה ובצל ופטרייה אחת לקישוט. חיתוך אחד בבשר עוד לפני שטעמת מגלה שמדובר בבשר מאוד פשוט. לא באמת מיושן כמו שצריך, כפי שהרגילו אותנו היכלי הסטייק היוקרתיים בתל אביב. מצד שני, זה גם לא עולה 200 שקל כמו שהיית משלם שם אלא 120. שזה, במצב הנוכחי, מחיר ממש הגון. וזה לא שהסטייק לא טוב. וחוץ מזה, מי מזמין סטייק במסעדה איטלקית?
למנה אחרונה הזמנו קסטה הפוכה: שני כדורי ענק של גלידת מסקרפונה עם טוויל שקדים, עוגיות באטר־סקוץ', קקאו וקרמל טופי. גם הקינוח עשיר, מפוצץ, כבד.
בקלאטה אכלנו סלט קיסר עם עגבניות שרי ועוף, ויטלו טונטו (פרוסות עגל ברוטב טונה) מצוין ממש, קלמרי מטוגן טוב מאוד, ראגו בולונז מצוין, ניוקי בעגבניות ומוצרלה שהיה חסר בה קצת מלח וסטייק פילה. שוב סוג של טעות מסוימת.
נונו וקלאטה הן לכאורה שום דבר לכתוב עליו הביתה. לא טוב ולא רע. הן גם לא אמורות לספק לך הגיגים להתפייט עליהם אלא למלא לך את הבטן בצהריים ולעשות לך שמח בערב ולעשות את זה כמו שצריך. ואת זה הן עושה הכי טוב שאפשר.
איפה?
נונו, אריק איינשטיין 3, הרצליה
קלאטה 15, מדינת היהודים 89, הרצליה
לפני הטיפ
נונו
קרפצ'יו: 61 שקל
פיצה פפרוני: 71
ראגו: 71
סטייק: 119
קסטה הפוכה: 45
כוס יין הבית לבן (קולומבר יקב ברקן): 31
סה"כ: 398 שקל
קלאטה 15
סלט קיסר עם עוף: 68 שקל
קלמרי: 58
ויטלו טונטו: 69
ראגו בולונז: 76
ניוקי: 79
סטייק פילה: 168
סה"כ: 518 שקל