אנרגיה חלופית: המלצות לשעות של פנאי
אנרגיה חלופית: המלצות לשעות של פנאי
להתרגש מהאלבום החדש של "פול טראנק" , להתפעל מסרט תיעודי של וים ונדרס, לבקר בתערוכה פסיכדלית, למצוא שביב של תקווה בסיפור על "אריק" ולהצליח להשיג משמש בלאדי
דוקו
להתפעל מפורטרט מופתי של וים ונדרס
בפסטיבל קאן לפני שנה הציג וים ונדרס שני סרטים, האחד עלילתי ("ימים מושלמים"), השני תיעודי ("אנסלם"), ושניהם יצירות מופת. זה די מדהים - גם ההספק הכמותי וגם העובדה שבגיל 79 ונדרס נמצא בשיאו. מחר (ב־11:00) מגיע לקולנוע לב "אנסלם" ועל פי הפרסום מדובר בהקרנה חד־פעמית, אז מאוד מאוד לא כדאי לפספס. ונדרס מתעד את חייו ועבודותיו של האמן הגרמני אנסלם קיפר.
ונדרס וקיפר הם בדיוק בני אותו גיל, ילידי גרמניה מיד אחרי המלחמה. ונדרס משוטט בין עבודותיו של קיפר עם מצלמת תלת־ממד, מתעד את קיפר יוצר, וגם מהרהר על יצירותיו, והאופן שבו הן משקפות את סיפור חייו ואת השקפת העולם שלו, פוסט השואה, שלוקחת השראה מהשירה של פאול צלאן ובאה חשבון עם ההגות של היידגר. זה סרט אמיץ, שמספר סיפור על אמן באופן לא צפוי, לא בנאלי, שבו הבמאי מציב את עצמו כאמן שווה ערך וחשיבות לצייר שאותו הוא מתעד. הסרט ממחיז סצנות מחייו של קיפר בהשתתפות בנו של קיפר ואחיינו של ונדרס, המגלמים את קיפר כילד וכבוגר, כמעין הוכחה שאי אפשר לראות את "אנסלם" ולא לחשוב על זה שוונדרס גם עושה כאן פורטרט עצמי.
יאיר רוה
אלבום
להתרגש מהחדש של "פול טראנק"
להקת Full Trunk הוציאה השבוע את אלבומה החמישי "שובר במות" בהפקה משובחת של הסולן היוצר גל ניסמן, אריאל קשת וזהר ברזילי. ניסמן הוא תושב קיבוץ רוחמה שבעוטף, את הלהיט הגדול שלהם "סטלבט בקיבוץ" הוא לא מסוגל לשיר מאז 7 באוקטובר אך הוא מתייחס אליו באלבום הנוכחי. ב"דיסוננס", שיר מחאה עם הזמרת כרמל אקמן, הוא שר "כתבתי שיר קטן על שקט - קיבלתי קרקס". השיר נחתם במשפט אקטואלי — "זה מתחיל בשישה ביולי השנה. נגדת מיתולוגית, אומרים לנו, שמתמחה בזירת חמאס, כותבת מייל, וזאת הכותרת שהיא בוחרת לתת למייל הזה: מוות בקיבוץ בכל מחיר".
העבודה על האלבום החלה לפני שנתיים ויש בו טקסטים מרגשים, חזקים ומצמררים, למשל "כבר בגיל 20 החיים עשו אותי איש, הזלתי דמעה כשאבא שלו אמר קדיש", שורה שמהדהדת לכך שניסמן, שהיה לוחם בצבא ונושא עמו צלקות מהשירות, איבד חבר ליחידה בפעילות מבצעית. עוד באלבום שיתופי פעולה מוצלחים עם נינט, גורי אלפי ורד בנד. השקה ב־29 ביוני בבאר שבע וב־11 ביולי בבארבי.
מאיה נחום שחל
תערוכה
להתגלץ' לעולם פסיכדלי
האמנים גאב ואלנה הם אחים בחיים ובאמנות. הם עובדים בפרדס חנה ומציירים על גרוטאות, פחיות, קרשים ובעיקר על קירות ברחבי העולם, ופועלים יחד כאמני רחוב תחת השם “בראדר‘ס אוף לייט“. “גליץ‘“, בגלריה ליטבק בדרום תל אביב, היא תערוכת היחיד המשותפת הראשונה שלהם בחלל ממסדי, והיא מצליחה להעביר מהרחוב את העולם הגרפי, הצבעוני והתזזיתי שמזוהה עמם. ציורי ה“גליצ‘ים“ של הבראדר‘ס מושפעים מבעיות ותקלות טכניות במכשירים, עיצוב גרפי משובש, קפיצות בניגון דיסקים, והבאגים שגורמים לקריסת מחשבים.
