ליאור אשכנזי: "סקסי זה לא עניין של מין"
ליאור אשכנזי: "סקסי זה לא עניין של מין"
השחקן ליאור אשכנזי משיק את הגרסה העברית ל"זרים מושלמים", סרטו הראשון כבמאי. יש לו פטיש לשעונים שולחניים, העצה הכי טובה שקיבל זה להנות, הוא שורף את כספו על גאדג'טים מטופשים, מפחד מכאב ועדיין רוצה שכולם יאהבו אותו
איפה אנחנו תופסים אותך?
"בבית עובר על רשימות לפרמיירה של הסרט שלי".
עם מי היית רוצה לשבת על בירה?
"אני מאוד אוהב את הביטלס אז ג'ון לנון וג'ורג' הריסון. ג'ון, כי אני חלק מהדת הזאת שנקראת ג'ון לנון, והייתי רוצה אפילו סתם לשמוע אותו מדבר. אל ג'ורג' יש לי המון שאלות על איך זה להיות הנר בשולחן של הזוג הזה".
על מה אתה עובד עכשיו?
בשבוע שעבר יצא הסרט "זרים מושלמים" שביימתי. עיבוד ישראלי לסרט האיטלקי, אחד מתוך יותר מעשרים רימייקים שעשו בעולם. התברכתי בקאסט חלום שהיה תענוג לעבוד איתו ואני שמח שההתחלה שלי כבמאי בקולנוע היתה עם הסרט הזה והקאסט הזה (רותם אבוהב, יוסי מרשק, חנן סביון, גיא עמיר, שירה נאור, אבי גרייניק ומורן אטיאס). כשהיינו בקאן שרון הראל, השותפה של מאיה אשתי, ומשה אדרי הציעו לי לביים את הסרט, לקח לי זמן להתבשל והם שכנעו אותי. חוץ מזה חזרנו עם ארץ נהדרת שזה סבבה, חוץ מהאיפור, ואני נוסע לצילומים בלונדון לסרט הבריטי 'גולדה' עם הלן מירן שבו אגלם את דוד אלעזר".
מה השריטה שלך?
"יש הרבה אז אני אלך על החיובית: אני מאוד אוהב לקנות ספרים ישנים ושעונים אנלוגיים שולחניים, יש לי גם כאלה מתחילת המאה הקודמת. אסור לי להפעיל אותם כי בני הבית לא ממש אוהבים את התחביב הזה, אבל לפעמים, כשלא שמים לב, אני מפעיל. יש משהו בתקתוק האנלוגי וצלצול השעון, שאנחנו כבר לא רגילים לשמוע כמו פעם, שמעניק את תחושת הזמן".
מה העצה הכי טובה שקיבלת?
"להנות. בשנה ג' בבית צבי עשינו הפקה ובסוף ההצגה גרי בילו המנכ"ל המיתולוגי ניגש אלי ואמר 'אתה לא נהנה. אתה חייב להנות ממה שאתה עושה אחרת כל העבודה לא שווה', וזה הולך איתי עד היום".
איזה כוח על היית רוצה שיהיה לך?
"להשתכפל, להיות בכמה מקומות בו זמנית. אגב, היתה תקופה שאנשים חשבו שאני באמת משכפל את עצמי: היה עלי דיבור שאני יכול להיות בשני ימי צילום בו זמנית".
באילו נסיבות יוצא לך לשקר?
"כל יום. זו העבודה שלי. זה כמו להגיד למה אתה מתחפש בפורים? דווקא בפורים אני לא מתחפש. דרך החיים של שחקן היא ליצור דרמות אז אם הוא מספר סיפור הוא יקבל קצת קישוטים קטנים שיהפכו אותו קצת יותר דרמטי, מצחיק ומעניין.
מי בעיניך האדם הכי סקסי?
"ג'ורג' קלוני וקרי גרנט. החשיבה שסקסי זה בהכרח מיני לא נכונה, סקסי מכיל בתוכו את הכריזמה והיכולת להתחבב ולקלוני יש את זה, הוא נראה נהדר ואין לדעתי מישהו ששונא אותו בעולם. אותו דבר קרי גרנט".
ליאור אשכנזי
גיל: 52 • מקום מגורים: תל אביב
• מצב משפחתי: נשוי + 2
• שחקן ובמאי, זוכה שלושה פרסי אופיר על תפקידיו ב"חתונה מאוחרת", "הערת שוליים" ו"פוקסטרוט". בימים אלה מציג בבתי הקולנוע הסרט הראשון שביים "זרים מושלמים", עיבוד לסרט האיטלקי המצליח
למי ולמה אתה מתגעגע?
