חוגי ספורט לילדים חותרים נגד המיתון
חוגי ספורט לילדים חותרים נגד המיתון
יש ענף אחד שלא נפגע עם העמקת המיתון כי דווקא בתקופה כזו הורים רוצים להעניק לילדיהם כישורים שאפשר לספוג רק בפעילות גופנית
בשעות הבוקר המאוחרות של יום שישי האחרון, גדודי מכוניות ניסו להשתחל אל בין סמטאותיו הצרות של הכפר הגלילי מעיליא. זה אותו יום בשנה שבו הכפר התלול, שמרבית אוכלוסייתו נוצרית קתולית, מארח את מרוץ חג המולד שהפך למסורת עבור המשתתפים והתושבים בשבע השנים האחרונות.
קו הזינוק, שנדמה היה שנצבע באדום בשל ריבוי כובעי המצנפת של סנטה קלאוס, כמעט התפקע ממספר הילדים האדיר שעמדו דרוכים מאחוריו. מעבר לגדרות מתכת אפורים, הורים נרגשים תפסו בקושי את מקומם, רק כדי לראות את ילדיהם מזנקים.
דיבורים על מיתון? מתח פוליטי גואה? גל עליות המחירים כמעט בכל תחום בחיינו? לא כאן. תחרויות הריצה העממיות, שבכל סוף שבוע מושכות אליהן נחילי רצים מכל רחבי הארץ, ממשיכות להיות אטרקציה מבוקשת ביותר עבור מאות ילדים אשר גם בימים מאתגרים למשק, ממשיכים להיות פעילים ולקחת חלק בחוגי ספורט יוקרתיים.
"גם בתקופה שבה העולם מתמודד עם חוסר ודאות כלכלית כה גדול ודברים משתנים מדי יום, דבר אחד שאינו משתנה - הם ההורים", טוען דאג דיקיסון, כתב במגזין "פורבס", "הם תמיד שואפים שילדיהם ישגשגו ויהיו מוצלחים ככל שניתן". לדבריו, העיסוק של ילדים בפעילות ספורטיבית נתפס כמעין מפלט בטוח מהצרות היומיומיות והתקופתיות. "הספורט מלמד אותם מהי עבודת צוות, מקנה להם משמעת וכישורים חשובים. יתר על כן, הוא מטפח חברויות ומעניק להם זיכרונות משמעותיים שילוו אותם לשארית חייהם".
בישראל המצב לא מזהיר כרגע: מחירי החשמל מזנקים, עלות הדיור מרקיעה שחקים וכל ביקור בסופר הפך למלחמה קיומית כנגד תאגידי מזון תאווי בצע שלופתים את הצרכן בצוואר. כולם נאנקים תחת המשקולת הכלכלית שנדמה שרק הולכת ונהיית כבדה יותר. "למרות המצב, אני חושב שהורים בישראל ממשיכים להשקיע בחינוך לספורט ובמסגרות איכותיות לילדיהם", אומר שרון מעוז, בעליו של מועדון טריאתלון משגשג שבסיסו במודיעין, "דווקא עכשיו איכות המסגרת מאוד חשובה להם, אך הם גם יודעים לדרוש יותר ולצפות ממני להתאמות למצב".
לעת עתה, במועדון של מעוז, כך הוא מגלה, התוכניות לטוס ולקיים מחנות אימונים בחו"ל, כפי שנהגו בשנים קודמות, נכנסו להקפאה, עד יעבור זעם. את מחנה האימונים הקרוב בפסח, יקיימו ספורטאי המועדון של מעוז בחוף הים של אכזיב. אמנם לא חו"ל, אך לדבריו גם לישראל יש הרבה מה להציע בתחום.
"מסגרות ספורט עבור הילדים הן לרוב חסינות למשברים כלכליים, גם אם הן פוגעות ישירות במשקי הבית", גורס דיקיסון, "אנשים יעדיפו לחתוך בהוצאות אחרות כמו: לאכול בחוץ, לצאת לחופשות, לעשות מנויים לחדר כושר לעצמם ועוד ובלבד שילדיהם יוכלו לשמור על שגרה בריאה". מעוז, מאשר שזו התמונה גם בסביבתו. על מסגרות החינוך והספורט, הוא מגלה, הורים לא מוכנים להתפשר.
אבל לא רק ההורים. במשבר הכלכלי הגדול הקודם שחווה העולם, ב־2008, תחום הריצה העממי חווה תופעה מרתקת שהשאירה פיות רבים פעורים: ככל שהמשבר העולמי הלך והחריף, יותר ויותר דווקא אנשים יצאו לרחובות ורצו. "המובטלים בורחים אל מסלולי הריצה", היתה כותרת של מאמר שפירסמתי ב"הארץ" באותה שנה ."חנויות הריצה דווקא מוכרות יותר מבעבר", נכתב במגזין Runner's World ב־2011, "זו תקופה מאוד מיוחדת להיות מעורב בתחום".
כאמור, ענף הריצה אינו ייחודי בתגובתו לימים של אתגרים כלכליים. לדברי רועי שווץ, מנכ"ל אגודת מכבי חיפה כרמל, אגודת ענק אשר חולשת על 16 ענפי ספורט בעיר הצפונית, "למרות המצב הכלכלי, הרשמות הילדים לפעילויות וחוגי ספורט נמצאת אצלנו במגמת עלייה. ההורים מבינים את חשיבות הפעילות הספורטיבית, הערכים והכלים שהילדים מקבלים בחוגי הספורט או במסגרות הספורט המקצועיות, ולכן דווקא בתקופות מיתון הם משתדלים לנתק את הילדים מהמסכים ולשלוח אותם לפעילויות ספורטיביות".
כשזו התמונה שעולה, אפשר לשער שקווי הזינוק והמגרשים ימשיכו להיות עמוסים גם בתקופה הקרובה. לילדים, פחות משנה מי יהיה ראש הממשלה ומהו מצבו של שוק הדיור או המזון כרגע. באמצעות תמיכה בלתי מתפשרת מההורים, הם ממשיכים לסלול לעצמם עתיד מוצלח יותר במלוא המרץ. ככה בדיוק מצופה מספורטאים לנהוג.
