סגור
מתוך הסרט בחורים טובים פנאי
מתוך "בחורים טובים". כמו בשנות ה־70 של המאה ה־19 (צילום: באדיבות סרטי יונייטד קינג)

"בחורים טובים" - הומור ממוחזר, אך בכל זאת עובד

"בחורים טובים" מסתמן כלהיט הגדול של החגים. הסרט נותן הצצה לעולם השידוכים הליטאי, מתמצת את להיטי הקומדיה העממית ובכל זאת זה עובד

“בחורים טובים”, שביים ארז תדמור, מסתמן כלהיט הגדול של החגים. 13 אלף כרטיסים נמכרו בסוף השבוע הראשון לצאתו. אם הקצב יימשך, הוא יהיה הלהיט הגדול הראשון של הקולנוע הישראלי ל־2022. על פניו, קל להבין למה: זו קומדיה רומנטית, מיושנת בתכניה, והיא עושה את הדבר שהקהל הישראלי הכי מבקש מלהיטיו: היא מצחיקה. והיא עושה זאת על ידי הפניית מבט אל הבאגים הייחודיים בחברה ובפולקלור הישראליים והיהודיים.
יש לנו לא מעט ביקורת על הסרט, אבל אי אפשר לקחת ממנו את מה שהוא יודע לעשות היטב: להצחיק. נודה: יש בו כמה בדיחות מצוינות, חלקן נדושות וצפויות, אבל מבוצעות כל כך טוב שאי אפשר שלא להתפקע מצחוק מולן, כאילו שהגענו לערב מיטב הלהיטים של הקומדיה העממית־העדתית.
תדמור, אחד הבמאים הפוריים והמעניינים שפועלים בישראל (זוכה פרס אופיר על “ארץ פצועה”), מציג בסרט הזה בעיקר טיימינג קומי מוצלח ואינסטינקט מצוין לליהוק (הזיווג של ריימונד אמסלם ורועי אסף כהורי הכלה מוצלח במיוחד). הסרט הוא פרויקט שיזם איש הנדל”ן יקי רייסנר, שהגה רעיון מבריק למדי: ליצור סרט קולנוע חרדי, צנוע וכשר למהדרין, אבל כזה המיועד בראש וראשונה לקהל החילוני.
על פי עלילת הסרט, החברה החרדית הליטאית עדיין מצויה במשבר העדתי של הקומדיות הישראליות של שנות ה־70: גבר אשכנזי המתאהב באישה ממוצא מזרחי היא נקודת מוצא לסקנדל גדול. איש לא ייתן את ברכתו לזיווג שכזה. וכדי שיסכימו לשניים להיפגש, יהיה עליו להעמיד פני עיוור. ראינו סיפורים כאלה של אהבה בלתי אפשרית והתחזות ב”סנוקר”, “בדרנית בחצות” ו”קונילמל”. ”בחורים טובים” ממשיך אותם, אבל ביידיש. הסיבה לכך שזה עובד עדיין ב־2022 היא שגינוניה ושמרנותה של החברה החרדית הופכים את “בחורים טובים” לסרט תקופתי מבלי שיהיה באמת תקופתי. סרט בהווה שתקוע בבועת זמן של שנות ה־70. אבל שנות ה־70 של המאה ה־19.
בכל הקשור לחוקים ומנהגים, הקומדיה הרומנטית היא האורתודוקסית מבין הז’אנרים הקולנועיים. אבל באופן משונה, דווקא “בחורים טובים” מעדיף את האורתודוקסיה הדתית על זו הקולנועית, וחוזר ושובר את חוקי הז’אנר.
ובכל זאת, בזכות העובדה שיוצרי הסרט ותסריטאיו מגיעים מהעולם הדתי, “בחורים טובים” הוא קומדיית מצבים וגינונים שמייצגת באופן מכבד את העולם החרדי, מציגה את מנהגיו ללא התנשאות, אבל לא שוכחת לצחקק על הפרדוקסים והאבסורד שבחלק מהם. לפעמים זה נראה כמו סרט טבע אנתרופולוגי על עולם אחר, אבל ככל שהסרט נמשך והקרח נשבר, היידישקייט של קומדיית הקיגל הזאת מתחיל להיראות מוכר ומקומי: כזה שאפשר לצחוק עליו בידידות, ומבלי לדרוש ממנו בהתנשאות להיות יותר ביקורתי ויותר כמו, נו, כמונו. איך היה אומר סאלח שבתי? “ככה זה אצלנו”.