נטע רוט: "אני יכולה לכתוב ולעבוד שבועות רצוף"
נטע רוט: "אני יכולה לכתוב ולעבוד שבועות רצוף"
השחקנית והתסריטאית נטע רוט לא מאמינה שהיא עומדת לגלם את יוליה של שייקספיר. היא לוקה באשמת ניצולים (קצת בגלל סבא טומי לפיד), החברה הכי טובה שלה היא סבתא שולמית לפיד, הישג חייה הוא שנועה קולר מזהה אותה, כוח־העל שהיתה רוצה הוא לישון טוב והיא גם מכורה לסאונד של לעיסות
איפה אנחנו תופסים אותך?
"אמא ואני בדיוק אכלנו צהריים יחד עם הכלב מול הסדרה 'המשרד'. אני הצלחתי דווקא בתקופת הקורונה לחלות במשהו אחר, אז אני בבית".
איך ואיפה את שותה את הקפה שלך?
"לא אומרים איכס על אוכל אבל אני לא שותה מיץ של מבוגרים. מעדיפה שוקו".
עם מי היית רוצה לשבת על בירה?
"גם בירה זה מיץ של מבוגרים אבל הייתי רוצה לשבת עם סבתא (הסופרת שולמית לפיד — מנ”ש). תמיד בסוף בא לי לשבת עם סבתא, היא החברה הכי טובה שלי. תביאי לי את שייקספיר, הדוקטור מ’דוקטור הו’ או אפילו צ'רציל, אני אבחר בסבתא שלי. אנחנו מדברות על הכל ומנסות לפעמים לדבר על דברים גבוהים אבל בעיקר מצחיקות אחת את השנייה".
על מה את עובדת עכשיו?
"על 'רומיאו ויוליה' בתיאטרון גשר שמביימת אילאיל סמל. יוליה זו הדמות הכי מאתגרת שחוויתי ולעשות שייקספיר זה באמת החלום שלי מגיל 12, ופתאום אני צריכה להגשים אותו בצורה ראויה. זו דמות שאף פעם לא חשבתי שאעשה. המפגש עם יוליה גרם לי להתפתח כשחקנית, וגם העבודה עם אילאיל שיודעת להוציא ממני דברים שלא הכרתי בתוכי. הרבה פעמים אני מגינה על הדמויות כי אני נעשית קרובה אליהן, והיא כל פעם מקלפת ממני את המגננות ומביאה אותי למקום מאוד פגיע. אני מתרגשת גם כי גשר הפך לבית שלי וזה גם הגשמת חלום. בנוסף, בקרוב מתחילים צילומים לעונה חדשה של ‘פלמ"ח’ בערוץ טין ניק".
"תביאי לי את שייקספיר, דוקטור הו או אפילו צ'רציל, אני אבחר בסבתא שולמית לפיד. אנחנו מדברות על הכל ומנסות לדבר על דברים גבוהים, אבל בעיקר מצחיקות אחת את השנייה"
מה השריטה שלך?
"אני אובססיבית לדברים. עכשיו אני מכורה לערוץ 4 Levels of ביוטיוב: לוקחים שף ברמה נמוכה, שף בינוני, שף מקצועי ומדענית אוכל ונותנים לכולם לבשל את אותה מנה. וגם סרטונים של אנשים לועסים. פשוט סאונד של לעיסות, אני מכורה לזה".
מה העצה הכי טובה שקיבלת?
"שלעבוד קשה זה הרבה יותר מרשים מלהבריק בלי מאמץ. אמרה לי את זה המורה שלי לקולנוע רותם קידר בכיתה ח'. עוד עצה מלנה קריינדלין, מנכ"לית גשר, שלפני 'מי כמוני' הושיבה אותי לשיחה ואמרה שאין לי דיקציה מספיק ברורה וזה אומר שאני כנראה לא עד הסוף רוצה שהפרטנר יבין מה אני אומרת, זה שינה אותי כשחקנית".
איך את אוהבת להעביר את שישי בצהריים?
"איפשהו עם בן הזוג שלי ניר. הכי נחמד שהוא מנגן בפסנתר ואני קוראת על המיטה".
איזה כוח־על היית רוצה שיהיה לך?
"דוקטור סטריינג' וסקארלט וויץ' מהיקום של מארוול הם הגיבורים עם הכוחות הכי מגניבים, אבל להיות גיבור־על תמיד מגיע עם סיפור טרגי ברקע ולא הייתי רוצה, אז אני בקונפליקט לגבי השאלה הזאת. בחיים האמיתיים הייתי רוצה את כוח־העל לישון טוב".
באילו נסיבות יוצא לך לשקר?
"זה תחביב. נגיד אם אני הולכת למכולת או לקניון, אני יכולה פתאם למצוא את עצמי בדמות אחרת, קוראים לי שי, אני גרה בירושלים ונמצאת פעם ראשונה בתל אביב".
