הריצה לילדים במרתון אסורה - ויש לכך סיבות
הריצה לילדים במרתון אסורה - ויש לכך סיבות
מרוצים בעולם כולו הגבילו את ההשתתפות במקצה המרתון לבני 18 ומעלה. הסיבות לכך אינן נובעות רק מהקושי הפיזי אלא גם מהמעמסה המנטלית הנדרשת בריצה של 42 ק"מ. כמו תמיד, יש מי שקוראים אתגר על המגבלה
עד לפני כ־20 שנה סיפורים על ילדים בני פחות מ־10 שזינקו בכל שנה לגמוא את המרחק העצום של מרתון ניו יורק, לא היו נדירים כל כך. גם בישראל היו שנים שבהן נערים שטרם עלו לתורה כבר הסתערו ללא מורא על הכביש שמקיף את הכנרת במסגרת מרתון טבריה. אבל התקופה הזאת חלפה ללא שוב.
עם זאת, ביום שישי הקרוב בשעה 7:00, אם לא יהיה עיכוב מיוחד או ביטול מפתיע, יעמוד בין מאות הרצים המבוגרים הצפויים לזנק למקצה המסורתי ל־42.2 ק"מ במסגרת אירועי מרתון תל אביב גם יונתן רייכבך, רק בן 18.
רובם המכריע של משתתפי המרתון, כך מלמדים הנתונים הסטטיסטיים, בגיל הממוצע של 40. ככל הנראה אלה רצים מאומנים למדי שהעבירו את החודשים האחרונים בהכנות סיזיפיות וקפדניות לאירוע. רייכבך ייראה, אם כן, מעט חריג במקצה הארוך והמייגע. הוא צעיר נחוש שהחליט לנסות ולרוץ 42.2 ק"מ בתל אביב, ושנמנה על שכבת גיל שנוכחותה על קווי הזינוק של המרתונים בארץ ובחו"ל היא נדירה עד בלתי קיימת.
עד כמה נדירה? לפי נתונים רחבי היקף שנאספו בעשורים האחרונים מעשרות אלפי תחרויות ריצה בעולם, ופורסמו בדו"ח "מצב הריצה" העולמי, שיעור הצעירים בסביבת גילו של רייכבך שהשתתפו במרתון מלא עמד עד לא מזמן על 1.5% בממוצע. בשנים האחרונות המגמה מתחילה להשתנות מעט, ונרשמת עלייה מסוימת במספר הרצים הסופר־צעירים שנענים לאתגר.
אחת הסיבות העיקריות להיעדרות הכמעט מוחלטת של צעירים מריצת המרתון היא הגבלת גיל נוקשה שאוכפים המארגנים שמאפשרים השתתפות במקצה החל מגיל 18. כך נוהגים בתל אביב וגם במרבית המרוצים בגדולים בעולם. רבים יטענו שבצדק.
אחת הסיבות שהביאו להגבלות גיל, ולהמלצה שרצים שטרם מלאו להם 18 יימנעו מתחרויות ריצה כה ארוכות, היא דו"ח מ־2001 של ההתאחדות הבינלאומית של מנהלי תחום הרפואה בתחרויות המרתון.
הדו"ח, שאומץ על ידי מארגני אירועים ומאמני ריצה כאחד, הזהיר בעיקר מפני "פציעות שחיקה בגוף שטרם סיים לחלוטין את תהליך הגדילה ורכישת הדפוסים הביומכניים הנכונים", אך גם מהעומס המנטלי האדיר שדורשות ההכנות למרוץ כה ארוך. תהליך, שבגיל צעיר יחסית, אינו יכול להתבצע בחברת בני גילך שמתאמנים ומתחרים בריצות למרחקים קצרים בהרבה. עוד ציין הדו"ח, שנתמך היום גם במודל גלובלי ארוך־טווח לפיתוח ספורטאים צעירים (LTAD), את הסיכון בפיתוחן של הפרעות אכילה וגירעונות קלוריים בתהליך ההכנה, בוודאי בעיצומם של שלבי צמיחה מכריעים, וגם את השפעתו המסוכנת של החום בעת התחרות על גוף צעיר ובלתי מיומן.
