"הרבה יותר חשוב לי לעשות יין שכולו מענבים מהסביבה שלנו"
"הרבה יותר חשוב לי לעשות יין שכולו מענבים מהסביבה שלנו"
משפחת פלם שייכת לאצולת יקבי הבוטיק. בזמן שכולם תרים אחרי זנים חדשים, הם דבקים ביין האלגנטי שלהם
גולן פלם מחייך חיוך קטן ומוזג קצת יין אדום מבקבוק חסר תווית. אנחנו שותים ואני מגרגר בהנאה. "מה זה?", אני שואל בסקרנות. "קריניאן", עונה לי פלם. "לא מכיר יין כזה שלכם", אני אומר לו. "כי אין", הוא משיב. "ומתי יהיה?", אני מתעניין. "לא יודע. אולי אף פעם לא. אני משחק בזה".
לגולן פלם, היינן והמייסד של היקב המצוי ביער הקדושים ליד אשתאול, לא בוער. כולם עושים עכשיו קריניאן וגרנאש, שלא לדבר על זנים מקומיים מוזרים כמו דבוקי וג'נדלי, ביתוני וחמדני, שהם בכלל ענבי מאכל; עושים יין כתום ויין טבעי ופט־נט (יין לא גמור מבעבע קלות כי הוא עדיין תוסס). בקיצור, כולם נהיו מקומיים. רק האחים פלם, גולן היינן ואחיו גלעד, מייסד היקב והאחראי על הצד העסקי — מתעקשים לשמור אמונים לקברנה ולשרדונה, לסוביניון בלאן ולסירה. הם לא לגמרי מנותקים ממה שקורה בחוץ. הם מגדלים גם פטי ורדו וקברנה פרנק וחושבים בשקט גם על עוד זנים בעתיד, אבל כלום לא בוער להם.
יינות נעימים
יקב פלם הוא מהוותיקים והטובים שביקבי הבוטיק שלנו. היקב שהתחיל עם שתי חביות צמח ללא פחות מ־170 אלף בקבוקים בשנה, ושם נעצר. עם שבעה סוגי יינות, אדומים, לבנים ורוזה אחד. החברות שלו בקוורטט הרי יהודה (יחד עם יקבי קסטל, צרעה וספרה) מייצגת אותם היטב מעבר לים ומקבעת את מעמדם הבכיר גם בחו"ל. שני האחים ביחד עם אבא ישראל בן ה־78, מוותיקי הייננים בארץ (יינן ראשי בכרמל בעבר) שעדיין מייעץ קצת וטועם, ועם אמא קמי, מנהלת הכספים של היקב, ממשיכים להיות מאז 1998 יקב בוטיק משפחתי (ישראל פלם חשב שזה רעיון משוגע בזמנו ושמח לאכול את הכובע).
25 שנים שהם עושים יין. מזקקים את פילוסופיית היין השקטה והלא כתובה שלהם. זו הגורסת שיין צריך קודם כל להיות טעים. יציב. ואם יורשה לי, אלגנטי — מילה חמקמקה שקשה להסביר אבל קל מאד לזהות כשנתקלים בה ביין. כי היינות של גולן פלם הם לפני ואחרי הכל אלגנטיים. רכים, מלטפים, מענגים, מערסלים את החיך. נעימים. כמוהו. איש רך דיבור, שקט ומאופק. ההפך מאחיו הסוער (נדמה לי שאחרי גיל 50 גם הוא נרגע קצת). אז הם נותנים לנערים לשחק לפניהם עם כל הג'נדלי־חמדני והגראנש האורגני. לא שיש להם משהו נגד כל זה. רק שזה לא הם, לפחות בינתיים.
2 צפייה בגלריה
מימין: גלעד וגולן פלם. אביהם חשב שלפתוח יקב זה טירוף ושמח לאכול את הכובע
( צילום: באדיבות יקב פלם)
כי עובדה, הנה, גולן הלוא מזג לי עכשיו קריניאן. אבל מתי זה גם יהיה יין על המדף? אלוהים יודע. אולי אף פעם. "אני מגיב לסביבה וחוקר אותה, אבל לאט", הוא אומר לי. "הרבה יותר חשוב לי לעשות יין שכולו מענבים מהסביבה שלנו ופחות מהגליל כמו פעם. אתה לא מבין כמה חם שם בשנים האחרונות. פה, בהרי ירושלים, איכשהו עוד יש מספיק מנות קור. כמו השנה למשל".
ומה עם כל הגל המקומי ששוטף אותנו? אני שואל. "אז הנה. קריניאן. אבל תטעם את הקברנה פרנק", הוא שולף עוד ג'וקר חדש. אני טועם. פצצה. "נו, ומתי זה ייצא לשוק?", הוא צוחק.
בין לבין, כמו כולם בקורונה, גם פלם, משפחת האצולה המקורית של היין הישראלי מבינה שהגיע הזמן להיפתח באמת לביקורים. הם הרחיבו קצת את המרפסת היפה מול הנוף ומציעים גבינות, שמן זית, לחמים וכמובן יין. "אבל הכי כיף זה לקחת אותם בטייק אוויי ליער". לפני שאנחנו נפרדים מוזג גולן גם קצת קריניאן אחר, כזה שתסס באשכולות שלמים, סטייל בוז'ולה נובו. זה מקסים. "יאללה גולן", אני מפציר בו, "תבקבק את זה". "אולי, נראה, צריך לחשוב", הוא עונה לי.
פלם בלאן 2021 החל מבציר 2020 השמיט גולן פלם לחלוטין את ענבי השרדונה מהיין הלבן הבסיסי שלו והוא מייעד אותם רק ליין ה"קמליה" היוקרתי המוקדש לאמו. הלבן ה"רגיל" שלהם מיוצר עכשיו רק מענבי סוביניון בלאן, מה שהופך אותו, לשמחתי, לחומצי וחד כמו שאני אוהב ביין לבן (אגב, גם הקמליה לא ממש חמאתי או "עצי" מדי כמו שקורה לא פעם בשרדונה). יין מרענן וכיפי אבל בלי לוותר על המורכבות והעניין. 100 שקל, כשר
פלם קלאסיקו 2020 מהדורת 2020 של סוס העבודה הוותיק של פלם ממשיכה את הקו של השנים האחרונות, זה שבו הופך היין הזה מ"חמוד וטעים" לרציני, מהורהר, מורכב ולא פחות טעים. בלנד של ארבעת הזנים הבורדולזיים: קברנה סוביניון, מרלו, קברנה פרנק ופטי ורדו, בתוספת סירה. עדיין נהדר אחרי כל אותן שנים. 110 שקל, כשר
פלם נובל 2018 בציר עשירי במספר ליין הדגל של יקב פלם. בלנד של ענבי קברנה סוביניון, סירה וקצת פטי ורדו. זה יין רציני, עשיר, עמוק, מורכב ובעיקר, מאוד מאוד אלגנטי, כדרכם בקודש של האחים פלם. היין הרציני הזה , הוא גם, מה לעשות, לא בדיוק זול במחירו. כי כידוע דברים זולים עולים פחות. 360 שקל, כשר
