אנרגיה חלופית: המלצות לשעות של פנאי
אנרגיה חלופית: המלצות לשעות של פנאי
לצלול לדרמת מתח בריטית עוצרת נשימה, לזלול ספינג' בשוק הכרמל, לגלות חידושים אקולוגיים מבריקים במוזיאון העיצוב החולון ועוד ועוד
טלוויזיה
לצלול לדרמת מתח בריטית עוצרת נשימה
ביום הולדתה ה־50 של ואל (דרבלה קירוואן) מחליט בעלה דניס (סטיוארט גרהם) לספר לכל החוגגים, כולל שלוש בנותיו הבוגרות, כי הנישואים שלהם הגיעו אל קיצם, וכי אמן עוברת לחיות עם המאהב הצעיר שלה. ההודעה הדרמטית, שנמסרה ללא הסכמתה של אשתו, הורסת את המסיבה, מרסקת את המרקם המשפחתי, ומסתיימת במותו של המבשר — פרט הידוע מההתחלה. הסדרה, בת ששת הפרקים, נפתחת עם דחיפתו מצוק של פטריארך המשפחה, וחוזרת אחורה לאותה מסיבה ומתקדמת משם (עם יותר מדי פלשבקים, אבל זה נסלח).
אחת מבנות המשפחה, גרייס, סובלת ממחלת נפש, וההודעה בתוספת עוד דברים שקרו במסיבה מביאה אותה להתפרצות. אמה מנסה לגונן עליה מעצמה ומכולם, ביתר שאת. לכן קוראים לסדרה של הבי.בי.סי, Smother, מלה שפירושה "לחנוק" אבל גם מחביאה בתוכה את המילה "אמא", ולכן בעברית "חנוקה". כל פרקיה מוצעים לצפייה רצופה ב־yes מיום שלישי הקרוב, ומזל שכך כי מהרגע שמתחילים לצפות בסדרת המתח המשפחתית הזאת, שכל דמות בה מחביאה סוד, שקר ואולי אפילו פשע, וכל שחקן ובעיקר שחקנית בה מגלמים את דמותן למופת — אי אפשר להפסיק.
רותה קופפר
אוכל
לזלול ספינג' בשוק הכרמל
נדמה לי שאין מי שביקר בשוק הכרמל ואינו מכיר את קובי "בוריקה", הלא הוא קובי שמואל, האיש בעל ידי הזהב, וקול מוזהב לא פחות. הוא עומד כבר שנים בדוכן שלו בפינת רמב"ם, ומשורר בקולי קולות את שבחה של הבוריקה שלו, אותו עלה דקיק מטוגן ממולא בביצה רכה, פירה תפוח אדמה או שניהם יחד (וישנן גם גרסאות טיפה פחות מסורתיות). הסיסמאות המצחיקות שלו כבר הפכו לאחד מסימני ההיכר של השוק התל אביבי המפורסם, וקובי עצמו הפך לסוג של סלב אוכל ואפילו השתתף באחת מתוכניות האוכל הטלוויזיוניות המצליחות.
כבודה של הבוריקה של קובי במקומה מונח, אלא שלעתים היא מטילה צל ענק על היצירה השנייה של קובי, הלא הן סופגניות הספינג' הצפון אפריקאיות שהוא מציע, לא רק בחנוכה אלא בכל ימות השנה. אמנם לכבודן לא חיבר המנונים כמו '"מי רעב שיתקרב" או "השמש יצאה, בוריקה עם ביצה", והוא מסתפק בקריאת הקרב המונוטונית "שלוש ספינג' בעשר", אבל מי צריך חמשירים כשיש לך סופגנייה לוהטת מצופה בסוכר. חג שמח.
