באושר ובעושר, עד הפרק הבא
באושר ובעושר, עד הפרק הבא
תוכניות השידוכים, פורמט ותיק ומוכר מתחילת ימי הטלוויזיה, משגשגות כעת על המסך ברשתות הגדולות וגם בערוצי הסטרימינג, וזוכות לגרסאות חדשות, קיצוניות, סקסיות ושוברות שיאי רייטינג. אולי זה קורה כי דווקא בעידן האפליקציות, שבו דייט נקבע בשבריר שנייה, מציעות תוכניות הריאליטי פנטזיה של זוגיות ארוכת טווח
"אני רוצה להיות נשואה עם ילדים לפני גיל 26", אומרת צעירה לצעיר בדייט ראשון בתוכנית שידוכים חדשה של נטפליקס, ואז שואלת בהמשך למשפט, כאילו משום מקום, "יש לך ביטוח רפואי?", וזה בכלל לא מה שמוזר בכל הסיטואציה הזאת. בפגישה הרומנטית המתוארת בטריילר לסדרה "חיות דייטים" (Sexy Beasts) האשה בדייט הזה חובשת מסכה של דוב פנדה, כזאת שממש מולבשת לה היטב על הראש, והגבר הוא מינוטאור מצווארו ומעלה (כמקובל). זה נראה כמו פרודיה על תוכניות שידוכים, אבל מחקר קצר מעלה כי אמנם מדובר בפורמט קליל מלא קריצות, אלא שהוא לוקח את עצמו ברצינות. החיבור הזה של שני פורמטים מצליחים "זמר במסכה" ו"אהבה עיוורת" יצר את תוכנית השידוכים החדשה של נטפליקס, שעולה לשידור בשבוע הבא (21.7), ואם היא נדמית כדבר הכי מוקצן שנראה על המסך היום — הדבר שהביאו כעת כי נגמרו כבר כל הרעיונות — אז זה לא נכון.
"חיות דייטים" היא פורמט שכבר קיים מ־2014 בבריטניה. וגם היא לא הכי מוקצנת על המסך היום כי לצד הפורמט הזה עולה כעת עונה חדשה של "חם, לוהט, רותח!" — תוכנית ריאליטי שידוכים שבה המשתתפים הם צעירים ויפים בבגדי ים קטנטנים, שהוזמנו לבלות ביחד באחוזה, ובה אסרו עליהם במפתיע לגעת זה בזה. קדמו להן תוכניות כ"דייט בחשיכה", "דייט בעירום", "אי הפיתויים", שנועד לגרום לזוגות לבדוק את גבולות הנאמנות שלהם זה לזה, "צאו לדייט עם אמא שלי", וכמובן "הרווק" — סדרת ריאליטי מצליחה ותיקה שמשודרת כבר 20 שנה, ובה גבר אחד יוצא לדייטים עם עשרות נשים ומחליט מי היא האחת והיחידה שלו. עוד תוכנית שחזרה אתמול לעונה רביעית בישראל, וכל האחרות שהוזכרו כאן, הפכו אותה למיין סטרים מהוגן, היא "חתונה ממבט ראשון", להיט הקורונה הגדול שסיים את העונה הקודמת בממוצע צפייה של 22.1%, שבה אנשים זרים מתחתנים זה עם זה בתחילת הסדרה, ובמשך העונה אמורים להחליט אם אכן יישארו נשואים.
תוכניות שידוכים יש מתחילת עידן הטלוויזיה. "הדייטינג גיים" היא תוכנית שעשועים שעלתה לשידור בשנות השישים בארצות הברית ושודרה שם במשך עשרות שנים, כך גם "בליינד דייט" באנגליה, אבל הריבוי והגיוון שרואים כעת נובע מכמה תמורות שקרו בעולם ובעולם הטלוויזיה בפרט. קודם כל שירותי הסטרימינג זקוקים לתוכן, כמה שיותר, וכמה שיותר מוזר ומעניין, שיעודד צפייה וייחד אותם מהמתחרים. הוא יכול להיות משונה כמו "חיות דייטים" או סימפטי ולא שאפתני מדי כמו "דייטים", שבה מישהו יוצא לפגישה ראשונה עם חמישה אנשים שונים, ומחליט עם מי מהם ייצא לדייט שני, או טראשי ומאוד מיני כמו "חם, לוהט, רותח!". אבל הריבוי הזה גם קשור לעובדה שהיום עולם הדייטינג השתנה מאוד בגלל הטכנולוגיה, הוא מגוון בהרבה בגלל הפתיחות החברתית שמאפשרת עוד ייצוג לאנשים שאינם רק סטרייטים (אף על פי שהרוב עדיין עוסק בהם), וקיים בעיקר דרך האפליקציות, ששינו את הכללים — דייטינג גיים צ'יינג'ר.
