לתת לטבע לעבוד: הישראלי הראשון שמכין יין טבעי
לתת לטבע לעבוד: הישראלי הראשון שמכין יין טבעי
יוסי יודפת מיקב עבייה הוא הראשון שמכין בישראל יין טבעי, שממעיט בגופרית דו־חמצנית ומעורר מחלוקות עזות. אבל התוצרת מובחרת, ואפילו נושאת איתה מסר חברתי של מחירים זולים שיתאימו לכיס הפרולטר
יוסי יודפת מיקב עבייה הוא הילד הרע של עולם היין הישראלי. האיש לא עסוק במיוחד בלדחוף את עצמו, גם אחרי יותר מ־15 שנות עשייה.
למען האמת יודפת הוא לא ילד רע הוא פשוט קצת היפי. זה לא רק השיער הארוך, הזקן הסתור והבנדנה במקום מסיכה כירורגית בימי קורונה. זה בעיקר היין שלו.
עזבו רגע את תוויות הבקבוקים המצוירות שנראות כמו משהו שמישהו צייר על חולצות באטיק משנות ה־70, ואת הקפסולות שעשויות מדונג דבורים במקום פלסטיק או אלומיניום. גם את השמות היינות נשאיר רגע בצד: פרולטר, אום תות וסנונית.
יודפת, שגר בכליל, הוא הנציג הבולט, ואולי היחידי כרגע בישראל, של התנועה הכי היפית בעולם היין, גם אם לעולם לא תגדיר את עצמה כך: זו התנועה הכי מדוברת ושנויה במחלוקת כיום בעולם היין העולמי — תנועת היין הטבעי.
מה זה בכלל יין טבעי? אף אחד לא באמת יודע. אין ממש תקן ליין טבעי בשום מקום בעולם אבל בגדול הכוונה היא ליין המיוצר עם כמה שפחות התערבות מצד היינן שמפיק אותו. זה אומר לא לרסס אם לא חייבים ואם כן, אז רק בחומרים טבעיים, ואם אפשר להשתמש בצרעות שידבירו מזיקים בכרם במקום אז מה טוב. והכוונה גם לא להוסיף שמרים מתורבתים לתירוש אלא לתת למה שקיים ממילא בטבע וביקב לעבוד בעצמו.
אבל אלו הם תהליכים מקובלים למדי גם ביינות אורגניים וביו־דינאמיים, שתי התנועות המרכזיות של היינות המתחשבים בסביבה שקדמו ליין הטבעי. אז מה בכל זאת ההבדל? מי שמייצר יין טבעי משתדל גם להשתמש בכמה שפחות גופרית דו חמצנית — התוסף הכי נפוץ ביין ששומר על טריותו ובעצם על האפשרות שישרוד יותר מכמה חודשים. יודפת הוא כנראה היינן הראשון בישראל שמייצר יין ללא גופרית בכלל. בינתיים אלו רק שני יינות — יין הסנונית ויין הפרולטר (בגרסת היקב, כלומר זו הנמכרת רק ביקב מחשש לשלומו של היין אם ינדוד יותר מדי.
מבקרי תנועת היין הטבעי טוענים שבמקרה הטוב הוא יין רע, ובמקרה הרע — הוא בכלל לא יין. האמת היא שלא מעט פעמים, מה שיוצא מהבקבוקים, הוא אכן נוזל שקשה לזכות אותו בתואר יין. למזלנו, לא זה המקרה ביינות של יקב עבייה. אלו יינות כל כך טובים, גם אם לעיתים מוזרים ויוצאי דופן, עד שממש לא משנה אם הם טבעיים או לא.
ליינות של יוסי יודפת מגיעה התייחסות רצינית בלי שום קשר לאג'נדות של בעליהם והחיבה שלכם כלפיהן. אלה יינות שהם במקרה הפחות טוב (למשל היין הכתום שלו) מרתקים, ובמקרה הטוב, יצירות מופת קטנות, מקוריות, חד פעמיות וגם, וזה הכי חשוב, טעימות ביותר.
כפרי ואלגנטי, רגוע ופרוע
פרולטר 2020 יודפת קרא ליין פרולטר כי הוא רצה לעשות יין זול יחסית שכל אחד יכול לשתות. ואכן ליקב בוטיק זה עדיין זול. 100% קריניאן עם רק 10.5% אלכוהול, שזה ממש נדיר. זה יין עדין, רך וקצת "Fאנקי", כלומר הטעמים פרועים באופן שקשה להסביר אבל קל לאהוב. או שלא. אני אוהב. קיימת גרסה ללא גופרית שאפשר לקנות רק ביקב. קררו אותו קצת לפני השתייה. 85 שקל.
סנונית 2019 עוד קריניאן, הפעם מחלקת נחל סנונית שבבקעת הנדיב. יין עדין ורך מאוד, ובו זמנית גם גס ופראי. כן, זה יכול להיות. אל תשאלו אותי איך. אלגנטי וכפרי בו זמנית. יין נפלא ממש. רק 12.5% אלכוהול ורק 26 מ"ג גופרית דו חמצנית לליטר יין, שזה מעט מאוד. ביקב יש גם גרסה נטולת גופרית לחלוטין. 120 שקל.
אום תות 2017 אחד הקריניאנים הכי טובים שמישהו אי פעם יצר כאן, אם לא למעלה מזה. גוף מלא יחסית אבל לא כבד, עם מורכבות ועושר אבל גם איזו קלילות ורוגע בו זמנית. מיוצר מענבים המגיעים מכרם ותיק מאוד בעמק שפייה. יין מופלא. 160 שקל.
