או מיי נובי גוד: החג שעשה עלייה עם יוצאי ברה"מ לשעבר
או מיי נובי גוד: החג שעשה עלייה עם יוצאי ברה"מ לשעבר
מאחורי גרם מדרגות צנוע בראשון לציון מסתתר יער של עצי אשוח, ובו קישוטי חג, מופע אופראי על פסנתר לבן ושמחה מידבקת. חיליק גורפינקל בא כדי לדגום את עשרות המנות הראשונות, שבע העיקריות ואת הקינוחים שמגישים במסעדת "אנה" בנובי גוד, החג שביחד עם יוצאי ברית המועצות לשעבר עשה עלייה רשמית לישראל. הוא נשאר בשביל הריקודים
לנה רוסובסקי מזמינה ויסקי. אי אפשר בכוסות אך למזלנו יש בקבוק קטן אחרון של "בלאק לייבל". "לא", היא מתנגדת לוודקה, הצעה שנראית לי טבעית. "זה יעשה אותי משוגעת". רוסובסקי היא אשת רדיו (בכאן תאגיד השידור) ומייסדת ומנהלת קהילת הפייסבוק הפופולרית (כמעט 50 אלף חברים ובעיקר חברות), "רוסיות בלי חוש הומור וחבריהן". אחד הדפים הכי מצחיקים ומרתקים ברשת. רוסובסקי היא עולה חדשה מאוד ישנה — 30 שנה בארץ — מחבר העמים. ממוסקבה ליתר דיוק. הכרנו באופן וירטואלי וביקשתי שתספר על מקומות שבהם חוגגים רוסים, כלומר יוצאי חבר העמים. רוסובסקי הבטיחה שתיקח אותי לאחד כזה. בעצם "להכי טוב" — מסעדת "אנה" בראשון לציון. המקום פתוח רק בערבי שישי וצהרי שבת. בשאר השבוע הוא מתפקד כאולם אירועים. "תתלבש יפה", הזהירה אותי. "ותדע שרוקדים שם. כולם. גם אתה תרקוד".
"אין סיכוי", השבתי מיד.
"חבל לך על הזמן", היא סיכמה את הדיון.
פרווה על הגוף, פרווה על הדג
רוסובסקי אווררה לכבודי, ובעיקר לכבוד עצמה, כך נדמה לי, מעיל פרווה לבן. "פרווה מזויפת", היא צוחקת. זו לא הפרווה האחרונה בערב הזה. היא גם נעלה נעלי עקב זהובות, מה שהקשה עליה מאוד לטפס במדרגות השבורות לקומה השנייה שבה שוכנת "אנה", מדרגות שלא ממש עוררו ציפיות וחשק גדול בנוגע להמשך. זה היה כמובן הרגע האחרון שבו לא היה לי חשק.
4 צפייה בגלריה
לנה רוסובסקי. "הדור הצעיר האקטיביסטי של דוברי רוסית החדיר את נובי גוד לשיח הישראלי דרך רשתות חברתיות וקמפיינים"
(צילום: טל שחר)
האולם הענק שנגלה לנגד עיניי היה מקושט כבר לנובי גוד — החג לציון תחילת השנה החדשה שמצוין בלילה שבין 31 בדצמבר ל־1 בינואר, או פשוט: כריסמס וסילבסטר של הרוסים. אמנם היינו שם שבועיים לפני המועד, אבל החגיגות כבר החלו: עצי אשוח מוארים והמון קישוטים חגיגיים אחרים הוצבו בחלל המסעדה. רוסובסקי מסבירה שהמהות של החג הזה — פרט ללאכול, לשתות ולשמוח הכי הרבה שאפשר — היא בעיקר התכנסות בחוג המשפחה. "כמו ראש השנה שלנו כאן. זה חג משפחתי, בגלל זה גם פחות תראה ישראלים ותיקים שחוגגים איתנו (והם גם לא ממש מסתדרים עם כל המיונז באוכל). ברוסיה זה חג מרגש מאוד שטומן בתוכו הרבה תקווה לשנה החדשה שתהיה טובה יותר מזו החולפת.
