קראת את החדש של אהוד בנאי? אלה אירועי הספרות החמים לקראת ראש השנה
קראת את החדש של אהוד בנאי? אלה אירועי הספרות החמים לקראת ראש השנה
אהוד בנאי מפליג במפגשיו, ישי שריד מתיישב בפאנל, חגית גרוסמן חוקרת את מקור הרעב ושאנן סטריט שולף טקסט פופולרי. הכל בספרים ובאירועי ספרות חדשים לקראת ראש השנה
פרוזה
ישי שריד הוא סופר עם אצבע על הדופק. בכתיבה מתונה ומדויקת שיודעת להכיל מורכבויות הוא מטפל ברומנים שלו בחומרי הבערה של המציאות הישראלית: מגפת הנדל"ן, טיולי שואה, משיחיות. עכשיו הגיע תורו של הפאנליסט. ברומן חדש שנקרא "הפאנליסט" (עם עובד) מספר שריד על דמות בדיונית אומנם, אבל נדמה שאפשר לזהות בה כמה דמויות מוכרות מהטלוויזיה. שי תמוז הוא עיתונאי ותיק, שבתחילת דרכו נחשב לקול מרענן ואף הופיע בטלוויזיה לעתים קרובות. אבל במשך השנים תהילתו דעכה, וכעת הוא מזהה הזדמנות חדשה — להצטרף לערוץ הפטריוטי ולאמץ לעצמו זהות של איש ימין, שמרן ומסורתי. זה רומן אמיץ על כוחה של הטלוויזיה ועל התפשטות הפוליטיקה הפופוליסטית.
גם ארי ליברמן, כותב מוכשר ומושחז שספרו השני "השתקן" זכה לשבחים, מפרסם כעת רומן חדש, "אושר" (אחוזת בית), שמספר על אושר קרליבך, גבר גרוש בן 44 שמגלה בוקר אחד שהוא חולה בסרטן ונותר לו מעט זמן לחיות. הוא הופך באחת למין קהלת מודרני, שמנסה לרדת לחקר משמעות החיים והמוות. הוא יוצא לשוטט ברחובות ירושלים, מגשים חלומות ישנים, מחזיר אהבות קודמות וסוגר מעגלים ברומן טראגי־קומי כתוב בכישרון ובחן.
שירה
ספר שיריה החדש של דיתי רונן, משוררת ותיקה ומוערכת, נקרא "דברי הימים" (הוצאת אפיק), והוא חושף ברוב יופי וכאב את חומרי חייה של המשוררת. בלשון בשלה ואמיצה היא כותבת על בית ילדותה אשר חרב, על אם נוטשת, על כאבי גדילה בבית יתומים ובין משפחות ובתים מאמצים, על אמהותה כאשה בוגרת, על געגועים ועל השירה עצמה. זהו ספר חשוף ונוגע.
ספר שירים חדש ויפה יוצא גם לחגית גרוסמן, "מקור הרעב" (הקיבוץ המאוחד). השירה של גרוסמן אקספרסיבית, משוחררת, חושנית, והיא מטפלת ברוך בכאבים פרטיים ובכאבי הזולת. "אל תניחי ליום/ לחלוף על פנייך/. אחזי בידו/ כבד חולה מותש,/ שהי עמו עד סופו./ זה יומו האחרון".
הגות
אהוד בנאי הוא לא רק מוזיקאי; הוא אדם כותב, שספריו הקודמים "זוכר כמעט הכל" ו"זה המקום" היו רבי־קסם והשראה. כעת רואה אור ספר חדש שלו, "ספר הבצלים הירוקים: מסעות, מפגשים, חלומות" (כתר). בנאי הוא הנוסע המתמיד. איש מסעות מתבונן, וגם בספר הזה הוא אוסף קטעי יומן, חלומות, זיכרונות ופגישות עם אנשים. הוא מספר, למשל, על קריירה קולנועית קצרצרה בילדותו, על מפגשים עם הדוד יוסי בנאי, עם החבר יוסי אלפנט, על מפגש עם נזיר או עם מוכר שווארמה שהיה פעם גנב מכוניות. הוא מתאר מסעות בלונדון, ניו יורק, דלהי, וגם ניר עוז. בת צחוק וחמלה מלוות את הטקסטים היפים שלו.
עיון
השנה מלאו 100 שנים למותו של פרנץ קפקא, וציון המאורע נמשך. בעברית פורסם תרגום חדש ונפלא של אילנה המרמן ל"המשפט", ולאחרונה ראו אור שני ספרי עיון העוסקים בדמותו וביצירתו: ספרו של דוד גורביץ' "אמריקה של קפקא" (הקיבוץ המאוחד) מנסה להסביר את סוד קסמו של קפקא ואת הרלבנטיות שלו לימינו. גורביץ' חוזר בספר אל אחד הרומנים המפתיעים של קפקא, "הנעדר (אמריקה)", שבו הוא מתגלה גם כאמן חושני ומיסטי ואפילו קצת אופטימי. אמריקה של קפקא היא גם ארץ פלאות ושיכחה וקרנבל.
עוד ספר מעניין מהתקופה האחרונה הוא "המשפט האחרון של קפקא" מאת בנימין באלינט (מאגנס) שמתאר את קרב הבעלות על כתבי היד של קפקא, שנשמרו בידי מקס ברוד. היה זה הליך משפטי מסובך ושנוי במחלוקת, שעורר דילמות משפטיות, מוסריות ופוליטיות. במקביל מתאר באלינט את דיוקנו של קפקא ואת סיפורן של שתי מדינות, ישראל וגרמניה, המתמודדות עם טראומות העבר שלהן באמצעות התביעה לבעלות על מורשתו.
אירוע
בבית אריאלה בתל אביב יתקיים ב־19 בספטמבר סוף השבוע הספרותי של עיריית תל אביב "כתוב", ובו מופעים, דיבייטים, שיחות וסדנאות בהשתתפות מיטב הכותבים והיוצרים, בניהול אמנותי של יובל פלוטקין ונועה סוזנה מורג. בין השאר, יהיו תערוכת רומנים גרפיים בעקבות 7 באוקטובר; תא וידויים לאנשי המילה הכתובה: על ספרים שלא סיימנו או קלאסיקות ששנאנו; פאנל בנושא סיסמאות בפוליטיקה; אירוע לציון שנה למותו של הסופר והמשורר יואל הופמן; הפאנל "מדע בזיוני" על חיזויי עתיד כושלים בספרות; "ד"ש מברנר", ריאיון מיוחד עם הסופר המנוח י"ח ברנר באמצעות בינה מלאכותית; "מעשה בפיצוץ בלונים" עם ארבעה קומיקאים שיקטלו ספרי ילדים; אסף ליברמן יארח את שאנן סטריט באירוע "פזמון חוזר", שיחה על כתיבה פופולרית; וסדנת סוף שבוע לכותבים שנועדה להקנות כלים ליוצרות ויוצרים.
