עודד קוטלר יקבל את פרס ישראל בתחום התיאטרון והמחול: "הרחיב את גבולות הרוח"
עודד קוטלר יקבל את פרס ישראל בתחום התיאטרון והמחול: "הרחיב את גבולות הרוח"
ועדת הפרס: "קוטלר שמופיע, בהצלחה ובכישרון, על הבימות כבר יותר מ-60 שנה ממשיך לחדש, לרענן ולהעשיר עד היום את הסיפור הישראלי". קוטלר לכלכליסט: "לקבל הכרה בגילי המופלג, לאחר שקיבלתי במשך שנים ברכות, אך גם קללות ונאצות, זה מרגש"
עודד קוטלר הוא הזוכה בפרס ישראל בתחום התיאטרון והמחול לשנת תשפ"ב - כך הודיעה היום שרת החינוך, ד"ר יפעת שאשא ביטון.
ועדת הפרס, בראשותו של אבי נשר ובהשתתפותם של יונה אליאן, טליה פז ורוני קובן, ציינה כי "הפרס מוענק לעודד קוטלר על פועלו והישגיו פורצי הדרך בתחום התיאטרון הישראלי כשחקן, במאי ומנהל אומנותי. קוטלר ייסד, ניהל ויצר מסגרות חלוציות, שנתנו מקום למגוון קולות, הרחיבו את גבולות הרוח הישראלית, ואפשרו את התפתחותה ושגשוגה של המחזאות הישראלית המקורית".
עוד הדגישה הוועדה כי "קוטלר שמופיע, בהצלחה ובכישרון, על הבימות כבר יותר מ-60 שנה ממשיך לחדש, לרענן ולהעשיר עד היום את הסיפור הישראלי".
"לקבל הכרה בגילי המופלג, לאחר שקיבלתי במשך שנים ברכות, אך גם קללות ונאצות, זה מרגש", אמר קוטלר לכלכליסט עם הישמע ההודעה. "בסוף מישהו חשב אחרת, שהמפעלים השונים שהייתי מגויס להם ראויים לציון. הרגע קיבלתי טלפון משרת החינוך והיא נשמעה שמחה ומאושרת, ואני ודאי שמח ומאושר".
לדבריו, "אני לא מסכם עוד שום דבר משום שאני אדם חי, חולם וחושב, ובדמיון שלי יש עוד הרבה דברים. אני מבין שהאפשרויות מבחינה אובייקטיבית הולכות ומצטמצמות ויש מעט במות שיכולות לאפשר לבמאי בוגר ובשל כמוני לממש חלומות, אבל אני מסמן לי הגשת חלומות גם כשסביב אין תמיד מי שקולט את המשאלה שלי. ממש בימים אלה אני מעלה את 'חשמלית ושמה תשוקה' בצוותא, ואני עוד אמשיך". סיכם קוטלר.
קוטלר נולד לפני 84 שנה בתל אביב. תפקידו הראשון בתיאטרון "האוהל" היה בגיל 17 בהצגה "תה וסימפתיה". בצבא היה שחקן ובמאי בלהקת פיקוד מרכז. לאחר מכן שר בלהקת "בצל ירוק", שיחק בתיאטראות "האוהל" והקאמרי, והשתתף בתסכיתי רדיו.
קוטלר הקים את "במת השחקנים", ובשנים 1970-1978 שימש כמנהל האמנותי של תיאטרון חיפה ושם דגש על פיתוח מחזאות ישראלית מקורית שהתמודדה עם המציאות החברתית-פוליטית במדינה.
בשנת 1980 ייסד את המרכז התיאטרוני בנווה צדק ושימש כמנהלו האמנותי, והיה ממייסדי הפסטיבל לתיאטרון אחר בעכו. בשנים 1985–1990 ניהל את פסטיבל ישראל, היה חבר האנסמבל וההנהלה האמנותית של תיאטרון הקאמרי, וייסד את "תיאטרון המעבדה" בירושלים. בשנים 1990–1998 חזר לכהן כמנהל האמנותי של תיאטרון חיפה. ב-2011 מונה למנהל האמנותי של אנסמבל הרצליה וכיהן בתפקיד עד 2013.
במהלך השנים שיחק וביים בתיאטראות בארץ. בין ההצגות הבולטות שביים היו: "חפץ", "פופקורן", "מלאכת החיים", "משחקים בחצר האחורית" ועוד. בראשית 2017 יצא במונודרמה חדשה -"ילד לא רצוי", בבימויה של נולה צ'לטון, על פי הביוגרפיה של יצחק בן-אהרון שכתבה יעל גבירץ.
בקולנוע שיחק קוטלר במספר סרטים, כמו "שלושה ימים וילד" של אורי זוהר על-פי סיפור מאת א"ב יהושע (1967) ו"מיכאל שלי" בבימויו של דן וולמן, על פי ספרו של עמוס עוז (1975). בשנים 2004–2005 שיחק בסדרת הטלוויזיה "אסתי המכוערת" ובסדרת ההמשך שלה. ב-2010 שיחק בסדרה "חסמבה דור 3" בתפקיד ירון זהבי, המפקד.
בשנת 2016 הוציא לאור את האוטוביוגרפיה שלו, "ימים רבים לא יכסו", בהוצאת עם עובד וכעבור שלוש שנים, יצא לאור רומן ראשון מפרי עטו, "הנסיעה: יומן אישי מאת דייב סגל", בפרדס הוצאה לאור.
ב-2015 קוטלר עורר סערה כשתקף את שרת התרבות והספורט דאז מירי רגב ואמר: "אין מפריע ללאום לחגוג 30 מנדטים שאחריהם צועד עדר של בהמות". הוא ספג אז גינויים רבים מימין ומשמאל.
בצעירותו היה קוטלר בן זוגה של השחקנית גילה אלמגור. כמו כן היה נשוי למשוררת תרצה אתר, ואחריה לשחקנית לאורה ריבלין ממנה יש לו תאומים (השחקנית נינה קוטלר, וצלם הקולנוע אמנון קוטלר). למעלה מארבעים שנה נשוי לאורדית, בת דודתה של תרצה אתר ובתו של עקיבא עצמון, שהיה מפקד פיקוד הגדנ"ע.