"אווירת החג מתחילה במרחב הציבורי הרבה לפני המועד של החג — עם עצי האשוח המקושטים בשלג, נורות צבעוניות, פעילויות לילדים וגם הטלוויזיה מקדישה תוכניות לחג. ובערב הנובי גוד עצמו יש מסורת של צפייה בסרטים רוסיים שהם נכסי צאן ברזל כמו הסרט הסובייטי ‘אירוניית הגורל’ של הבמאי האגדי, היהודי סובייטי, אלדר ריאזנוב".
השולחן שלפנינו ב"אנה" כבר ערוך במיטב המנות הראשונות של המטבח הרוסי וגם כמה שלא: סלמון מעושן, נקניק, לשון קרה, סלט אוליביה, וכמובן "דג בפרווה", הלא הוא שמו העממי של סלט "שובה": תפוחי אדמה, גזר וסלק מבושלים ומוגשים בשכבות עם מיונז ודג מלוח. אולי זה נשמע לכם קצת מוזר — אבל זה נהדר. היו גם סלט עגבניות, סלט גזר ואפילו סושי. עוד לפני העיקריות — שאותן בוחרים מבין שבע אפשרויות — הגיעו גם קבב וגולש, שלא יחסר.
פנטום האופרה מראשון לציון
בשעה 21:00 כבה האור וקול רועם הזהיר אותנו לבל נצלם דבר ושנשמור על הילדים. היו לא מעט כאלה בקהל, לצד צעירים, מבוגרים וקשישים — מכל הגילים. אל מרכז הרחבה גולגל פסנתר לבן ואיש בחצי מסכה התיישב לידו. הוא התחיל לשיר את פנטום האופרה. נכנסה גם זמרת בשמלת פייטים ושירה אופראית מדהימה מילאה את האוויר. הם שרו עוד שיר ואז הזמינו לבמה את בעלת הבית שעל שמה קרוי ההיכל: אנה רזניקובה — זמרת אגדית שכבר הופיעה בקרמלין והנחתה תוכנית מוזיקה בערוץ 9 אצלנו. היא דיווה אמיתית ששרה שיר אחד או שניים וירדה, משאירה את הבמה לצוות הבידור של המסעדה שלה, שני זמרים וזמרת מופלאים ממש.
נתי גייל, המפיק והזמר הראשי, מפליא להרקיד את הקהל יחד עם מיכאל (מישה) קירקילן (פיינליסט “כוכב נולד”) וולנטינה שוסמן. בסוף הערב יעלה עוד זמר לבוש כראפר אבל לגמרי רוסי. גם גייל הוא בוגר “כוכב נולד”. זה של אוקראינה.
הוא איש לבבי ומצחיק שלא מפסיק להקניט את השולחן שלנו ברוסית (שאני לא מבין). את המילה "פפארצי" אני כן מבין, כך הוא מכנה אותנו כל הערב שבסופו כבר נתן לרוסובסקי לבחור שיר, והזמין אותנו להופעה שלו בהיכל התרבות של פתח תקווה.
ככל שהערב מתחמם, וזה קורה די מהר, אני מבין שאני כנראה אהיה היחיד שלא ירקוד. אבל בסוף נשברתי ואפילו פיזזתי כמה דקות עם לנה, מצטער עד עמקי נשמתי על שוויתרתי על ריקודים אי שם בשנות השמונים. במיוחד לנוכח שמחת החיים שהיא מוציאה מאנשים.
