יוצרי הסדרה קופה ראשית: "לכוכבה שביט מגיע קמפיין"
יוצרי הסדרה קופה ראשית: "לכוכבה שביט מגיע קמפיין"
נדב פרישמן ויניב זוהר, שחתומים על "קופה ראשית", עדיין לא מאמינים לגודל ההצלחה של הסדרה. לרגל עליית עונה חדשה של הסדרה הנוספת שלהם, "לבד בבית", מספרים צמד היוצרים כיצד יצאו לתחקיר עומק בתוך הראש שלהם, למה אין להם בעיה עם הומור עדתי "כי אצלנו כולם חוטפים", ולמה הם מתעקשים שלא יקראו לזה סאטירה, "כי סאטירה זה כבד"
מעניין לגלות כי מקורות ההשראה של יניב זוהר ונדב פרישמן, היוצרים של "קופה ראשית" ו"לבד בבית", הם קומדיות אמריקאיות. "לבד בבית", הם אומרים, מדברת קצת בשפה של "קומיוניטי"; שירה מ"קופה ראשית" נבנתה על פי המודל של ליז למון מ"רוק 30", לפעמים גם על קארטמן מ"סאות’פארק", וראמזי מאותה הסדרה מזכיר להם את בובספוג. זה מעניין כי לפחות במקרה של "קופה ראשית" היא כל כך ישראלית - כעת גם תופעה ישראלית, זוכת פרס האקדמיה לטלוויזיה ל־2020 כקומדיית המצבים הטובה, מועמדת לפרס אמי בינלאומי, חוצה גילאים, שדמויותיה נהפכו למודלים לחיקוי, תחפושות בפורים, ופרזנטורים של גופי ענק בפרסומות.
"לבד בבית", סדרה לילדים בחינוכית של התאגיד, עולה השבוע לעונה שנייה, אחרי שהיתה גם היא להצלחה לא קטנה בעונה הראשונה, עם 40 מיליון צפיות. כעת בין כתיבה לעונה הרביעית של "קופה ראשית" - שעונתה השלישית נפתחה עם נתון מרשים של יותר מ־300 אלף צפיות בכאן דיגיטל לשני פרקי הבכורה בפחות מ־12 שעות - וצילומים של העונה השלישית של "לבד בבית", הם מתפנים להתראיין על שתי הסדרות.
העונה השנייה, של "לבד בבית", כמו הראשונה, מתחילה בכך שמגפה כלשהי מחייבת את ההורים, עדי אשכנזי ויוסי מרשק, להיות בבידוד, שוב מרוחקים מארבעת ילדיהם, שקצת שכחו אותם בבית עם הדוד זעתר (שחר חסון), הילדותי מכולם.
העונה הראשונה, ששודרה בזמן הקורונה, שילבה את המגפה כקו עלילתי. "כשהסדרה עלתה, אנשים היו בשוק שהספקנו לכתוב על זה", אומר פרישמן. "אבל האמת היא שהרעיון היה שההורים נתקעו בחו"ל, מכל מיני סיבות". זוהר: "אחד הרעיונות היה הפיכה במדינה שהם נמצאים בה", ואז, מוסיף פרישמן, "באה הקורונה ואמרה 'תקשיבו, יש לי רעיון בשבילכם'. אם להודות על האמת, גם הנסיקה של 'קופה ראשית' קרתה בעונה השנייה בזמן הסגרים. לכן אני רוצה להודות מכאן למדען הזה בסין, שהמציא את המחלה והזריק אותה לעטלף".
נדב פרישמן (46) ויניב זוהר (36) הם תסריטאים, במאים ועורכים, עובדים יחד זה זמן מה, בעיקר על קומדיות. הם שיתפו פעולה בסדרה "מלחמת המינים" וב"מופע של רד ודביר", וכעת משגשגים בשתי הסדרות הללו.
"קופה ראשית" עלתה לראשונה בטלוויזיה החינוכית ב־2018, בשעות המיועדות למבוגרים. "הבנו שיהיה קשה להרים את זה כלכלית", משחזר זוהר, "שאנחנו צריכים מה שנקרא בענף 'דקות זולות' - דקות שזול להפיק אותן, ואז נדב בא עם הרעיון של לעשות מוקומנטרי. הוא ראה תוכנית בערוץ 10 שקראו לה 'גיבורים' על כבאים ושוטרים, ואמר 'בוא נעשה את זה על אנשים שעובדים בסופר'. זה פתח לנו את הראש, אנחנו נורא אוהבים את 'המשרד' ו'משפחה מודרנית'. כך קטעי הראיונות ומתן העדות נהפכו ל'דקות הזולות' שלנו. זה בא מצורך אבל נהפך לשפה ולמוזיקה של הסדרה, ויוצר את המשחק בין הפעולה לסאבטקסט".
