שובו של היודה: העונה השלישית של המנדלוריאן היא הדבר הכי כיפי בטלוויזיה
שובו של היודה: העונה השלישית של המנדלוריאן היא הדבר הכי כיפי בטלוויזיה
שילוב של סרטי מערבון קלאסיים, סוגיות יהודיות של כפרה וחזרה בתשובה, עיצוב לואו־טקי, בובת בייבי יודה אנושית שנהייתה לתופעה תרבותית וכוכב בשם פדרו פסקל שנהיה הדבר הלוהט ביותר בהוליווד - הופכים את העונה השלישית של "המנדלוריאן", שעלתה עכשיו בדיסני פלוס, לסדרה הכי כיפית בטלוויזיה
המנדלוריאן בצרות. בסוף העונה השנייה של הלהיט הגדול של דיסני פלוס, המתרחש ביקום של "מלחמת הכוכבים", נדמה היה שהמנדלוריאן, שכיר החרב עוטה המסכה, סיים את משימתו בהצלחה. בתחילת העונה הראשונה הוא קיבל משימה לאתר ילד ירוק עם אוזניים מחודדות - שקיבל בקרב הקהל את הכינוי בייבי יודה - להעביר אותו לידיו של לקוח, שזומם לחסל אותו. המנדלוריאן, שלרוב לא יוצר קשר רגשי עם משימותיו, מחליט להציל את התינוק ולהביא אותו למקום מבטחים.
בכל פרק עברו המנדלוריאן ובייבי יודה (שבהמשך מתגלה שמו האמיתי, גרוגו) מכוכב לכת אחד לשני, חלקם כאלה שהכרנו כבר מתשעת סרטי "מלחמת הכוכבים" וחלקם חדשים. כל פרק בעונה הראשונה היה כמו מחווה למערבון אחר, עם המנדלוריאן (שבהמשך מתגלה שמו האמיתי, דין דג'ארין) בתפקיד האקדוחן להשכיר שמגיע לעיירה בצרה ועוזר להשכין בה שלום, לפני שיעבור לתחנה הבאה במסעו. וכך, אחרי שתי עונות ו־16 פרקים, המשימה הושלמה: בהפתעה שגרמה למעריצי "מלחמת הכוכבים" לאבד פעימת לב, מגיע לוק סקייווקר הצעיר, חמש שנים אחרי עלילת "שובו של הג'דיי", ואוסף את גרוגו, שאמור להתחיל אצלו את אימוניו בדרכו להפוך לג'דיי מאסטר. המנדלוריאן מוריד לראשונה את קסדתו כדי להיפרד משותפו הקטן והחמוד למסע, שהמיס את ליבו הקר והקשוח. השניים נפרדים, המשימה הושלמה. הסוף.
1 צפייה בגלריה
פדרו פסקל. האם בעקבות הצלחתו יעיזו יוצרי “המנדלוריאן” להמשיך להחביא אותו מאחורי מסכה?