חג אחרון במוסקבה
נדמה לי שמאז שביליתי ערב אחד בלתי נשכח במועדון העיראקי בשכונת התקווה, לא ראיתי אנשים כל כך שמחים. בעצם לא שמחתי כל כך בעצמי. וכן, אין לי ברירה אלא להסכים עם נתי הזמר שעובר עכשיו ל"היא רק רוצה לרקוד" ומודיע ש"ככה אשכנזים עושים שמח". הוא אומר את זה בעברית ומסתכל עליי — מתפוצץ מצחוק. גם אני. אחר כך הוא שר את “תל אביב יא חביבי תל אביב” וחוזר לרוסית ואנגלית. אני מת לוודקה אבל מתאפק. אלוהים יודע למה.
עכשיו מגיעות העיקריות. אני מקבל לבקשתי לשון ברוטב שמנת וצלפים, לא אכלתי כזו מאז נסגרו אולמי תכלת ברחוב שינקין, מתישהו בסוף שנות השבעים. לנה רוסובסקי אוכלת ורניקס דובדבנים. בתור מנה עיקרית. לך תבין. זה נורא טעים.
היא נזכרת בנובי גוד האחרון שלה בברית המועצות. "זה היה בלילה שבין 1990 ל־1991. גרנו בפושקינו שבפאתי מוסקבה והייתי אז בת 10, חגגנו כל המשפחה ביחד עם סבא וסבתא ואפילו סבתא רבתא. אכלנו סלט אוליביה , חולדייץ (רגל קרושה), כבד קצוץ וסנדוויצ'ים עם קוויאר אדום. ידענו שלא נהיה כאן בשנה הבאה כי נהיה כבר בישראל. ואכן עלינו אחר כך, וגם ברית המועצות התפרקה".
כשאני שואל למה לדעתה כל כך הרבה ישראלים אימצו בשנים האחרונות את החג הזה או לפחות את שמו, היא עונה בשקט: "לא מעט בזכות העבודה שלי ושל כמה אחרים ברשתות. הדור הצעיר האקטיביסטי של דוברי רוסית החדיר את זה לשיח הישראלי דרך רשתות חברתיות וקמפיינים ותקשורת".
לא עושה חשבון
השולחנות, חוץ מאיתנו, מקבלים עכשיו עוגות יום הולדת עם נרות וזיקוקים. אנחנו מתנחמים בקפה ופחזניות. אני הולך למשרד לשלם. מנהלת המקום נראית כמו דמות מהסופרנוס. הרהיטים מכוסים קטיפה אדומה, הקיר מכוסה בבר ובאקווריום שט דג מנקה אימתני. זה לא מזיז לה שאני מספר לה שבאתי לכתוב על האירוע. עושה רושם שהיא ממש לא מעוניינת באורחים מבחוץ. אפשר להבין. הם רק יקלקלו את השמחה.
אז עד שמישהו יזמין אתכם לנובי גוד, לכו ל"אנה". אם תשיגו שולחן.
מסעדת אנה
דרך המכבים 16, ראשון לציון. שישי בערב ושבת בצהריים.
www.rest-anna.co.il
סלט אוליביה
לנה רוסובסקי מתעקשת שמה שאנחנו מכירים כסלט רוסי, האוליביה, הוא המנה בה"א הידיעה של החג.
זה המתכון שלה:
מרכיבים:
• 5 תפוחי אדמה
• 4 גזרים
• 6 ביצים
• 300 גרם נקניק: תה, פסטרמה או דוקטורסקיה
• 6 מלפפונים חמוצים
• 1 בצל
• קופסת שימורי אפונה
• 300 גרם מיונז
• חרדל לפי הטעם
הכנה:
מקלפים את תפוחי האדמה והגזרים ומבשלים במים מומלחים קלות. מכינים 6 ביצים קשות. חותכים לקוביות. חותכים גם את הנקניק, המלפפונים החמוצים, וקוצצים את הבצל. מוסיפים את קופסת האפונה בלי המים. מערבבים הכל עם מיונז וחרדל ומתבלים במלח ופלפל.
