המוזיקאי יהודה עדר: השריטה שלי זה מונוגמיה
המוזיקאי יהודה עדר: השריטה שלי זה מונוגמיה
עדר, נשיא בית הספר למוזיקה רימון, מקים עכשיו שלוחה בעכו ומחפש את נונו הבאה. ברכות ואיחולים מכניסים אותו ללחץ, כוח־העל שחסר לו זה רוגע, הוא נוהג לשקר במוניות, גלים גבוהים מפחידים אותו, את שישי בצהריים הוא מעביר בווטסאפ עם דורי בן זאב, יש לו רגשי אשם שלא מילא דלק, והאצבעות הן הנכס הכי יקר לו
יהודה עדר
גיל: 71 • מקום מגורים: תל אביב
• מצב משפחתי: נשוי לשחקנית מיקי קם, אבא של המוזיקאי אלון עדר והשחקן נדב עדר.
• מוזיקאי וגיטריסט, נשיא בית הספר רימון למוזיקה. היה חבר בלהקות "תמוז" ו"דודה". הפיק עשרות אלבומים וזוכה פרס מיוחד מטעם דירקטוריון אקו"ם על תרומה לזמר העברי ולתרבות הישראלית
איפה אנחנו תופסים אותך?
"בבית מנסה להכיל את הברכות על פרס דירקטוריון אקו״ם לתרומה לזמר העברי ולתרבות בישראל. ברכות מכניסות אותי ללחץ משום מה. אבל זה באמת עושה לי טוב".
איך ואיפה אתה שותה את הקפה שלך?
"כבר עשרות שנים של קפה הפוך חזק ב'קפה מסריק' ובצד סנדוויץ׳ ביצה מושלם בפינה תל־אביבית שמרגיעה אותי. נעים לי שם".
עם מי היית רוצה לשבת על בירה?
"עם אריק איינשטיין שבזכותו הכל קרה במוזיקה בישראל. להקת 'תמוז' זה סטארט־אפ שלו. הוא טיפח ומימן אותנו כשחיממנו את המופע 'סע לאט' בהופעות ברחבי הארץ. אלון (עדר) בני הלך עם בנו אמיר לגן מעורבות הורים בדיזנגוף. אחרי חודש היו כלפיו טענות שהוא לא מספיק מעורב. אני זוכר את אריק מחייך ואומר: 'עשיתי את המקסימום' ומוציא את אמיר מהגן. וגם עם עפרה, שכנה שלי, שכל שיחת מדרכה איתה היא בית ספר לחיים. היא חסרת פשרות ויש לה דעה מוצקה על הכל. לומד ממנה וצוחק איתה".
על מה אתה עובד עכשיו?
"על פרויקט 'אחים לחיים' של חיילים עם פוסט־טראומה שכותבים ומלחינים בהדרכת בית הספר למוזיקה רימון, שאני הנשיא שלו. אלה שירים הכי פצועים ויפים שיש. יש להם מחויבות מוחלטת ליצירה ולחיים אחרי המוות שנגלה לעיניהם בעת הקרב ששינה את גורלם לתמיד. איתם אני מרגיש הכי קרוב לעצמי. בקרוב נתחיל להוציא שירים מקוריים שלהם לרדיו. אנחנו עובדים איתם באופן מקצועי כבר כמה חודשים".
מה השריטה שלך?
"מונוגמיה. מאמין באהבה ארוכת שנים. בינתיים זה עובד לי ממש".
מה העצה הכי טובה שקיבלת?
"אגב השאלה הקודמת, הרי ליפשיץ, שהוא חברי הטוב בעולם, אמר לי שעדיף לא להתאהב באשת השכן".
איך אתה אוהב להעביר את שישי בצהריים?
"רביצה, עיתונים ודורי בן זאב ברדיו 88. אנחנו תמיד מתכתבים בנייד תוך כדי, אני נותן לו ציונים לשבח ולגנאי. כשהתחלתי את הקריירה, החבורה שהיתה איתי היו 'תמוז', אורי זוהר ודורי בן זאב. אני הולך איתו שנים והוא גם היה חבר מאוד טוב של מאיר אריאל, שעבדתי איתו מאוד קרוב".
