הסדרה "הלוטוס הלבן" מעולה וחריגה בנוף
הסדרה "הלוטוס הלבן" מעולה וחריגה בנוף
"הלוטוס הלבן" היא סדרה מצחיקה, מכעיסה ומנחמת, ובעיקר שונה מכל דבר אחר שנמצא כרגע על המסך
"הלוטוס הלבן" מתחילה א־לה "אוריינט אקספרס" של אגתה כריסטי עם גופה. כבר בתחילת הפרק הראשון היא צצה, אבל של מי היא ולמה היא הגיעה למצב הזה לא נדע עד הפרק האחרון ממש.
מה שידוע זה שהיא מצאה את מותה בריזורט אקסקלוסיבי בהוואי, שאליו הגיעה קבוצה של תיירים לבנים שבעים ומקולקלים, שציפו לחופשה קסומה.
הסדרה מלאה בשחקנים משובחים במיוחד: מנהל כפר הנופש החייכן הוא ארמונד (מוריי בארטלט, "לוקינג"), מנהלת הספא היא בלינדה (נטשה רוטוול, "לא בטוחה"), המצטיינת בעבודתה ושאיפותיה רבות. ניקול (קוני בריטון, "אורות ליל שישי") היא סוג של שריל סנדברג מפייסבוק, כלומר אשה מצליחה בסדר גודל יוצא דופן, והיא נשואה למארק (סטיב זאהן, "טרמיי"), שחושש שיש לו בעיה כלשהי באשכים (קריצה, קריצה). בתם אוליביה (סידני סוויני, "סיפורה של שפחה") היא סטודנטית במכללה, שכל כולה מודעות חברתית על סטרואידים, אך עיוורת למצב הכלכלי של חברתה פולה (בריטני או'גריידי). אולם מי שגונבת את ההצגה היא טניה (ג'ניפר קולידג', "אמריקן פאי", "לא רק בלונדינית"), מין גרוטסקה מהלכת — כמו שהשחקנית הזאת נוטה לגלם בשנים האחרונות — שמחפשת אהבה ויציבות, תוך כדי היא מפרה את השלווה של אחרים.
מי שחתום על הסדרה הוא מייק ווייט, שהעלה לפני כמעט עשור סדרה יפה ומוזרה ששמה "מוארת". בסדרה ההיא גילמה לורה דרן בכירה בתאגיד קוסמטיקה ותרופות, שחוותה התמוטטות עצבים. זה התבטא בכך שהיא צרחה מול כולם, במקום שלא מביעים בו רגשות, ובשל כך הוגלתה למרתף. משם נסעה להוואי, השתתפה בסדנת ניו אייג', ויצאה לשחות בים. במים היא ראתה צב ים והבינה שהוא אלוהים. כל זה היה שיקוף לתהליך שעבר אז ווייט בעצמו.
"ניהלתי תוכנית בשביל רשת פוקס וזה היה סוג של עינוי, שכלל אינספור ריבים ומתחים, ופשוט התמוטטתי", סיפר לי אז בראיון טלפוני מי שחתום כתסריטאי על הסדרות "דוסון קריק" ו"פריקים וגיקים" ועל הסרט "רוק בבית הספר". "התחלתי לצעוק 'אתם כולכם שקרנים, ולכו להזדיין!'. אחרי זה התוכנית שעבדתי עליה בוטלה וכולם התפזרו ואני נשארתי נבוך, מנסה לחפש תשובה לשאלה איך זה קרה? איך הגעתי למצב שקצת יצאתי מדעתי. הבנתי שאני צריך איזון בחיים ולא רק לעבוד כל היום".
מאזנת בין טירוף ושפיות
חלק מהמסקנות האלה הוא שילב ב"הלוטוס הלבן", שגם היא מאזנת בין שלווה לעבודה, טירוף ושפיות, ונלווית לה גם אמירה קשה על המאבק בין רוחניות לגשמיות, בין מעמדות עשירים מופלגים ופריבילגים לבין האחרים. וגם בה אחת הדמויות יוצאת מדעתה ויש מפגש מרגש עם צב ים במצולות.
לשאלה איך אחרי ההתמוטטות המשתלחת שלו המשיך לעבוד בתעשיית הטלוויזיה הידועה בנטיית לשמור טינה, השיב אז בשלוש אותיות: HBO. "זהו המקום היחיד בטלוויזיה שבו עושים מספר קטן של פרקים בסדרה, הבכירים לא מתערבים יותר מדי, ומנסים לתמוך בחזון של היוצר", אמר.
שישה פרקים יש ל"הלוטוס הלבן"(שאצלנו משודרת ב־yes ,HOT וסלקום TV), וכמו הסדרות הקודמות של ווייט גם היא שונה מכל דבר אחר שנמצא על המסך. היא מעוררת רגשות מורכבים — לפעמים רתיעה, כעס, צחוק, אפילו נחמה. הצופים מנהלים עם הסדרה דיאלוג מחשבתי תוך כדי הצפייה. הסדרה היא דרמה וגם סאטירה חריפה, שמסקנותיה לא מעודדות, אבל יש בה גם אבסורד וגם יופי, מוסיקה ונופים יפהפיים של הוואי, וגם צב ים, שהוא כנראה לא אלוהים, אבל מי יודע?
