לרקוד כמו פסל: יצירה חדשה שמתיכה שני עולמות
לרקוד כמו פסל: יצירה חדשה שמתיכה שני עולמות
אייר אלעזרא מגיעה ממחול, ואחיה אדם מפיסול. יחד הם יצרו את "סופרת עד 3", יצירה שמשלבת בין העולמות שלהם ותעלה בגלריה אלפרד
"אני ואחי אדם רצינו לעשות יחד מופע מחול שהוא כמו מופע קסמים", אומרת הרקדנית והכוריאוגרפית אייר אלעזרא. "הרעיון הזה השתנה לבסוף, אבל העבודה יחד היתה קסם של ממש עבורנו. כי אני אמנם באה ממחול, והוא מציור ופיסול, אבל לשנינו יש אותו ראש".
התוצאה היא "סופרת עד 3", יצירת מחול ופיסול, שתעלה השבוע (18־20 בנובמבר) בגלריית אלפרד בתל אביב. בחלל הגלריה יוצב פסל של מבנה מלבני עשוי MDF ופרספקט שאותו יצר אדם והוא משמש גוף תאורה המאיר על הרקדניות. בתוכו פועלת ונטה, שצליליה מלווים את המופע ומשמשים עוגן להתרחשות ולתנועה. על העריכה המוזיקלית מופקד ניר יצקן.
האחים אלעזרא גדלו בירושלים. אייר (34) רקדה עשר שנים בלהקת המחול בת שבע, עבדה כרקדנית וכוריאוגרפית עם מיטב היוצרים, ובהם אוהד נהרין, יסמין גודר וסשה וולץ. יצרה להרמת מסך את "מצעד הפיות השבורים" וכיום רוקדת, מלמדת מחול ויוצרת. אדם (27) הוא צייר ופסל, שמלמד אמנות פלסטית.
היצירה נעשתה בדיאלוג עם הרקדניות מיקה גורן ושקד ורנר, ועסק בתרגילי תנועה לצד דימויים ואובייקטים אסוציאטיביים. חלק מהחזרות התקיימו בחללים ציבוריים והרקדניות בחרו דמות אקראית לבנות לה סיפור ולאפיין את דמותה באופן תנועתי.
איך משלבים מחול ופיסול?
אדם: "כשהתחלנו היו לי הרבה מחשבות על דימויים של גוף ופיסול שסקרנו אותי, והבאתי אותם לעבודה עם הרקדניות. הקשר בין דימויים כמו פתחי אוורור, ארכיטקטורה, רמזורים, למשל, שנושאים בתוכם קשר לגוף, סקרנו אותי מאוד ורציתי להבין כיצד אפשר לייצג אותם במחול, לכן הם היו צריכים לעבור מטאמורפוזה לרעיונות תנועתיים. הדיאלוג עם אייר אפשר לתרגם את המחשבות לכוריאוגרפיה וליצור לדימויים משמעות חדשה. לשנינו יש אסתטיקה ופרספקטיבה מאוד שונות, מה שיצר מתח, אך גם העשיר את העבודה ויצר שפה חדשה ומשותפת לשנינו".
איך היתה חלוקת העבודה ביניכם?
אייר: "אדם הביא את העולם שלו ואני את שלי וזה התחבר ממש טוב. אני חושבת שהוא לגמרי כוריאוגרף. לפעמים נדהמתי מההצעות שהוא העלה, שהיו משונות לי, אבל אז גילינו שהן עובדות מאוד יפה, דווקא בגלל שהוא לא בא מהעולם הזה".
איך זה לעבוד בחלל של גלריה?
אייר: "זה לא מאוד שונה מסטודיו. החלל קטן יותר, אבל מאוד ארוך. דווקא נחמדה לי הדחיסות הזאת של הכוריאוגרפיה, של הרקדניות, של הקהל. אני אוהבת את התחושה".