"אני לא אדם נוסטלגי ולא נקשר לדברים ומקומות. גם עם אנשים אין לי כמיהה או געגוע".
על מה אתה אוהב להוציא את הכסף שלך?
"גאדג'טים. כל דבר קטן שיוצא. בפעם האחרונה רכשתי קשקוש אמיתי: היתה פרסומת למשקפות קטנות שמתחברות לטלפון ואפשר לראות אתן למרחקים עצומים".
מה היית רוצה לשנות בעצמך?
"אולי להיות יותר שלם עם עצמי. אני בשלב שפתאום מתחילים לראות את הגיל ולשים לב אליו. אני אומר: 'וואלה 50, עבר חצי, מה הספקת בחצי הזה?' הייתי רוצה להוריד מעצמי את הרצון לשנות ולקבל את עצמי כמו שאני. למשל העניין של לְרַצּוֹת את כולם לא עבר לי, למרות שאני כבר אומר לפעמים פאק איט, אבל חשוב לי שכולם יאהבו אותי וזה דופק אותי בהרבה דברים".
על מה יש לך רגשות אשם?
"על שאני לא מספיק עם המשפחה שלי. בעיקר עם הבת הגדולה שלי (22). כשהיא היתה קטנה הייתי עסוק בקריירה והצגות והיה לנו מעט זמן יחד. זה משהו שניסיתי לעשות לו תיקון עם הקטנה (9)".
מה אתה מחשיב כהישג הכי גדול שלך?
"תמיד כשאני חושב שהגעתי להישג אני אומר למחרת: 'זה הדבר הכי גדול שאני יכול להגיע אליו?' אחרי הסרט האחרון ששיחקתי בו, 'פוקסטרוט', אמרתי לעצמי שכבר לא אוכל לעשות משהו יותר טוב. מצד שני, וואלה, ביימתי עכשיו סרט ועשינו אותו בכלום כסף, אז כנראה שההישג הגדול שלי הוא תמיד הדבר האחרון שעשיתי".
מה מפחיד אותך?
"כאב. אני מפחד מכאב פחד מוות. בצבא היה ידוע שאני צריך ללכת אחרון בשורה כי אם אני אפול בשבי ויענו אותי אני אגלה את כל הסודות".
מה עושה אותך מאושר?
"אלה תמיד דברים קטנים ושטותיים. החיים מורכבים מרגעים קטנים מאוד של אושר. זה אור של פנס. בין נקודה לנקודה יש הרבה שגרה לעבור אבל קורים דברים שיכולים להפוך אותך מאושר. זה יכול להיות אם קניתי לי חולצה מדהימה, או סוף שבוע מוצלח בבית עם המשפחה שפתאום ממלא אותי. רגע האושר האחרון היה ביום הקולנוע הישראלי כשראיתי שאנשים קונים כרטיסים לסרט שלי".
מה הכי חסר לך בחיים?
"לטוס לחו"ל. הייתי רגיל לטוס המון לפסטיבלים, לצילומים או סתם להתלוות למאיה לעבודה. עם הקורונה החוויה הזאת נקטעה. חזרתי עכשיו מלונדון וזה כבר לא אותו כיף עם המסמכים, הבדיקות והמסכות, הכל נהיה פרוצדורה. אחרי ארועי 11 בספטמבר עולם הטיסות השתנה אבל התרגלנו וזה נהיה חלק מאיתנו. עכשיו נוסף גם הדרעק הזה של הקורונה וכל החוויה נעלמה".
מה אתה מחשיב כנכס היקר ביותר שלך?
"אני פריק של סדרת האנימציה לוני טונס ויש לי אוסף קלטות VHS מדהים של סרטונים שלהם זה משהו שהוא נכס. יש לי כמה דברים מאוד נדירים לאספנים בלבד".
מי האמנים שהכי השפיעו על יצירתך?
"רוברט דה נירו, ג'ון לנון, הביטלס, דייוויד בואי, בק".
אם לא היית שחקן ובמאי מה היית עושה?
"פעם כמעט התחלתי ללמוד מחשבים. היה שלב שחשבתי שהעסק של המשחק כבר לא יעבוד ובדיוק האינטרנט התחיל והיו כל מיני שפות חדשות ונרשמתי. נראה לי שאם לא הייתי שחקן הייתי מפתח את המקום הזה והופך אולי למתכנת".
