קדחת המערות: טיול בנוף פראי
קדחת המערות: טיול בנוף פראי
הטיול על שביל המגילות והמערות החדש של קומראן משלב היסטוריה, ארכיאולוגיה ונוף פראיים, ומעורר אצל כל אחד את האינדיאנה ג'ונס הקטן החבוי בו
בשבת חורפית אחת מצאנו את עצמנו בבית מתעוררים יחסית מאוחר. הבנו שהתוכניות הגרנדיוזיות שלנו לצאת לטיול במעמקי המדבר ספגו מכה אנושה. אז החלטנו על ירידה דרומה במתכונת לייט: נגיעה בשולי המדבר שם נספיק לחוות את נופיו ושלוותו בשעות הספורות שנותרו לנו עד השקיעה. עשינו חיפוש זריז ובחרנו מקום שטרם ביקרנו בו: שביל המגילות החדש של קומראן, שנמצא ממש במבואות ים המלח.
את הדרך מהצפון עשינו בכביש 90 למרות הסרבול היחסי שתשתיתו הצרה מייצרת, כי המראות הפראיים שווים את זה. במיוחד בתקופה זו של השנה שבה כל גבעותיה ורמותיה של בקעת הירדן ירוקות ומים זורמים מכל עבר. נקודות התצפית המרהיבות על ירדן השכנה רבות מספור. למי שבאים מהצפון לא כדאי לפספס את המקטע שבין ארם נהריים לצומת בית הערבה. אין בו רגע דל.
הנסיעה מסתיימת בכביש הגישה לקיבוץ קליה. מעט אחרי הפנייה אליו מכביש 90 (ולא אל הגן הלאומי קומראן) ניצב שלט שמכריז על הכניסה לחניה הדרומית של שביל המגילות. עוד בחניון העפר, בטרם עשינו אפילו צעד אחד על השביל שאותו חנכה רשות הטבע והגנים ממש לאחרונה, כבר חשנו בעוצמת המדבר: מצוק ההעתקים המפורסם התנשא במלוא גובהו ממש מעלינו. ממזרח ניבטו קילומטרים רבים של ים המלח והרי מואב.
עיקר העניין בטיול מצוי בשיפוליו של מצוק ההעתקים. יש שם מאות ואולי אלפי מערות סודיות אשר נחבאות במסלעות דמויות מבצרים. בסביבתן קיימו אנשי כת מדבר יהודה לפני כ־2,000 שנים את טקסיהם, וניהלו את חייהם הנסתרים הרחק מעינו של השלטון המרכזי. שם, בתוך הנקיקים והמערות, הטמינו אנשי הכת הקטנה, שמנתה על פי ההערכות בין 150 ל־200 איש בלבד — אשר היו ידועים גם כקהילת "היחד" — מאות חלקי מגילות שכתבו. אלו מגילות קומראן המפורסמות, מהאוצרות הארכיאולוגיים החשובים ביותר של מדינת ישראל שמספקים עדות לקיום חיים ופולחן יהודי קדום במדבר יהודה. על פי המסופר, את מגילות קומראן הראשונות בכלל מצא רועה צאן אשר נכנס לחפש את אחת העזים שלו בתוך מערה. אבן שזרק פנימה ניפצה כד שבתוכו הוסתרה מגילה.
השביל היוצא מהחניה הדרומית מערבה לכיוון קו המערות מסומן בכחול. תחילתו במגמת עלייה עדינה ומשולבות בו מעת לעת מדרגות עץ נוחות. כעבור כמה דקות המסלול נפגש עם התוואי הראשי והמישורי למדי של שביל המגילות. שווה לטפס עוד קצת למעלה עם השביל הכחול, לנקודת תצפית מרהיבה הממוקמת במרחק נגיעה ממורדותיו של מצוק ההעתקים. מסתתרת שם אנדרטה לא שגרתית המנציחה ארבעה קודחי מים מפתח תקווה, שהגיעו למקום ב־1938, בתקווה נכזבת "למצוא מים ולהחיות את השממה". הארבעה נרצחו בידיפורעים בדואים.
אנדרטת הקודחים נמצאת בסמוך לפתחה של "מערה 1", אותו חלל מפורסם בסלע שבו בעצם החל מסע גילוי המגילות ב־1947. חלקים מהגווילים העתיקים שנמצאו תחילה על ידי בדואים, אותרו בהמשך בשוקי העתיקות בבית לחם, וחלקן אף הוצע למכירה במודעה בעיתון האמריקאי "וול סטריט ג'ורנל". קשה לעמוד מול המצוקים רוויי המערות ולהישאר אדישים לסיפורי התגליות. האינדיאנה ג'ונס שבכל אחד מאיתנו תוהה אילו עוד אוצרות עשויים להסתתר שם.
לאחר התצפית על מערה 1, מסלול המגילות מתחבר בחזרה לשביל הירוק שנמצא במורד הדרך. זה מקטע קליל ונעים עם נוף פתוח. ספסלים שפזורים על הדרך ומשתלבים היטב עם הסביבה הצהבהבה, מאפשרים לעצור ושוב להתפעל מים המלח וקו המצוקים.
את החשק ההרפתקני לטפס על מצוק ההעתקים או על הרכסים המשוננים שנמצאים במרחק נגיעה, מרסן שילוט האוסר לצאת מן השביל לכיוונם. על חלקם ניתן לראות קבוצות קטנות של יעלים, מחזה נפוץ בסביבת קומראן וצפון מדבר יהודה בשנים האחרונות, שמשוטטות בשמש הנעימה. גם המטיילים יכולים לשוטט רוב הזמן בחולצה קצרה.
לא הרחק בהמשך אפשר להבחין בכמה מערות גדולות ומרשימות. אחת מהן היא "מערת התאומות", שלה שני פתחים דומים למראה. אחד מחוקרי קומראן הידועים, הארכיאולוג פסח בר אדון, סבר שבתוכה מסתתר אוצר אגדי שהוזכר בפירוט במגילת נחושת שנמצאה באתר. סקירה של מאות מחילות, נקיקים ומערות בסביבה, העלתה את הסברה שככל הנראה זה תיאור דמיוני. במערה 11 הסמוכה איתרו הארכיאולוגים את "מגילת המקדש" שאורכה 8.30 מטרים, והיא נחשבת לארוכה מכולן.
שביל המגילות מסתיים מעט לאחר מכן ליד שכונותיו הצפוניות של קיבוץ קליה (ניתן גם להתחיל מנקודה זו). בהליכה בחזרה למכונית, אם בכביש החיצוני לקיבוץ ואם דרך שביל המגילות, קשה שלא לקנא מעט בתושבי הקיבוץ, שכנראה מתגוררים באחד המקומות היפים והמיוחדים בארץ. הם ממש יכולים לספר שהממצאים הארכיאולוגיים החשובים בארץ התגלו אצלם בחצר האחורית.
