לצייר בצבע אדום: תערוכה חדשה בעקבות צלקות אירועי 7 באוקטובר
לצייר בצבע אדום: תערוכה חדשה בעקבות צלקות אירועי 7 באוקטובר
האמנית טל מצליח, תושבת כפר עזה, יצרה בעקבות הפוסט־טראומה והצלקות מאירועי 7 באוקטובר את התערוכה "קישוטי מלחמה" במוזיאון תל אביב, שמלאה ביופי ואימה
רובים, טילים, אזעקות ודמויות במצוקה גודשים את הציורים של טל מצליח בתערוכה החדשה "קישוטי מלחמה" במוזיאון תל אביב. הם עשויים בדוגמאות צפופות ומהפנטות, שעולות על גדותיהן בצבעוניות כמעט שמחה, לולא הנושאים המטרידים שבמרכזם. מצליח היא תושבת קיבוץ כפר עזה, וב־7 באוקטובר היא נאלצה להסתתר במשך 20 שעות בממ"ד הקטן שבביתה, המשמש גם כסטודיו. את ההתמודדות עם הפוסט־טראומה והצלקות היא ניתבה לתערוכה, שמשמשת קפסולת זמן מלאה ביופי ואימה.
מצליח (63) שפרצה באופן מטאורי בשנות התשעים, זכורה כאחד הקולות החזקים והמקוריים של העשור ההוא. ציוריה המורכבים עשויים בטכניקה של ציור שכבות עמלני ואלפי משיחות מכחול קטנטנות של דגמים וכיתובים מרהיבים ומאיימים. למרות ריחוקה הפריפריאלי ממרכזי האמנות בארץ ודמותה המתבודדת והמעט מסתורית, היא עדיין אחת האמניות הבודדות שחיות ומתפרנסות מאמנות בלבד.
כתושבת כפר עזה, שגדלה וחיה תמיד לצד הכיבוש וגדר הגבול, מצליח עסקה במורכבות הסכסוך הישראלי־פלסטיני ביצירתה מאז ומתמיד, כשהיא נעה הלוך וחוזר בציוריה בין הפן הקולקטיבי־ישראלי לפן האישי והגופני הפגיע ביותר. את החיים בכפר עזה היא תיארה בעבר כגן עדן שקט, שהפך עבורה לאתר של חרדה מתמדת מפני הקסאמים המומטרים עליו.
בבוקר 7 באוקטובר, כשהופעלו בקיבוץ אזעקות צבע אדום, מצליח נעלה את עצמה בממ"ד למשך 20 שעות — אתגר קיצוני במיוחד למי שסובלת מבעיות נשימה. עד שחולצה לבסוף בידי לוחמי יחידת שלדג, היתה מצליח כבר במצב גופני מאובן, דמוי קיפאון. מאז היא עברה לגור אצל קרובי משפחתה ביישוב מתן בשרון שבאופן אירוני, גם הוא נמצא סמוך מאוד לגבול עם הרשות הפלסטינית, ובקצהו חומת בטון גבוהה המפרידה בינו לבין הכפר חַבְּלֶה.
"קישוטי מלחמה", שאצר עמית שמאע, היא תערוכתה המוזיאלית השלישית של מצליח, שמיוצגת על ידי גלריה אלון שגב בתל אביב. את מרבית הציורים שבה יצרה מצליח לאחר ששוטטה בחנוית ה"סטוק" ו"הכל בדולר", שמרתקות אותה בגלל האסתטיקה הצעקנית של חפצי הסדקית שבהן. מצליח רכשה בדי ציור קטנים מתוצרת סינית פשוטה באותן חנויות, ועליהם ציירה בצבעי אקריליק מהירי ייבוש, שכשם התערוכה — מצליחים להפגיש אלימות ודקורטיביות. זהו שם קולע במיוחד, משום שבתרגום לאנגלית "קישוטי מלחמה" הופכים ל־war decorations, כפל משמעות שפירושו גם עיטורי הצטיינות בלחימה.
בשפתה הייחודית כותבת מצליח בתוך ציוריה מילים ומשפטים קצרים, החוזרים על עצמם באובססיביות שמזכירה קורבנות טראומה המשחזרים בכפייתיות חוויות של אימה. את אלו היא מציירת בצבעוניות הייחודית שלה, המזכירה דגלים שבטיים וטקסטילים אפריקאיים, שמושפעים מעברה כפעילה חברתית ביפו ובדרום תל אביב.
כבעבר, גם בציורים החדשים מופיעים משפטים קשים לפענוח, הכתובים בכתב יד קטנטן וטובעים בשדות הצבע שמסביבם. כאלה הם, למשל, "בכיר חוסל", "בום קליק בום קליק", "הם מקיפים אותי מכל מקום", ו"הרי יצאתי חיה", שלצדם גם גילויי הומור שחור כמו "לק ג'ל, הלוויה, טיפולי פנים, הזכרה" ו"חוסל ראש מערך הממטרות".
מצליח רוקמת בתוך הכתיבה הקדחתנית הזו מארגים צבעוניים, שלתוכם היא גם שותלת דימויים וקודים שנלקחו ישירות מחוויותיה הפרטיות מ־7 באוקטובר. כאלו הם הסימנים הגרפיים האדומים, שריססו חיילי צה"ל על קירות בתי הקיבוץ בפעולות החילוץ והפינוי כדי לסמן אם בבתים ישנן גופות או מחבלים או שהשטח פנוי.
ברבים מהציורים מופיעה גם דמותה של האמנית עצמה, המזוהה על פי מסכת סינון הנשימה שעל פניה, או טקסטורת הכתמים שלעורה, המזכירה את מחלת העור שממנה היא סובלת מילדות. בחלק מהם היא שרועה מאובנת ובתנוחות מצוקה, או שפניה הנראות צועקות משולבות בתוך דגם החוזר על עצמו של שלדגים — סמל היחידה שחילצה אותה מהממ"ד. אבל לצד הדימוים המאיימים ישנן גם הפוגות אנושיות קטנות של גבורה שאפילו מעלות חיוך, כמו בציור מכונת האספרסו שהאמנית, המכורה לקפה, החליטה להכין לעצמה: בעודה נצורה בסטודיו, מצליח גררה את עצמה למטבחון וכדי שלא תתגלה בגלל רעשי ההכנה — כיסתה את המכונה בשמיכה.
את מחזור ציורי "קישוטי מלחמה" הקטנים סוגרים שני ציורים גדולי ממדים, שנוצרו בזמן האחרון. בעבודות אלו חוזרת מצליח לעבודה על גבי לוחות העץ הגדולים שמאפיינים את יצירתה, והם כבר עשויים בצבעי שמן, שבהם היא נוהגת לעבוד בשגרה, ומאפשרים לה עיבוד ושכבות רבים ומורכבים הרבה יותר. אף שמצליח טרם חזרה לכפר עזה, הרי בציורים אלו היא כבר מופיעה כדמות ענקית וחזקה החולשת עליהם, מגיחה מבין הדוגמאות הצבעוניות, אוחזת בכלי נשק ונראית כלוחמת. גם בימים אלו ממשיכה מצליח לצייר, ונראה כי העבודות האחרונות הללו מסמנות את ניסיונות ההתגברות על האימה שחוותה באמצעות הציור.