הבוריקה. הכרמל 42, תל אביב
חיליק גורפינקל
עיצוב
לגלות חידושים אקולוגיים מבריקים
במסגרת אירועי "איך תופרים עתיד", שהחלו השבוע בספריית החומרים במוזיאון העיצוב חולון, תתקיים מחר כיתת אמן עם המעצבת המוכשרת בוגרת שנקר דנה כהן, שפיתחה בד אקולוגי העשוי מסריגים ישנים שהיא גורסת והופכת לחומר גלם חדש ויוצרת מהם קולקציות בגדים ופריטים יפים לבית. היא תציג את שיטת המחזור שפיתחה ותדבר על השינויים שעוברת תעשיית האופנה. "המטרה היא לתת לבגדים חיים חדשים לאחר שהשימוש בהם תם, וגם להחזיר להם את הערך האבוד שלהם בתקופה של ייצור המוני", היא מסבירה. ביום שני תתקיים סדנת תכשיטים ביולוגיים עם בוגרת האקדמיה לעיצוב באיינדהובן שחר ליבנה שב־2020 זכתה בפרס מעצבת השנה של מגזין העיצוב
DEZEEN, ובאחרונה השיקה בשיתוף עם בלאנסיאגה קולקציית תכשיטים עשויים פלסטיק שנאסף מהאוקיינוס. ליבנה תסביר מהו גידול ביולוגי ואיך עושים בו שימוש, למשל, גידול קריסטלים כאבזרים לאופנה. "גם מישהו בלי ניסיון שאינו מהנדס חומרים יכול לעשות את זה בבית", אומרת ליבנה.
עילית מינמר
אמנות
ליצור בהשראת הפנתרים השחורים
האירוע הבינתחומי, ״פסטיבל מוסררה מיקס״, ביוזמתו ובהפקתו של בית הספר מוסררה בירושלים, מתקיים בשכונה משנת 2000. ההתמדה הזו אינה עניין של מה בכך, בעיקר בכל מה שנוגע לאירועי אמנות במדינתנו. הפעם מציין הפסטיבל, שכותרתו ״טונים גבוהים״, 50 שנה למאבק הפנתרים השחורים — תנועת המחאה החברתית הראשונה בישראל שקמה בשנות ה־70.
בין התאריכים 30.11־2.12 יתקיימו עשרות מיצגים, מיצבים, אירועי סאונד, הקרנות, תערוכות, פאנלים ומה לא, כשהמשותף לכולם הוא העיסוק בגוף ובמרחב, במחאה ובחופש הביטוי. בפסטיבל ישתתפו עשרות אמנים ומוזיקאים בהם שחר מרקוס, מאיר טאטי, דניאל אלחסיד, ניר עברון, מנאר זועבי, מאירה אשר, נועם ענבר, שרון קנטור, ואלה רק על קצה המזלג. באתר הפסטיבל המושקע אפשר לקרוא בהרחבה על כל אחת מהעבודות:
דנה גילרמן
קולנוע
להמציא שפה בדיונית
גם פסטיבל הקולנוע היהודי חוזר לשגרה אחרי שנת הפוגת קורונה ומהדורתו החדשה תתקיים השבוע בסינמטק ירושלים במהלך ימי החנוכה. הנה שלושה סרטים שכדאי לשים לב אליהם: "שיעורים בפרסית", סרטו של ודים פרלמן, הוא הפקת ענק פן־אירופאית, מרוסיה עד גרמניה, על יהודי ששורד טבח של הנאצים אחרי שהוא מעמיד פנים שהוא איראני, ומסכים להצעתו של מפקד מחנה ריכוז לחוס על חייו בתמורה לשיעורים בפרסית. הבעיה היחידה: היהודי לא יודע פרסית והוא ממציא שפה בדיונית, אותה הוא מלמד את הנאצי כדי להישאר בחיים.
פרלמן ולינגוויסט רוסי המציאו שפה בדיונית כזאת, עם אוצר מילים בן 600 מילה, לטובת הסרט. "אהבתה האחרונה של לורה אדלר", שיציין בשנה הבאה 30 שנה לבכורתו, הוא סרטו האחרון של אברהם הפנר ז"ל, סיפור יפה ועדין על עולם תיאטרון היידיש בתל אביב (כל הסרט צולם בין בלפור לשינקין). העותק המחודש של הסרט מאיר באור חדש את הצילום האינטימי של דוד גורפינקל, שמעניק לסרטו המילולי של הפנר צד ויזואלי אורבני לא אופייני. "סורוס" הוא סרט תיעודי (שזמין גם ביס דוקו) שביים ג'סי דילן, בנו של בוב דילן, שמראה איך הקמפיין האירופאי נגד הגביר ג'ורג' סורוס הוא מודל עתיק יומין של עלילת דם אנטישמית.
יאיר רוה