באמצעות בינה מלאכותית הם מעוותים ומפרקים דימויים, ואז מציירים אותם באופן ידני ומוקפד על גבי בדים ומשטחי עץ, כציורים מופשטים גיאומטריים מלאי תנועה. לצד ציורי הגליצ‘ים מוצגת גם סדרת המכלים והקקטוסים הצבעונית להפליא, המושפעת מאלמנטיים גרפיים סימבוליים שנולדו מתוך חוויית טקסים שמאניים ופסיכדליים. הבראדר‘ס אף פתחו בגלריה חנות קטנה ובה נמכרים פסלונים, כלים, הדפסים ואובייקטים ברוח התערוכה ובמחירים נגישים מאוד. אוצרת: הדס גלזר.
יקיר שגב
טלוויזיה
למצוא שביב של תקווה בסיפור על "אריק"
"אריק", שמה של המיני־סדרה החדשה של נטפליקס, הוא גם שם של חבובת ענק כחולה שהיא פרי דמיונו של אדגר, ילד בן 8. אדגר נעלם ובמשך ששת פרקי הסדרה מחפשים אותו. אביו של אדגר הוא וינסנט (בנדיקט קמברבץ', "שרלוק"), בובנאי המזכיר את יוצר החבובות ג'ים הנסון האגדי, שחבובותיו אריק ובנץ ועוגיפלצת פרצו לו דרך בתוכנית "רחוב סומסום", שמקבילתה הבדיונית נמצאת בסדרה הזאת. הבובה הכחולה הפרוותית מלווה גם את האב, אלכוהוליסט שיוצא מדעתו. היא נראית בעיניו ובעיני הצופים, אבל לא לאנשים בסדרה.
"אריק" של היוצרת המחוננת אבי מורגן ("השעה" המעולה) מתרחשת בשנות השמונים של המאה הקודמת, כאשר ניו יורק היתה מלוכלכת, מוכה באיידס, מלאה בהומלסים, והמשטרה שלה היתה מושחתת עד היסוד. הנושאים בה רבים, מורגן מנסה לתפוס מרובה, ואיכשהו מצליחה. היא קושרת הכל בצורה מיומנת וחכמה, ומשאירה בסוף תקווה לשמש שתזרח אחרי כל הייאוש והאופל. זה כל כך הרבה בימים אלה, לא רק לסדרה שבה ילד נעלם ומוסתר מתחת לאדמה, אלא גם למי שאירוע כזה נוגע במציאות שלהם באופן אקטואלי להחריד.
רותה קופפר
אוכל
להצליח להשיג משמש בלאדי
שבועות, כידוע, למי שעדיין זוכר, הוא בעצם חג הביכורים. אם נותר עדיין פרי אחד שיש לו עונה ולא חיי נצח בחדרי קירור, הרי שזה המשמש, פרי שעונתו קצרה יותר מזיכרונו של מנהיגנו הדגול. המשמש מופיע בתחילת מאי ובאמצע יוני בערך נעלם. בין לבין, זה בדיוק הזמן להכין ממנו ריבות ועוגות או דברים קצת יותר מסובכים אם אתם יודעים איך. אני אוהב להכין עוגות משמשים בחושות פשוטות. לא צריך אפילו מתכון – מערבלים 4-3 ביצים עם חצי כוס סוכר ואז מוסיפים שמן זית או חמאה או שמנת או שילוב של שלושתם (בערך כוס בסך הכל), אפשר גם יוגורט, שתי כוסות קמח ושקית אבקת אפייה. משבצים משמשים בבלילה ואופים ב־180 מעלות 45 דקות. אפשר להמיר חלק מהקמח בשקדים טחונים או בקוקוס טחון וזה כיף גדול.
העונג הגדול ביותר שמור למי שיצליח למצוא, בעיקר בשווקים בערים מעורבות, את זן המשמש הבלאדי, הלא הוא המסטקאווי הבהיר והקטן שטעמו טעם גן עדן. כל השאר, המכונים לעתים בלאדי בשווקים, וצבעם כתום או כתום אדום בוהק, הם טעימים אולי, אבל בלאדי הם לא. מי שיטעם פעם אחת את המסטאקווי, ויהיה מוכן לשלם את מחירו הגבוה (כמעט 50 שקל לק"ג), יתקשה לחזור לאחור.
חיליק גורפינקל
יין
לקבל את החג בעמק
בשנים האחרונות הפך חג שבועות מחג הגבינה (המצאה מוחלטת כידוע) גם לחג היין הלבן. עוד המצאה אבל מה לנו כי נלין ושאלה יהיו הצרות שלנו. הערב תוכלו לחגוג את חג היין הזה ביריד יין ראוי ושווה באמת של יקבי עמק יזרעאל. לא פחות מ־13 יקבים במספר יעלו ויבואו, בניהן כמה מוכרים וטובים ומפורסמים, כמו יקב טוליפ הוותיק שמעסיק כבר שנים בעלי צרכים מיוחדים ויוצר תמיד יינות נהדרים, ויקב שדות הצעיר והמצוין. לצידם עוד סוללה של יקבים מוכרים פחות אבל לא פחות מבטיחים כמו יקב משק אופיר, יקב סימון, יקב סריג, יקב סער, יקב יונה, יקב פיוז'ן ואחרים. לצד היין עגלות אוכל ומופעי מוזיקה.כל זאת הערב במתחם רכבת העמק בכפר יהושוע החל מהשעה 18:00.
חיליק גורפינקל