"קופה ראשית" היא במירכאות מאוד מוגבלת”, אומר פרישמן, "כי היא כאילו דוקומנטרית: אי אפשר לשים בה כל מיני פלאשבקים או קטעי חלומות או הזיה. לעומתה, ב'לבד בבית' יש לנו סצנה שבה זעתר חוזר מהים ובמשך שלוש דקות רק שופך חול מהנעליים. זאת בדיחה שחוצה את גבול ההגיוני".
אמרתם פעם שבשביל "קופה ראשית" עשיתם תחקיר בסופר, בשביל “לבד בבית" איפה נעשה התחקיר?
זוהר: "התחקיר נבע מזיכרונות ילדות, אבל גם עשינו קבוצות מיקוד של בני נוער כדי להבין את השפה, את 'הנדיר', 'נדור', 'נודר'. מה שמדהים זה שאף על פי שילדים משתנים, והדור הזה יותר מתוחכם, בסופו של דבר, ילד הוא ילד, עם אותם רגשות. מימי התנ"ך זה לא משתנה. היה כיף לגלות שאנחנו עדיין רלבנטיים מהבחינה הזאת".
פרישמן: "אני גדלתי עם עוד שלושה אחים, אז הרבה ממה שקורה בסדרה מזכיר לי את הדינמיקה שלנו. יש הרבה סיפורים שלקחנו מהחוויות המשפחתיות שלנו. לכל אחד יש איזשהו סיפור שבסוף נהפך להרפתקה בתוכנית. אתה יוצא לתחקיר בתוך הראש שלך".
למה מיקמתם את הסדרות דווקא ביבנה? גדלתם שם?
פרישמן: "גדלתי ביהוד, ו'קופה ראשית' היתה אמורה להיות שם ואז אמרנו נעביר את זה למקום יותר פריפריאלי, ליבנה. אנחנו רוצים להשתלט על העיר ולהריץ את יניב לראש העיר".
"לבד בבית" היא תוכנית לילדים שמשודרת בטלוויזיה החינוכית, זה נלקח בחשבון?
זוהר: "עצם זה שמשדרים את הסדרות בחינוכית אומר שאנחנו צריכים להיות מהוגנים, בלי לרדת נמוך. לשמור על הגבולות. זה הפך גם את 'קופה ראשית' למתאימה לילדים. הם אולי לא מבינים מה כוכבה ואמנון עושים באוטו, אבל הם בכל זאת נהנים".
פרישמן: "מה שיפה בקומדיה זה שאתה רואה מישהו מתמודד עם רגשות נורא חזקים ואתה מזדהה איתו. לא הייתי אומר שיש בסדרה חינוך דידקטי אלא חינוך רגשי. חוץ מזה שיש רפרנטית מטעם הערוץ שעוברת על התסריטים בשלב מוקדם והיא רואה דברים שאנחנו לא שמים אליהם לב. היה פרק שנבו, הילד הקטן במשפחה, תוקע את הראש שלו בין סורגים. פתאום הבנו שזה לא מראה טוב לראות ילד תקוע ככה פרק שלם".
זוהר: "דוגמה מסוג אחר הוא בפרק 'רוני האוטרקי'. בפרק הזה יש ילד שצוחק על ילדים בגלל העדות שלהם, ורוני (אחד מילדי הסנדוויץ' במשפחה) מפחד שהוא יגלה שהוא מארבע עדות שונות, אז הוא ממציא עדה נקייה שאין עליה שום דעה קדומה — האוטרקית. תהינו אם העניין של עדות הוא נושא שעוד משמעותי. שאלנו את הילדים השחקנים אם זה עניין בבית ספר. וכשהבנו שכן, שאלנו את עצמנו איך נעביר את זה. הרי אנחנו צוחקים שם על עדות. הלכנו בין הטיפות, וזה יצא פרק די אמיץ, כי דיברנו על נושא רגיש ולא התעלמנו ממנו.היה לנו חשוב שהמשפחה בסדרה תהיה מעורבת. ככה גדלתי. נדב לא ידע מה זה מזרחי עד שהוא התגייס לצבא", הוא עוקץ את חברו. "אבל ככה נראית המשפחה שלי. נטע רוט, האחיינית של יאיר לפיד (שמגלמת את האחות הגדולה במשפחה - ר"ק), היא בסדרה האחיינית של הדמות של שחר חסון. יש לי דודה שנראית בדיוק כמו נטע רוט ואני נראה כמו שאני נראה. כן, כי זה ישראל".
