תיאטרון חדש מפואר קם בווסט אנד הלונדוני
תיאטרון חדש מפואר קם בווסט אנד הלונדוני
לראשונה זה 50 שנה הוקם תיאטרון במתחם הסוהו ושמו "סוהופלייס". הוא מכיל 602 מושבים באולם מהודר, והוא חלק מפרויקט שיקום המתחם ב־300 מיליון ליש"ט
בפעם הראשונה אחרי 50 שנים הווסט אנד הלונדוני התחדש בתיאטרון שנבנה בתחומו — וזה ברחוב חדש שנסלל בסוהו אחרי 72 שנים שדבר כזה לא קרה. הרחוב (יותר סוג של כיכר קטנה) שנקרא סוהו פלייס קם על חורבות אולם אסטוריה הוותיק — וזה גם שם התיאטרון החדש, שהוא היחיד בלונדון עד כה שלפניו מופיעה, ברוח הימים, כרוכית @.
sohoplace@ הוא התיאטרון השביעי בניהולה ובבעלותה של ניקה ברנס, אימפריה של אישה אחת. היא חלמה אותו וליוותה את הקמתו במשך 12 שנים ארוכות ויקרות מאוד — עלותו המדויקת של הבניין בן חמש הקומות לא נמסרה, אבל הוא חלק מפרויקט החייאה ענק בשווי 300 מיליון ליש"ט של האזור כולו, שהתרכז סביב תחנת הרכבת התחתית של טוטנהאם קורט רואד. התיאטרון החדש הוקם ממש מעל התחנה וזה אומר שכמו באולמות רבים אחרים במרכז לונדון, צפויות מדי פעם רעידות וטלטלות תת־קרקעיות במהלך ההצגות, אבל מערכת האקוסטיקה שלו תוכננה בהתאם והוא אטום לרעשים. התיאטרון כולל אולם מרכזי ויפה בן שלושה מפלסים, עם 602 מושבים כחולים, שיתרונותיו הבולטים הם היכולת לשנות זווית ולהתגמש לפי צורכי כל הפקה, והעובדה שאין מקום גרוע — ושרואים בו מצוין מכל נקודה. בנוסף על האולם הזה יש חדר חזרות ענק, בר בכל קומה ובראסרי בקומת הכניסה. הבניין מקורה זכוכית ומשובץ מרפסות שמספקות תצפית מרהיבה על השכונה.
מוטיב חוזר בכל קומה הוא של גלקסיות מוארות, וברנס, בת ה־68, הסבירה בראיונות שזו בין היתר מחווה פרטית לימיה כשחקנית צעירה שהופיעה באמפיתיאטרון יווני תחת שמי כוכבים. היא מתכננת עוד העלאת תערוכות במתחם, מיצגים, מופעי מוזיקה וסטנד־אפ, ומקווה שהבייבי שלה יהיה מרכז תרבותי ומקום מפגש ובילוי גם בלי קשר להצגות.
ברנס עדיין מתייחסת לפרויקט כמצוי בתקופת הרצה, ומתייעצת בכל ערב עם צופים ואורחים על פרטי פרטים — משביעות רצונם מהצ'יפס שבבראסרי ועד אדיבות הסדרנים ונוחות המושבים. החודש יעלה שם עיבוד חדש ל"מדיאה" בכיכובה של סופי אוקונדו, ובהפקה הקודמת, של "כטוב בעיניכם" כיכבה השחקנית החירשת רוז איילנג־אליס שמוכרת לצופים הבריטים מזכייתה ב"רוקדים עם כוכבים" (שם רקדה, בין היתר, ללא מוזיקה). את התפקיד בתיאטרון ביצעה בשפת הסימנים.
התיאטרון החדש יוצר מעתה משולש של תיאטרונים בשכונה: לצדו פועלים הדומיניון, שיעלה בקרוב הפקה של "ריקוד מושחת", והפיניקס, שיארח את "חשמלית ושמה תשוקה" עם המועמד הטרי לאוסקר פול מסקל (כל הכרטיסים כבר נמכרו).
מולו ישנה אטרקציה חדשה נוספת: מתחם הקרנות פתוח של בניין NOW, שבו תערוכות אמנות שלמות מוקרנות לסירוגין — בחינם — על מסכי ענק בכניסה לתחנת הרכבת, לצד סרטונים קצרים ושאר מתקפות ויזואליות על כל החושים (וגם קצת פרסומות, כדי לממן את כל הטוב הזה); ואלפי עוברים ושבים נעצרים שם בין מסעות הקניות ובוהים, משתאים ומוקסמים.
בערב שבו ביקרתי בתיאטרון החדש האורות המסנוורים והמתקפה החזותית מהמופעים הדיגיטליים שבחוץ הפריעו להימצא באכסדרה או בבראסרי שנמצא בקו אווירי ישיר מולם. אני, מתברר, לא היחיד שחש כך. בתגובה ענתה ברנס למתלוננים: "זה אחד המחירים של להיות בסביבה חדשה, מסעירה ומתפתחת. אנחנו לומדים הכל תוך כדי תנועה ומנסים לחיות בשלום עם כל השכנים. הכל יטופל, ובינתיים הקינוח על חשבוני".
אולם "סוהו פלייס". הכיסאות המהודרים מתכווננים לפי צורכי ההפקה