איך עוברת עלייך הקורונה?
"מצד אחד מאוד מפחדת מבידוד כי זה יפגע לי בעבודה, מצד שני אני משתוקקת שיכפו עליי לשבת בבית לקרוא, לצפות, להיות עם עצמי ולכתוב. אני כל הזמן עובדת ולפעמים אומרת לעצמי 'בוא’נה, אני נורא קטנה, אם לא עכשיו לשאוב תוכן, אז מתי?'".
מי בעינייך האדם הכי סקסי?
"ניר או נועה קולר".
למי את מתגעגעת?
"אני לא נוטה להתגעגע".
איפה הכי היית רוצה לגור?
"לונדון. אני שואפת לשם במבטא בריטי. החלום זה להגיע לרויאל שייקספיר קומפני. אני אנגולפונית ויכולה לצטט מילדות סצנות של הארי פוטר בעל פה במבטא. אבל אני כל כך מאושרת איפה שאני נמצאת. אם אני יכולה להמשיך עם גשר והיצירות שאני כותבת".
על מה את אוהבת להוציא כסף?
"על מתנות. אני מגזימה במתנות".
מה היית רוצה לשנות בעצמך?
"הייתי רוצה להיות יותר מאוזנת. הפסיכולוגית שלי אמרה לי שהדרך לשם היא לקבל את זה שלעולם לא אהיה מאוזנת כי אני לא אדם מאוזן, זאת מי שאני ואני צריכה לקבל את זה".
"הייתי רוצה להיות יותר מאוזנת. הפסיכולוגית שלי אמרה לי שהדרך לשם היא לקבל את זה שלעולם לא אהיה מאוזנת, כי אני אדם לא מאוזן. זאת מי שאני ואני צריכה לקבל את זה"
על מה יש לך רגשות אשם?
"יש לי אשמת ניצולים על הפריבילגיה שנולדתי לתוכה. את יודעת שאת חיה חיים פריבילגיים ואת בת מזל ואת כל הזמן מתעסקת במזל שלך מול חוסר המזל בעולם ובמדינה. גיליתי שהיתה שואה בערך כשסבא שלי נפטר (יוסף טומי לפיד — מנ”ש) ונכנסתי לאובססיית שואה והרגשתי רע באשמת ניצולים מוזרה".
מה את מחשיבה כהישג הכי גדול שלך?
"שגיליתי שנועה קולר יודעת איך קוראים לי".
מה עושה אותך מאושרת?
"הרגע הכי מאושר הולך ככה: אני בבית שלי, ניר בבית שלו, השנה היא 2017 ואנחנו עוד לא זוג. הגשנו לפסטיבל פרינג' את המחזמר 'שני אלה' שכתבנו ורץ היום בתיאטרון אורנה פורת. אנחנו יושבים וצופים ב'חנות קטנה ומטריפה' בטלפון. באמצע הצפייה מודיעים לי בממתינה שעברנו שלב. כל דבר בסיטואציה הזאת היה הרגע המאושר בחיי. לא התקבלנו בסוף לפסטיבל אבל הרגע הזה הוא גן העדן שלי".
מה הכי חסר לך בחיים?
"היום לא חסר לי כלום. אם היית שואלת אותי שלשום או מחרתיים, אולי היה חסר משהו".
מה את מחשיבה כנכס היקר ביותר שלך?
"מוסר העבודה שלי. אני יכולה לכתוב ימים רצופים ולעבוד שבועות בלי הפסקה ומנוחה וזה עושה אותי מאושרת. אני לא מתעצלת ואני מאוד גאה בתכונה הזאת".
מי האמנים ומה היצירות שהשפיעו עליך?
"את הבמאי והתסריטאי טאיקה וואייטיטי גיליתי בגיל 14, והתסריט האחרון שכתבתי מושפע מאוד ממנו בחוויה הפנימית שלי. לאחרונה יש לי הזדהות עם הילדות שלי, אז לראות את 'דוקטור הו' חזק אצלי. היו לי כמה רשתות ביטחון כנערה והוא היה לחלוטין אחת מהן".
אם לא היית שחקנית מה היית עושה?
"אני כותבת עוד לפני שאני משחקת. אז כילדה רציתי להיות ציירת, כשקצת גדלתי אז סופרת ותסריטאית, ורק אז השחקנית הגיעה. ואם גם את זה את לוקחת לי — אז פסיכולוגית".
נטע רוט
- גיל: 20
- מקום מגורים: תל אביב
- מצב משפחתי: בן זוג, השחקן ניר כנען
- שחקנית. משתחררת מתיאטרון צה"ל. משחקת בתיאטרון גשר בהצגה "מי כמוני" ובתפקיד יוליה ב"רומיאו ויוליה" שתעלה בשבוע הבא (11.2) בבימוי אילאיל סמל וב"תמונת הניצחון" של אבי נשר
