עם 250 מיליון שעות צפייה: ג'יי־לו שוב שוברת את האלגוריתם
עם 250 מיליון שעות צפייה: ג'יי־לו שוב שוברת את האלגוריתם
איך הפך הסרט הזניח "האמא" בכיכוב ג'ניפר לופז לנצפה ביותר השנה בנטפליקס, עם 250 מיליון שעות צפייה? אולי דווקא בגלל ששתי דקות אחרי שהוא נגמר שוכחים ממנו
בשבוע שעבר הפילה נטפליקס על העולם טבלת אקסל מפלצתית המציגה את נתוני הצפייה ב־18 אלף תכנים שלה, מקור ורכש, למחצית הראשונה של 2023. זו, ככל הנראה, התגובה שלה לתוצאות שביתת התסריטאים, שבהסכמים עם האולפנים חייבו את חברות הסטרימינג להיות שקופות יותר עם נתוני הצפייה שלהן, המשפיעות על גובה התמלוגים.
בנוגע לסרטים נתוני הצפייה מעניינים במיוחד: הסרט הנצפה ביותר בנטפליקס ל־2023 הוא - נסו לנחש - ובכן, "האמא". זה סרט אקשן עם ג'ניפר לופז בתפקיד הראשי, שעלה במאי ומאז צבר כ־250 מיליון שעות צפייה. ב"וראייטי" הגיעו למסקנה ש־127 מיליון מנויים, מבין 247 מיליון מנויי נטפליקס בעולם צפו בסרט. חצי ממנויי נטפליקס צפו בו - זו חשיפה עצומה, ובהנחה שכל בית שיש בו נטפליקס מכיל שניים עד ארבעה אנשים בממוצע, כמות הצפייה בו אסטרונומית. למעשה, טוענים ב"וראייטי", אם הסרט היה מופץ בבתי הקולנוע ומביא את אותה כמות צופים, הוא היה הסרט השלישי הכי קופתי השנה אחרי "ברבי" ו"האחים סופר מריו". ובכל זאת, "האמא" לא עורר דיבור. המונים צפו בו ושכחו אותו מיד.
"האמא" מספר על חיילת יחידת עילית לשעבר שמסתבכת עם העולם התחתון, נעלמת וחוזרת כדי להציל את בתה ולהתאחד איתה. באופן מפתיע, עלילה כמעט זהה תמצאו כעת גם ב"צ'יקן ראן: עליית הנאגט", סרט האנימציה לילדים שעלה ביום שישי, שגם הוא עוסק בתרנגולת שיוצאת לחלץ את בתה האפרוחית שנחטפה על ידי תעשיית הבשר (מאז 7 באוקטובר נדמה שנטפליקס צריכה להוסיף "אזהרת טריגר" לצופיה הישראלים גם על תכניה הכי אסקפיסטיים).
את "האמא" ביימה הניו־זילנדית ניקי קארו שלפני 20 שנה התגלתה עם "רוכבת הלווייתן" ולפני שנתיים ביימה לדיסני את "מולאן" ובין לבין העניקה לשירה האס את תפקידה הבינלאומי הראשון ב"אשתו של שומר גן החיות". איך דווקא הסרט הזה הפך לשובר הקופות הכי גדול של נטפליקס (לשם השוואה, "פינוקיו" של גיירמו דל טורו, שזכה ליחסי ציבור עצומים, כיכב בפסטיבלים וזכה השנה באוסקר לסרט הטוב ביותר, נצפה 42 מיליון שעות בלבד, 20% משיעור הצפייה ב"האמא")? בריאיון הסביר טד סרנדוס, מנכ"ל משותף של החברה, ש"יש לנו המון מנויים, ויש לנו את האלגוריתם שיודע להציג את התכנים מול האנשים שירצו לצפות בהם". ואכן, "האמא" הוא סרט חוצה אלגוריתמים: הוא מתאים לצפייה כל משפחתית, הוא מתאים לנערות, הוא מתאים לנשים ובזכות העובדה שבסופו של דבר הוא בעיקר סרט פעולה דינמי, הוא גם מתאים לגברים. בחיפוש אחר צפייה משותפת הסרט איכשהו מתאים לכולם. וצריך להגיד גם זאת: הוא לא רע. הוא לא נחרת בזיכרון, הוא לא חובת צפייה, אבל הוא גם לא סרט שיגרום לצופיו לכבות את הטלוויזיה בכעס או להירדם מולו. ויש בו גם את הכוח של ג'ניפר לופז, שהפכה לכוכבת סטרימינג עסוקה השנה גם בזכות "חתונה בהפתעה" ו"חתונה אש".
בין שבקומדיות רומנטיות, על במת הסופרבול והאצטדיונים ובין שבדרמת אקשן קודרת, העולם סומך על לופז שתיתן לו בידור מושלם, והיא, בדרכה הסבירה, לא מאכזבת.
צריך לומר בכנות, אם "האמא" היה יוצא לבתי הקולנוע, ספק אם אפילו 10% ממי שצפו בו בנטפליקס היו משקיעים בו כרטיס, והוא היה נחשב לכישלון קופתי, אבל הוא מציג בדיוק את הכוח של נטפליקס לייצר סרטים לא מאוד יקרים, עשויים היטב, שמעניקים למאות מיליוני אנשים בעולם שעתיים של צפייה מהנה, בלתי מחייבת ובלתי מזיקה. ככה בנטפליקס יוצרים להיטים שהופכים את דמי המינוי למשתלמים. את יצירות המופת הם משאירים לאחרים.
