מסעדת טשרניחובסקי 6 - לעצום את העיניים ולדמיין פריז
מסעדת טשרניחובסקי 6 - לעצום את העיניים ולדמיין פריז
טשרניחובסקי 6, ביסטרו אמיתי, ממשיכה לשמור על רמה גבוהה ולהגיש מנות נפלאות באווירה אינטימית. וזה דבר נדיר בין שלל המסעדות הטרנדיות והמתחכמות בתל אביב
כל מי שהיה פעם בפריז, או ברומא, מכיר בוודאי את המסעדות האלה: ביסטרו צרפתי או טרטוריה איטלקית. מקום שבו בעל הבית מכיר כמעט כל לקוח שלו, זוכר מה הוא שותה ומה הוא אוהב לאכול ומגיש בדיוק את אותו דבר כבר שנים. מקומות ותיקים, ביתיים אבל לא מדי, נעימים להפליא ובעיקר מענגים באופן יוצא דופן. בישראל אין ממש מקומות כאלה. המעבר הוא ישירות ממסעדות פועלים שאינן מתאימות לבילוי בערב (רובן ככולן גם סוגרות כבר אחרי הצהריים) למסעדות אופנתיות ומודרניות. אלו יכולות להגיש אוכל מצוין, אבל כמעט תמיד זה יהיה אוכל מתוחכם או מתחכם, לא משהו שגורם לך להרגיש בבית. בעצם יש אחת כזו: טשרניחובסקי 6. המסעדה ממוקמת דווקא בטשרניחובסקי 5 בתל אביב, אבל שמרה על שמה המקורי - רמז לכתובת שבה נפתחה ועכשיו ממוקמת שם חנות היין של הבעלים. כבר 20 שנה, נצח במונחים מקומיים, מגישים שף אייל מרמלשטיין ובת זוגו דליה לוגסי אוכל נפלא ללקוחות קבועים ברובם (קהל שרובו הגדול מבוגר למדי) בתפאורה שמזכירה, ובכן, ביסטרו פריזאי אמיתי. האוכל אומנם אינו צרפתי, אלא יותר איטלקי עם כמה מנות פורטוגזיות דווקא, רמז לאהבתם הגדולה של בני הזוג, ויינות מפורטוגל שהם גם מייבאים, מגישים במסעדה ומוכרים בחנות היין שממול. אבל זה לא ממש משנה; טשרניחובסקי 6, שיודעת שהיא כזו ולכן גם מציינת את זה על התפריט — היא באמת ביסטרו. בערב שבו ביקרנו בה הכירה דליה שעל האירוח כל אחד מהלקוחות, זכרה מה הוא אוהב לאכול ולשתות, ואירחה אותנו משל התארחנו בסלון ביתה ולא במסעדה.
התחלנו בלחם עם קצת סלסת עגבניות בשמן זית. כמה פשוט ככה טרי וטעים. אחריה הגיע לשולחן קרפצ’יו בקר שעוטר בפרוסות צנונית ואפונת גינה. שוב פשוט, שוב נהדר. לא ניירות בשר, כמו בהרבה מקומות, אלא משהו שאפשר באמת לנגוס בו. עכשיו הגיעו שתי מנות פורטוגזיות ברוחן: האחת סלט תפוחי אדמה עם קוד מומלח ומיובש שהושרה בנוזלים כדי להחזיר לו את עסיסיותו. הקוד המומלח, או בשמו הפורטוגזי "בקלאו" (בקלה), הוא פחות או יותר המאכל הלאומי של פורטוגל. אצלנו לא ממש מכירים אותו, להוציא לקוחות ותיקים של שוק לוינסקי. זה היה נפלא. והשנייה, סלט תמנון בתחמיץ שהיה לא פחות מוצלח, ושרימפס טריים ענקיים על הפלנצ'ה, שוב מנה נטולת התחכמויות ומלאה בטעם. סיימנו את החלק הראשון־עיקרי בתבשיל בשר עם תפוחי אדמה מטוגנים פורטוגזי, שהזכיר לי מאוד סופריטו והיה לא פחות טוב. קינחנו בטארט אגסים מעשה ידיה של דליה, שהיא הקונדיטורית של המקום לצד בעלה השף. את הארוחה ליווינו ביין פורטוגזי נהדר, כמובן. טשרניחובסקי 6 היא פנינה של ממש. יושבת בלב העיר המכורה לטרנדים ומתנהגת למרבה השמחה כאילו כל זה לא נוגע לה. אל תחמיצו.
טשרניחובסקי 6, טשרניחובסקי 5, תל־אביב
