אל בורות המים: טיול מרענן בין עכו לנהריה
אל בורות המים: טיול מרענן בין עכו לנהריה
פנייה קטנה מכביש 4 בין עכו לנהריה תוביל אתכם לשביל אשר, מקטע חוף נהדר שבו בריכות סלע ירקרקות, דייגים וחורשת אקליפטוסים
הנסיעה על כביש 4 הישן, במקטע שבין עכו לנהריה, לרוב אינה חוויה מרעננת במיוחד. עומסי תנועה כבדים מסרבלים את הגישה צפונה ולעתים מוציאים כל חשק להתקרב לאזור. אולם פנייה אחת קטנה ובלתי מוכרת שמאלה (או ימינה אם באתם מצפון) אל עבר בוסתן הגליל או חצרות יסף יכולה לפלוט אתכם אל תוך יקום מקביל שבו הזמן עומד מלכת ואין כמעט דבר באופק מלבד הים, השדות והרי הגליל המערבי. מקטע החוף של שביל אשר, פרויקט נהדר ושאפתני של המועצה האזורית מטה אשר, משתלב באזור עם שביל הים, תוכנית אפילו שאפתנית יותר, שנולדה מתוך השאיפה לחבר את כל קו החוף הישראלי, 240 ק"מ אורכו, תחת שביל אחד.
תחילתו של מקטע החוף של שביל אשר ממוקמת בחלקו הצפוני של בוסתן הגליל, מושב פסטורלי ושקט שמתחבא היטב בשטח שבין עכו לנהריה. המושב הנסתר והיוקרתי הוקם ב־1948 על ידי ניצולי שואה מרומניה והונגריה שחיפשו התחלה חדשה ושקטה על אדמת המדינה המתהווה. רגע לפני ההגעה לשביל החוף, מומלץ מאוד לחצות את שדרת האקליפטוסים המרשימה בחלקו הדרומי של המושב. הבתים המיוחדים והמשקים שאותם עוברים בדרך הם אטרקציה מעניינת כשלעצמה, וכדאי לנסוע לאט, ליהנות מקסמם וכנראה גם קצת לקנא באלו שבחרו להתגורר בהם.
בקצה שדרת האקליפטוסים יושבת לה פנימיית נירים, מפעל חשוב מאין כמוהו להצלת בני נוער בסיכון שמוקמה על שרידיו של מרכז השלטון הבריטי בצפון ארץ ישראל. בספרי ההיסטוריה מוזכר המחנה כאתר שבו נחתם אי שם ב־1941 הסכם שביתת נשק, שבו שלטון וישי הצרפתי בעצם נכנע לבריטים בשטחי לבנון וסוריה.
בקצה השדרה, פנייה ימינה מובילה עד למפגש הרחובות "דרך הים" ו"שביל החוף". זה גם המקום להחנות את הרכב בחניון העפר הקטן ולהתחיל לצעוד מערבה, אל עבר קו החוף והמים. לאחר שחוצים מחסום ירוק, נפתח לו שביל שמשרה אווירה מיוחדת ומנותקת. השאון וההמולה מיד נשכחים מאחור לטובת כוח המשיכה השקט והעוצמתי של הים והשדות מסביב. כמה עשרות מטרים לאחר מכן, מישהו קלע בול לתחושות, והציב ספסל נוי במיקום מושלם ומוצל שמאפשר לשאוף אוויר ולהתרווח. אבל אולי שווה להתקדם עוד כמה צעדים. בקצה דרך הגישה למים, כמה עשרות מטרים לפנים וממש סמוך לחוף, ממתינה לה פינת ישיבה מיוחדת ומעוצבת שנבנתה על ידי קהילת בוסתן הגליל. הפינה נמצאת במיקום פנטסטי שמאפשר תצפית אל עבר רכס הכרמל והמפרץ רחב הידיים של חיפה. השילוב של הדייגים שלעתים זורקים חכה בסמוך, עם זרימת האוויר הנפלאה והמרחבים שנפרשים באופק, מקשה לעזוב את פינת הישיבה המבורכת הזו. היא לא פחות ממושלמת. בדיוק משם גם נפתח מקטע החוף של שביל אשר צפונה. מיד בתחילתו, אי אפשר לפספס את מבנה הבטון המוזר שמשקיף על המים. מקושקשת עליו בחינניות מעין דמות של רובוט לבן ענק. למגדל הקטן, ששימש את הפיקוד הבריטי של נמל חיפה, היה ייעוד מרתק. ממנו נמתחו כבלי חשמל מיוחדים, מצוידים בהידרופונים, שהונחו על קרקעית הים במטרה לאתר וליירט כל צוללת אויב שתנסה לחדור למפרץ. השלט על המבנה מספר כי כך בדיוק אותרה ב־1942 צוללת איטלקית ששרידיה כנראה נחים עד עצם היום הזה בקרקעית הים, במרחק של 10 ק"מ מערבית לעכו.
2 צפייה בגלריה
מפרצונים ובריכות בדרך, אינם נופלים ביופיים מהמפרצונים המפורסמים של חוף הבונים
(צילום: אילן גולדמן)
מנקודה זו על ההולך בשביל לבחור האם יצעד על קו החוף או על השביל עצמו, שמסומן היטב בעמודים. ההליכה בצמוד למים בחלק הזה של השביל מרתקת מאין כמוה. טבלאות גידוד ואינספור בריכות סלע ירקרקות שחלקן חצובות, מסתירות בתוכן צדפי ענק, סוגים רבים של קונכיות ושברי חרסים. המפרצונים הקטנים והקסומים בדרך, למרות אלמוניותם היחסית, אינם נופלים ביופיים מהמפרצונים המפורסמים של חוף הבונים. המים אמנם עדיין קרירים, אבל בחום ההולך וגובר בימים אלו, בהחלט מתבקש להיכנס ולטבול.
עם ההגעה לגבעה די גבוהה כעבור כמה מאות מטרים, כדאי לסטות בחזרה מזרחה ולחזור לשביל העפר החולי. מעבר לגבעה, אשר שימשה עד טווח של מחנה שרגא הסמוך, מתחבאת לה בתוך חורש האקליפטוסים מימין פיסת היסטוריה קטנה וחשובה בתולדות המדינה. בין העצים הגבוהים שכנה לה עד שנת 2004 עיר הקרוואנים השנייה בגודלה בישראל, חצרות יסף. במרחק נגיעה מקו המים אוכלסו החל מ־1991 מאות עולים חדשים שהגיעו עם גלי העלייה הגדולים של שנות התשעים מאתיופיה ומברית המועצות.
כיום מלבד מקלטי בטון שפזורים לאורכה של שדרת אקליפטוסים סלולה ומרשימה, נותרו רק פיסות רנדומליות של אספלט שבעבר חיברו בין שכונותיו של האתר העצום ורחב הידיים שעומד בשיממונו. בכניסה המזרחית עדיין תקועה לה החבית הכחלחלה הענקית שמכריזה בכתב דהוי "ברוכים הבאים לחצרות יסף". כעת מחצרות יסף ניתן לחזור בקלות מערבה לשביל הים ולשוב על עקבותינו בחזרה לבוסתן הגליל. אפשרות נוספת היא להמשיך עם שביל הים צפונה ככל שחפצה הנפש: עד המושב הסמוך שבי ציון, לטיילת החדשה של נהריה ואפילו עד מערות המים של ראש הנקרה. בחלק זה של המדינה אין שום מכשול שיעצור אתכם.