זוהר ממשיך ש"חשוב לנו לעסוק באמת. אנחנו גם נורא מפחדים מהמילה 'סאטירה', גם ב'קופה ראשית'. ההגדרה של קומדיה, לדעתי, זה 'האמת הלא מדוברת', מישהו פתאום אומר משהו שמפוצץ את הבועה ואז זה נורא מצחיק. סאטירה היא מילה עם כובד משקל. אנחנו מכוונים חצים ב'קופה ראשית', אבל בלי הכובד של 'סאטירה'".
אפרופו עדתיות ופריפריה, כמה רגישות נדרשה בבניית הדמויות של "קופה ראשית"?
זוהר: "אנחנו מנסים להידמות למציאות. אתה הולך לסופר וזה מה שאתה רואה: ערב־רב של תרבויות, מכל העולם, מכל העליות, מכל הארצות, מכל המעמדות, גם הלקוחות. כולם מגיעים לסופר ועומדים ביחד בתור. ב'שפע יששכר' כולם יורדים אחד על השני, בלי רחמים. מה שמאפשר את זה הוא שכולם חוטפים - כל אחד מקבל את המנה שלו. יש שוויוניות".
בעונה השנייה הסדרה היתה מועמדת במפתיע לאמי בינלאומי. כבר מכרתם את הסדרות לחו"ל?
פרישמן: "קשה להסביר כמה זה היה מפתיע. עשינו תוכנית קטנה בחינוכית, שאהבו אותה מאוד, אבל ראו אותה 14 איש. ואז נסגרה החינוכית ואף אחד לא רצה את הסדרה. התאגיד בדיוק הוקם ולא רצה אותה. אלדד קובלנץ (המנכ"ל אז) לא אהב אותה, הוא אמר לאחרונה שזאת היתה טעות שלו. הלכנו לקשת, לרשת, ערוץ 10 רצה אותה באיזשהו שלב, אבל ערוץ 10 נסגר, וכבר חשבנו שאנחנו המנחוס של ערוצים, שבגללנו סוגרים אותם. אחרי חצי שנה התאגיד אישר עונה שנייה, בתקציבים של העונה הראשונה שהיו מגוחכים. היינו לפני צילומים, וכבר היינו חבר'ה, נהיינו משפחה. יש לנו מנהג כזה במשפחה של לעבוד אחד על השני. יניב סוויסה (נסים שמעוני) הוא אחד המתחנים הגדולים ודב נבון (אמנון טיטינסקי) הוא אחד הנמתחים הגדולים אז כל הזמן רצות שטויות. יום אחד יניב שולח בקבוצת הווטסאפ 'אנחנו מועמדים לאמי'. מה אמי? היה לנו ברור שמישהו מסתלבט. לקח יומיים עד שזה פורסם. נסענו לניו יורק, הטיול השנתי הכי כיפי שהיה לי בחיים, כל הקאסט. הפסדנו אמנם, אבל זאת היתה חוויה לכל החיים.
"לגבי המכירה בחו"ל. אנחנו בשיחות עם כל מיני גורמים כבר כמה שנים. נכתבה גרסה בגרמנית. אבל מדובר באופציות, לא בדיוק מכירה. באמריקה, שזה השוק הרציני, יש את 'סופרסטור' שמצליחה מאוד, אז מאוד קשה להציע שם סדרה על סופר כשכבר יש אחת כזאת, אף שהיא מאוד שונה".
איך הדמויות האלה מהסופר נהיו פרזנטורים בפרסומות וכוכבי ענק. אין כאן דיסוננס?
"ממש לא דיסוננס", קובע זוהר. "רמזי, כוכבה, אמנון, האנשים השקופים האלה, הם הגיבורים האמיתיים. לדעתנו, מגיעה גם להם גאוות יחידה".