"אני חד־משמעית לא ממליץ לרוץ מרתון בגיל יחסית צעיר", אומר ל"כלכליסט" ניר שמעיה, רץ חובב ומאמן ריצה, שבשנות ה־20 המוקדמות לחייו הסתער על האתגר ביחד עם כמה מחבריו הטובים. "צריך להסתכל על המרתון כעל פסגה שאליה יש לשאוף בטווח הארוך ולטפס עליה בסבלנות". לדבריו, הוא טיפס על שלו לאחר כמה שנים שבהן התאמן במרץ על מרחקים קצרים יותר ועל פיתוח מהירות בסיסית, וחש כי הגיע למין מצב של עמידה במקום, "שהתוצאות שלי לא משתפרות".
מאמן הריצה ניר שמעיה: "צריך להסתכל על ריצת המרתון כעל פסגה שאליה יש לשאוף בטווח הארוך ולטפס עליה בסבלנות"
יוסף גזאצ'ו, מי שהיה שיאן ישראל בשלל מרחקי ריצה, והיום נחשב לאחד המאמנים הבכירים בארץ, מחזיק גם הוא בדעה שתחילה נדרשות סבלנות והרבה עבודה קשה על מרחקים קצרים יותר, טרם מתייצבים על מסלול ה־42.2 ק"מ. מנגד, הוא יודע לספר מחוויותיו האישיות ואלו שצבר עם ספורטאיו, כי באתיופיה ובקניה, מעצמות הריצה המובילות בעולם, "רבים מתחילים לרוץ מרתון בגיל צעיר, אפילו לפני גיל 18, ושם זו לא תופעה נדירה כל כך".
לדבריו, פעמים רבות המעבר למרחק כה ארוך הוא בגלל תמריץ כלכלי שנושא איתו המרתון, אך גם מכיוון שרצים מסוימים מחזיקים תכונות פיזיות וגנטיות המתאימות יותר לתחום. "ילדים מתחילים לרוץ שם בגיל מאוד־מאוד צעיר כחלק מההתניידות שלהם לבית ספר", הוא אומר, "ולא מעט מהם מגיעים לגילאי הנעורים כשמאחוריהם סוג של ותק ריצה וסיבולת אדירה שנדיר למצוא אצל בני גילם בעולם המערבי".
כדי לסכם את הנושא הוא מבהיר שיש לשפוט כל מקרה לגופו ולשים לב ליוצאי הדופן, אך בכל מקרה תמיד ימליץ לעבור את המסלול המסורתי לצעירים: פיתוח המהירות ושלל היכולות האתלטיות הכלליות טרם מתנסים במרחקי הסיבולת הארוכים, "וגם אם בוחרים לתת לרצים יחסית צעירים לרוץ מרתון, כפי שאני עשיתי עם כמה מספורטאיי (שהיו בני 24 — א”ג) וחטפתי ביקורת, לעשות זאת באופן שממשיך לשמור ואף לפתח את המהירות ושאר היכולות שלהם במרחקים הקצרים יותר".
אבל יש גם מי שלקחו את העניין לאקסטרים וניצלו את העובדה שעדיין יש תחרויות מרתון שבהן עדיין מותר לרוץ כבר מגיל 12. קליקס פאטמן, היום בן 20, הוא אחד מאותם אנשים. עוד כשהיה בן 17, הצעיר האמריקאי התפרסם מעצם היותו האדם הצעיר ביותר בעולם שהספיק כבר לסיים 100 תחרויות מרתון. את ההשראה להיכנס לתחום קיבל מאביו, רופא במקצועו, שרץ כבר יותר מ־400 מרתונים בחייו.
קליקס מעיד על עצמו כי אינו טוב כלל בריצות קצרות ועל כך שאינו מבצע בכלל מתיחות או חיזוקים כחלק משגרת האימונים שלו, "אבל אין ספק שאני נהנה מאוד לרוץ מרתון". ובכל זאת, בשנים הקרובות לפחות, הוא ובני גילו עדיין ימשיכו להיות חריגים על קווי הזינוק.