"ישנם כמה דברים שמניעים את התופעה", אומרת ד"ר עלינא ברנשטיין, חוקרת ומרצה בבית הספר לתקשורת במכללה למינהל. "הראשון הוא שהריאליטי עדיין נמצא איתנו וכל הזמן מצריך חידושים. נטפליקס היא בית שמאוד מתאים לזה כי הוא צריך הרבה מאוד תוכן, זריז, שמתעכל במהירות. בתוכנית החדשה על הדייטינג עם המסכות יש שישה פרקים, בינג' מושלם, ממתק לסוף שבוע ולא מעבר לזה. תת־הז'אנר הזה עונה על הדרישות של השירות. הצפייה בו בוודאי תהיה מאוד גבוהה. הילדים שלי בני 17 צופים בתוכניות האלה והם הקהל שנטפליקס מכוון אליו".
"הדבר השני הוא שזה מאוד מתקשר לכל מה שקורה ברשתות החברתיות ובאפליקציות היכרויות. בעולם שבו הדייט נקבע בשבריר שנייה, צעירים רבים מתלוננים כי כל מה שמחפשים שם זה סקס מזדמן ולא מערכת יחסים רצינית; סדרה כמו 'חיות דייטים' מכריחה את המשתתפים והצופים קודם להכיר את האישיות אחד של השני — זאת גם הסיסמה של הסדרה: 'האם תתאהבו במישהו רק בגלל האישיות?’. אבל קשה להתעלם מזה שהגוף של המתמודדים הוא אחיד למראה - כלומר עונה להגדרות מודל היופי המקובל".
"הדבר הנוסף שמאפיין את התופעה הזאת, זה שנטפליקס חפה ממגבלות, לא מחויבת למפרסמים, ויש בה הרבה תוכניות מאוד מאוד מיניות. אני חושבת שהאקולוגיה של עולם הפורנו הזמין משפיעה על העניין הזה ותוכניות הדייטינג הן הרבה יותר סקסיות בגלל זה".
"תוכניות השידוכים בעבר תמיד היו על הגל הקל. למשתתפים היו מין שורות מחץ שהיה ברור שתסריטאים כתבו להם, עם הומור ותמימות. היום זה הרבה יותר סקסי, ברור לכל הנוגעים בדבר, שהסבירות שייצאו זוגות היא אפסית. אבל הם נהפכים לאיקונות מעניינות שעוקבים אחריהן באינסטגרם ובכל טורי הרכילות, והמצב בחוץ לא קל יותר".
"באחרונה נכנסתי לאפליקציות של היכרויות וחשכו עיניי", מספרת עדי יופה, טרנדולוגית, מומחית לעתידנות עסקית. "הייתי נשואה במשך 20 שנה ואחר כך היה לי עוד בן זוג, נפרדנו ואז נכנסתי לאפליקציות. הבנתי שהדרך היחידה להתמודד עם מה שקורה שם זה להתבונן בתופעה מבחינה מקצועית. לדעתי, תהליך הניכור שאנחנו חווים כחברה מתעצם שם. נהפכנו למוצרים — כך ראיתי גם בסדרה ‘יוניקורן’ על אלמן שחבריו מנסים לשדך לו נשים והוא מבין שהוא מצרך מבוקש. זה הסיפור, יש מגמה גדולה של קומודיטיזציה. כולנו סחורות. באפליקציה יש תחושה של ניכור - צריך להגיד את המילים הנכונות, להצטלם טוב, ללכוד את העין לשבריר שנייה כי אחרת מעבירים אותך ימינה או שמאלה. אם מחברים גלובליזציה פלוס טכנולוגיה פלוס קפיטליזם ושפע, מקבלים מרחבים של בני אדם שנהפכו לסחורות. תוכניות הריאליטי נותנות מענה, קונטרה, לאפליקציות. הן לא נכנעות לתכתיבים האלה. במקרה של 'חיות דייטים', לא תראי את הבן אדם פיזית. האסטרטגיה תהיה דיבורית. כך גם ב'חתונמי' — לא מחליטים בתוך שתי שניות. יש עוד שכבות של עומק לדבר הזה, לא רק תמונה. יש התמודדות מסוימת עם מורכבות. ישנה הנחה בסיסית בתוכנית שעם הזמן נתאהב".
4 צפייה בגלריה
"חיות דייטים". ממתק הבינג' החדש של נטפליקס. הסטרימינג בחיפוש מתמיד אחר תוכן חדש ומעניין
(צילום: netflix)
אבל בתוכניות השידוכים זה לא עובד ומהאפליקציות דווקא יוצאים סיפורי אהבה.
יופה: "זה מצליח באפליקציות בגלל השפע. אם מנסים מספיק זמן, באופן רנדומלי בסוף יכול לצאת סיפור אהבה".
"כולם חוגגים את זה שזוג אחד מ'חתונמי' התארסו", אומרת ברנשטיין, "זה מחזק את הפנטזיה שאפשר לייצר זוגיות יציבה בתוכניות האלה. אבל זה היוצא דופן. טרום עידן הריאליטי היתה תוכנית שידוכים ותיקה באנגליה 'בליינד דייט' מ־1985 ועד 2003. מכל השנים על גבי שנים שהתוכנית הזאת שודרה יצא ממנה רק זוג אחד שהתחתן והקים משפחה. אבל השניים בכלל הכירו מאחורי הקלעים, בגרין רום, ולא הופיעו ביחד על המסך ולו פעם אחת".
