לגלות חורבת פלאים: טיול לחרבת כרך
לגלות חורבת פלאים: טיול לחרבת כרך
טיפוס קליל לחרבת כרך בחלקו הפחות מוכר של הכרמל הדרומי, משלב שרידי חומות וחרסים, חורש ים־תיכוני מוצל ובריזה נהדרת גם בחום המציק של חודש יוני
במשך שנים חלפה בראשי המחשבה לבקר באותה חורבה נסתרת בלב הרי הכרמל, שרבים מספרים עליה כי טרם נחפרה כראוי ובה ממצאים ארכיאולוגיים מרתקים. לשמחתי הרבה, הרגע הנכון לשוטט בחרבת כרך (ח'רבת אלכרך בערבית), אשר יש הסבורים כי מדובר ביישוב יהודי קדום שקלט לפני קרוב ל־2,000 שנה פליטים יהודים שנסו מאימת הרומאים, הגיע במפתיע בראשית חודש יוני, כשבסך הכל חיפשנו מקום גבוה ומוצל להתרענן בו בסביבת הכרמל הדרומי הגבוה, סמוך למנזר המוחרקה המפורסם.
אף שלא בהכרח היינו ערוכים לטיול, אלא יותר לרביצת אחר הצהריים עצלה באחת מנקודות הנוף המרהיבות המשקיפות אל עמק יזרעאל בצדו המזרחי של המנזר, דקות ספורות לאחר שהחנינו את הרכב בחניון הקטן שמחוץ לו, מצאנו עצמנו צועדים מערבה (או יותר נכון, לדרום־מערב) על גבי השביל האדום שיוצא מפתח החניון ומוביל לחרבת כרך. הסיפור ההירואי על מאבקו של אליהו בנביאי הבעל, שעל פי המסורות השונות התרחש באזור בו צעדנו, קרן הכרמל, הוביל לשאלות מרתקות מצד בני בן ה־7 שחש כי הוא צועד על אדמה בעלת משמעות.
במרומי הכרמל ובגובה של 470 מ' נשבה לה בריזה מרעננת שחדרה באופן מושלם אל תוך חורש האלונים שהתפתל לסירוגין אל מרגלותיה של חרבת כרך. הרוח ציננה אותנו להפליא והפכה את הצעידה לקלילה ומהנה. כבר מתחילת הדרך, חגו מעלינו שני עופות דורסים מרשימים בגוונים אפורים לבנים, שנראה היה כאילו בכוונתם להוביל אותנו אל פתחה של החורבה. מלבדם, גם הפרות העצומות המשוטטות לצדי השביל היוו אטרקציה לא מבוטלת.
לאחר קרוב ל־30 דקות של צעידה פשוטה ונוחה על פי הסימון האדום, ניבטה מולנו גבעה תמירה ובולטת שחלקה מכוסה אלונים. שלל החרסים, בורות המים, הגתות ושרידי החומות למרגלותיה לא השאירו מקום לספקות. זה המקום. הטיפוס למעלה אל מרכז הגבעה והשיטוט בין שרידי החומות הרבים, פתחי המערות והבורות העמוקים זורקים את המטייל בתוך כמה רגעים אל עולם אחר. הדמיון מנסה במאמץ רב לשחזר את פיסת החיים שהתקיימה בגבעה, את הימים שבהם חרבת כרך שגשגה, טרם השתלטו עליה הקוצים והעזובה.
הישיבה במרכז החורבה מבהירה מיד שאחד הדברים הנהדרים בו הוא הרוח. היא פשוט מגיעה במשבים מצננים ושוטפת את הגבעה. את החורבה מקיף שביל צר המאפשר לחזות בשרידי הטרסות החקלאיות שככל הנראה היו חלק ממנה. בצדה האחר, קצת מעל אפיק נחל רקפת האכזב, כמה צנירים מרשימים ביותר. אחד מהם, חלק ממשטח סלע ענק, נראה כאילו נחצב ועוצב בימי קדם כדי לשמש כספסל. מקום מושלם לעצור ולהתפנן בצל. המקום כל כך נוח שקשה לנו לעזוב אותו.
עבורנו זה עוד לא מספיק ואנחנו צוללים עם השביל האדום אל תוככי נחל רקפת. מעין מסלול מוכר ולא מוכר, כמו כל החלק הזה של הכרמל. הצעידה בו כיפית, מוצלת ותחת חורש ים־תיכוני. מים בתקופה זו של השנה לא תמצאו בו. אפילו לא זרזיף. כנראה שגם לא הרבה אנשים, למרות הצל המספק והבריזה השווה. אנחנו צעדנו לבד. אי שם בין הכפר הדרוזי דאליית אל־כרמל ויקנעם עילית המתפתחת.
כעבור זמן לא רב חוצה הנחל את דרך נוף כרמל. עם דרך רחבה ומוכרת זו ניתן לחזור בזריזות יחסית אל עבר המוחרקה והרכב. אבל אנחנו לא שבעים וצוללים לחלקו השני של נחל רקפת. הפעם, תחת החורש הבלתי נגמר של עצי האלון והער האציל, ממתינים לנו ערוץ נחל מלא בסלעי ענק ומעברים מאתגרים. הבן שלי מקפץ לו כמו ארנב מסלע לסלע ונהנה מכל רגע.
באמצע החלק השני של הנחל ממתינה לנו אטרקציה נהדרת. מסלע תלול שמצריך שימוש ביתדות המקובעות אליו. זה כיף, שובר את שגרת ההליכה המקפצת ויוצר אתגר קל. דקות לא רבות לאחר מכן, השביל האדום זורק אותנו אל מחוץ לערוץ הנחל וסמוך לגדר של מתקן ביטחוני עלום. משם אפשר לטפס עם השביל האדום לנקודה שבה ניתן במידת הצורך או הרצון להשאיר רכב שני.
אנחנו עוד מלאי אנרגיה ומחליטים לטפס בשביל עפר רחב ופשוט היוצא מגדר המתקן הביטחוני ומוביל בחזרה אל דרך נוף כרמל שמעל. כשמנזר המוחרקה שוב מרחף מעל ראשינו, אנחנו צועדים צפונה על דרך הנוף הרחבה אל עבר השביל האדום המטפס למוחרקה, אבל הפעם מצדו המזרחי. רגע לפני החיבור אליו אנחנו חוצים מטע עצי זית עתיק. בני נפעם מהגזעים המחורצים והמפוצלים ומנסה למשוך זמן. "אולי נישאר פה עוד", הוא מציע, אבל השמש כבר מאיימת לשקוע. אנחנו מטפסים בזריזות ונחישות בחזרה אל המוחרקה. מאושרים שמאחורינו עוד טיול מושלם.
הגעה בווייז: "קרן הכרמל"
סוג מסלול: מעגלי אך ניתן גם קווי מהמוחרקה לחרבת כרך
אורך: 8-5 ק"מ
משך: 4-3 שעות
קושי: קל עד בינוני
שתייה בדרך: אין
*רצוי להצטייד במים
