תמרור האט: הסכנות לרצים בחום
תמרור האט: הסכנות לרצים בחום
הסכנה המוחשית ביותר לרצים בחום נשקפת מפזיזות ומאמץ רב מדי, מזהירה ד"ר רבקה ברסלו, מומחית עולמית לריצה בטמפרטורה קיצונית. בראיון לכלכליסט היא מפריכה עוד כמה דעות הקשורות למירוצי קיץ, למשל שמבוגרים שאינם בכושר נפגעים בהם יותר, או ששעות הבוקר הן הטובות ביותר לקיים אותם
כשיובל לא הגיע לנקודת המפגש שקבעה הקבוצה, סמוך לקו הסיום של מרתון תל אביב לפני שנים אחדות, המאמן וקבוצת הרצים מיהרו לאוהל מד"א הענק. החיפוש היה קשה:
במתחם רחב הידיים, על מיטות הטיפול המאולתרות, שכבו עשרות רצים שנפגעו בדרגות שונות מהחום שהפתיע בחומרתו. סביבם התרוצצו פרמדיקים רבים, נותנים טיפול ראשוני, וביחד עם הרופאים מחליטים מי יפונה לבית החולים ומי ישוחרר לדרכו. יובל נמצא לבסוף באחת מפינות האוהל הענק והיה מאלו שנפגעו קל. עירוי נוזלים ומנוחה היו טיפול מספיק עבורו.
רופאת הספורט האמריקאית הבכירה ד"ר רבקה ברסלו מכירה היטב את אוהלי החירום בסיומן של תחרויות הריצה הגדולות. כמי שחוקרת את תופעת מכות החום בקרב רצים, בילתה בהם זמן ניכר. בעיקר באוהל של מרתון בוסטון העצום והיוקרתי, שבו ערכה בדיקות למאות רצים שנפגעו מחום בדרגות שונות בשנים 2019-2015. מלבד תפקידה כרופאה וחוקרת, ברסלו גם מכהנת כחברת הנהלה ב"מכון הבינלאומי לרפואת מירוצים", ובשעות הפנאי שלה היא מרבה לרוץ ואף להתחרות.
"מי שנפגעו ממכת חום במאמץ עלולים לסבול מנזק מתמשך וגם למצוא עצמם לאחר מכן במצב שבו הם מתקשים לשאת פעילות גופנית בתנאי חום", היא מזהירה בראיון ל"כלכליסט", שנערך רגע לפני שהקיץ הישראלי הלוהט והמסוכן נוחת עלינו במלוא עוצמתו.
באזהרה זו ברסלו בעיקר מכוונת לאחד הממצאים המעניינים, שאולי אף יפתיעו חלק מהקוראים, שעלו במחקר שאותו ערכה בקרב המשתתפים במרתון בוסטון: סטטיסטית, רוב הנפגעים ממכות חום במירוץ בשנים שנסקרו לא היו אנשים מבוגרים עם יכולת גופנית ירודה, אלא בעיקר "רצי פנאי צעירים ויחסית מהירים", היא אומרת.
המשוואה בחום היא פשוטה: ריצה מהירה וחזקה מייצרת יותר חום גוף ובכך חושפת את הרץ לפגיעה מוקדמת וחריפה יותר. צעירים, כך מלמדת ההיסטוריה המחקרית בתחום, כולל זו שנעשתה על חיילים צעירים, נוטים לעתים לפזיזות בכל הקשור לפעילות עצימה בחום ומקלים ראש בסכנות. "ראשית, צריך לייעץ לצעירים המהירים להתחיל בהתאקלמות הדרגתית", אומרת ברסלו שקוראת גם למתן את קצב הריצה או את עצימות הפעילות, וכמובן גם להקפיד על משמעת נוזלים מתאימה.
נתון מעניין נוסף ורלבנטי שעולה ממחקרה עוסק בשינויים בחום בחוץ בעת הפעילות עצמה. מתברר שאלו עשויים להיות בעייתיים ואפילו קטלניים. מתוך חמישה מרתונים שבהם אספה את נתוניה, דווקא המרתון שבו מספר הנפגעים מחום היה הנמוך ביותר הוא זה של 2016 — שהיה המירוץ שבו נמדדה הטמפרטורה הגבוהה ביותר מבין כל אלה שנסקרו — 21 מעלות צלזיוס שנשארו קבועות לאורך האירוע.
מירוץ "קטלני" ביחס לאחרים הוא זה שהתקיים ב־2019. מה התרחש באותו היום שהוביל בסופו ל־26 נפגעי חום? המירוץ נפתח בבוקר עם 14 מעלות צלזיוס אך ננעל כשהטמפרטורה כבר נשקה ל־21 מעלות. "עלייה מהירה בחום ובלחות באוויר היא המסוכנת ביותר", מתריעה ברסלו, "במאמר שפרסמנו אף ציטטנו מחקר שבוצע על מגויסים טריים ומדגים מספר רב יותר של נפגעים בשעות הבוקר המוקדמות, שאז יש שינויי טמפרטורות מהירים".
בהקשר זה ב־2017 עמדה בפני המדענים של חברת נייקי שאלה מעניינת וכבדת משקל, כשניסו לפצח את הדרך לשבור את מחסום השעתיים בריצת המרתון: האם להזניק את הרצים הטובים בעולם בשעות הבוקר, אל מזג אוויר שעשוי להיות קריר ואז להתחמם בהדרגה, או שמא להזניק אותם בערב כשמזג האוויר קריר ואף צונח ככל שהמירוץ מתקדם אל תוך הלילה. לבסוף נבחר הבוקר מטעמי תזונה של הספורטאים, אך המדענים ידעו שמבחינת איכות הביצוע הטהורה ובוודאי בטיחות הרצים — דווקא שעות הערב הן הבחירה הנכונה.
"בסופו של דבר, אם התאקלמת היטב וביצעת הכנה ראויה, ניתן לרוץ בבטחה גם בתנאי חום", מסכמת ברסלו, אך בזהירות המתבקשת גם מוסיפה שלפני שניגשים לעשות זאת, רצוי לשקול את כל האלטרנטיבות העומדות לפנינו, למשל בימים חמים מאוד להסתפק בהליכון תחת קורת גג וכשהמזגן דולק או פעילות מצננת יותר כמו רכיבה על אופניים, וחשוב גם לבדוק את התנאים לפני שיוצאים לדרך, וגם אם מרגישים חזקים וכשירים — לרסן את עצימות הפעילות. זה מה שעשוי להכריע אם תגמרו את המירוץ באוהל החירום או בבטחה בבית.