איזה כוח־על היית רוצה שיהיה לך?
"כוח הרוגע. אין בי רוגע, אני פועל מחוסר שקט שלעולם לא מסתיים. זה מקור היצירה שלי, אבל זה מעייף ברמות. רוצה שקט".
באילו נסיבות יוצא לך לשקר?
"במונית, כשאני שותק והנהג מדבר על געגועיו לביבי. כפי שאמר מאיר אריאל: 'משקר אפילו בשתיקה'".
מי בעיניך האדם הכי סקסי?
"אישה שרק אני והיא מכירים מקרוב את הפגמים המושלמים שלה".
למה אתה מתגעגע?
"לביקורים של אבא ואמא שלי שהיו מגיעים אלינו לתל אביב עם חבילות חיתולים לילדים מקיבוץ כפר הנשיא. לשיחות בארוחות הבוקר. אבא היה דתי מחסידות גור שהתפקר, אמא הגיעה לכאן אחרי 'משלוח הילדים' מגרמניה הנאצית. הם היו באים באוטובוס ונותנים את חלקם, הם רצו לפרגן וכסף לדירה לא היה להם — אז היו מביאים חיתולים לילדים".
איפה הכי היית רוצה לגור?
"בשדות הירוקים של אירלנד".
על מה אתה אוהב להוציא את הכסף שלך?
"על הנכדים. אני אומר להם תמיד 'אני לא אמא או אבא שלכם. תשתוללו ותקבלו כל מה שתרצו'".
מה היית רוצה לשנות בעצמך?
"את הרצון לנצח בכל מחיר. מרימון יצאו נטע ברזילי, יסמין מועלם, אליאב זהר ונונו. אבל, הראש שלי כבר רץ בטירוף על הכוכב הבא שנוציא. די כבר!".
על מה יש לך רגשות אשם?
"ששוב שכחתי למלא דלק באוטו של אשתי. זה משליך קשות על מי שאני".
מה אתה מחשיב כהישג הכי גדול שלך?
"הקמת רימון, פתיחת המנדולינה של ‘שיר הרעות’ בלהקת הנח"ל, אפילו חיים גורי שלח לי מסר דרך גידי גוב שזה אחד הדברים האהובים עליו. ופתיחות הגיטרה בשירים 'סוף עונת התפוזים' ל'תמוז', 'ירח' לשלמה ארצי ו'מיכאל' לאתי אנקרי".
מה מפחיד אותך?
"גלים גבוהים. כנראה שטבעתי פעם באיזה גלגול. ממש אימה".
מה עושה אותך מאושר?
"רגע ההבנה שבעצם לא חסר לי כלום, הפגישה הראשונה עם מיקי, הלידות של הבנים ושל הנכדים".
מה הכי חסר לך בחיים?
"טעם החלוציות שהיה לי כשהקמתי את רימון ב־1985, ולכן יש לי אתגר חדש: הקמת שלוחה אקדמית של רימון בעכו. חלום שממש מתגשם ברגעים אלו".
מה אתה מחשיב כנכס היקר ביותר שלך?
"האצבעות שלי שמנגנות בגיטרות".
איזו תכונה אתה הכי מעריך אצל החברים שלך?
"נאמנות, הומור, פרגון, נגינה טובה בגיטרה ושהם לא מזייפים".
מי האמנים שהכי השפיעו על יצירתך?
"בוב דילן הוא האהוב ביותר. מאיר אריאל, חברי להקת 'תמוז' (שלום חנוך, אריאל זילבר, מאיר ישראל, איתן גידרון), אריק קלפטון, ברט יאנש, דני סנדרסון, פול סימון, רנדי ניומן, ערן סבאג, ואן גוך, מרילין מונרו, אלון, נדב ומיקי".
אם לא היית מוזיקאי מה היית עושה?
"שף. אני רואה איזה אושר האוכל שמיקי, שמבשלת מעולה, גורם לנכדים ולמשפחה. רוצה גם!".
