קלוני ופיט שוב נפגשים בקומדיית אקשן חדשה
קלוני ופיט שוב נפגשים בקומדיית אקשן חדשה
"Wolfs" של אפל TV הוא שיתוף הפעולה החמישי של הצמד, הפעם בקומדיית אקשן במשקל נוצה שבהתחלה קורעת מצחוק אבל מאבדת כיוון
זוכרים את הדמות שגילם הארווי קייטל ב"ספרות זולה"? קראו לו וולף והוא זה שנשלח לנקות ולסדר זירות רצח — להעלים גופות ולהשמיד ראיות. הוא המנקה של ארגוני הפשע. עכשיו דמיינו סרט שלם שמוקדש לדמות הזאת. יש להניח שזה מה שעבר בראשו של ג'ון וואטס (הבמאי של שלושת סרטי “ספיידרמן” האחרונים) כשהגה את הרעיון לקומדיית הפשע הקטנה שלו, "Wolfs", שעלתה ביום שישי באפל TV.
השם, "Wolfs" (בשיבוש איות מכוון באנגלית), רומז על כך שגיבורי הסרט, בגילומם של ג'ורג' קלוני ובראד פיט, הם שני זאבים בודדים, שאת שמם לא נדע, ושעושים את עבודתם במחשכים. אלא שהפעם במקום מנקה אחד, יש שניים. שניים שלא יודעים זה על זה ונשלחים (בטעות? בכוונה?) לאותה משימה: להיפטר מגופה של בחור צעיר, שעמד לבלות את הלילה במלון יוקרתי עם התובעת המחוזית של ניו יורק (איימי ריאן), ואחרי שצרך יותר מדי סמים הוא צנח מהמיטה אל שולחן זכוכית, ישר על הראש.
קלוני ופיט, הפרנק סינטרה ודין מרטין של דורנו, משחקים כאן יחד בפעם החמישית (אחרי שלושה סרטי "אושן 11" של סטיבן סודרברג ו"לקרוא ולשרוף" של האחים כהן). במילים אחרות, וואטס — אולי מתוך הפגנת טעם טוב, או כי הוא רצה לעשות לעצמו עבודה קלה - לקח דמות שהוא מכיר מטרנטינו (או לוק בסון, כי דמות כזאת כבר הופיעה ב"ניקיטה" שלו) והלביש אותה על ליהוק שעבד היטב עבור סודרברג והאחים כהן. איך אפשר לפספס? רק כדי שנזכור שכולם כאן חברים, שימו לב לקולה של פרנסס מקדורמנד, בתור מנהלת המלון בטלפון, בסצנות הראשונות.
ואכן, הנוכחות המשותפת של קלוני ופיט סוחבת כאן את עיקר המשקל של הסרט החביב וחסר החשיבות הזה, שהוא בעיקרו תרגיל בכימיה בין שחקנים. כי אם חושבים על זה, עלילת הסרט היתה עובדת מצוין גם עם גיבור אחד, שמגיע למשימת ניקוי שגרתית ומגלה שהוא נקלע לליבה של עסקת סמים מסובכת, אלא שאז זה נהיה סרט מתח. עם שתי הדמויות זה הופך לקומדיה: שני אנשים זהים לחלוטין, עם אותה עבודה ואותה שיטת עבודה, שכל הזמן יורדים זה על זה (פיט, שצעיר מקלוני בשלוש שנים, קורא לו כל הסרט "זקן"). בתוך רבע שעה זה מצחיק, בתוך חצי שעה זה קורע מצחוק, וכעבור 45 דקות כל האנרגיה הקומית של הסרט מתאדה והוא הולך ומאבד קצב וכיוון.
זה הסרט השני של אפל TV בחודש האחרון שהוא מעין קומדיית אקשן המבוססת על שני גיבורים שמגולמים על ידי שני חברים במרדף רצוף של יממה או פחות. גם "The Instigators", עם מט דיימון וקייסי אפלק, היה כזה (נהניתי ממנו יותר). שניהם סרטים המיועדים לקהל גברי מבוגר, בני 50 פלוס (השיר "Smooth Operator" של שאדיי מתנגן בב.מ.וו של קלוני בסרט לכל אורכו ומטרגט את קהל היעד הטבעי שלו). שניהם בי־מוביז מלוטשים, מהנים, מודעים לעצמם, אבל חסרי משקל. סרטים חביבים לאנשים שכבר לא הולכים לקולנוע.