(צילום: Joe Maher/Getty Images)
"המנדלוריאן" עלתה לשידור בדצמבר 2018 ביום שבו הושק באמריקה דיסני פלוס, והפכה עד מהרה לספינת הדגל המדוברת של שירות הסטרימינג החדש. העונה השלישית - שהושקה ביום רביעי שעבר - היא הראשונה שעולה כשדיסני פלוס זמין לצפייה חוקית גם בארץ (וכך גם שתי העונות הקודמות). פרק הפתיחה שלה מציג את נקודת המוצא העלילתית של העונה הקרובה: המנדלוריאן צריך להגיע לכוכב הלכת שממנו הגיע, מנדלור. שותפו למסע הוא מיודענו גרוגו. עכשיו בתפקיד הסייד־קיק והאתנחתה הקומית, ולא בתפקיד זה שיש להצילו. אבל רגע, איך קרה שהשניים שוב התאחדו? לטובת צופינו שהצטרפו זה עתה לסדרה הכי כיפית בטלוויזיה, הנה ההסבר שכלל לא היה ב"המנדלוריאן" אלא בשני פרקי סוף העונה של "הספר של בובה פט", כי ככה עובדים עכשיו בתאגיד דיסני: את פרטי המידע הכי חשובים מחביאים ביצירות הספין־אוף, כדי להכריח את המעריצים לא לדלג עליהן. אז ככה: גרוגו מתגעגע למנדלוריאן בעת אימוניו אצל לוק סקייווקר, והוא נותן לו את האפשרות לבחור: להישאר באימונים או לחזור למנדלוריאן. הוא בוחר לחזור אליו. והמנדלוריאן, בינתיים, מגלה שבדת המנדלורית העונש על הסרת המסכה הוא נידוי. הוא יוכל להיחשב שוב מנדלורי רק אם יחזור בתשובה, ויכפר על חטאיו על ידי טבילה במעיינות שמתחת למכרות כוכב הלכת מנדלור. הבעיה היא שהכוכב הושמד ברובו בקרבות שהתחוללו בו ושילחו את בני הדת המנדלורית לגולה ברחבי הגלקסיה. העונה השלישית של "המנדלוריאן", לפיכך, תהיה מסעו של דין דג'ארין לכפרה ותשובה, ומעבר מגלות לשיבה הביתה, כדי להתקבל חזרה למסדר המנדלורי.
אם כל זה נשמע כמעט יהודי, שלא לומר ציוני, אז אכן מי שעומד מאחורי הסדרה הוא ג'ון פאברו היהודי, שבמו ידיו הקים לתחייה את העולם של "מלחמת הכוכבים", שנחתם ב־2019 עם "מלחמת הכוכבים: עלייתו של סקייווקר".
פאברו - שביים את "איירון מן" ובאחרונה את "מלך האריות" - הגיע לעולם של "מלחמת הכוכבים" כמעריץ. ככזה, הוא קיבל מהאולפן את המנדט לספר סיפור חדש בתוך העולם המוכר, אבל מבלי להיות מחויב לעלילות של סאגת סקייווקר. פאברו הצליח, לראשונה זה שנים, לשחזר מה היה בסרטי "מלחמת הכוכבים" הראשונים שגרם להם להפוך לא רק למצליחים, אלא גם לכאלה שיצרו להם מעריצים מסורים ונאמנים. הוא לקח את מוסכמות הקולנוע העתיקות ביותר, של המערבונים וסרטי ההרפתקאות, וייבא אותן לתוך היקום של סרטי מדע בדיוני ופנטזיה.
כך המציא ג'ורג' לוקאס את סרטיו הראשונים ופאברו הצליח, לראשונה זה עשורים, להחזיר את הכיף המקורי למותג, עם שילוב של הומור ומודעות עצמית לצד רצינות גדולה כמעט דתית או פולחנית. כחלק מהניסיון המוצלח של פאברו להחזיר עטרה ליושנה הוא קיבל את ההחלטה הלא אופנתית ללהק בובה אמיתית, ולא יציר אנימציה דיגיטלית, לגילום דמותו של גרוגו. ממש כמו שהיה עם יודה ב"האימפריה מכה שנית". פאברו סיפר שמי שעודד אותו ללכת לכיוון הלואו־טקי, ולחזור להשתמש בבובות פרווה לגילום היצורים בסדרה, היה לא אחר מהבמאי ורנר הרצוג, מבכירי במאי הקולנוע הגרמנים של שנות ה־70 ומבכירי במאי התעודה האמריקאים של ההווה. הרצוג לוהק בתמורה לתפקיד הלקוח, הנבל בסיפור של המנדלוריאן. הרצוג צדק, פאברו ציית ובייבי יודה גרם לקהל לחוש חיבה יתרה כלפי בייבי יודה שהפך אותו לתופעה תרבותית ולצעצוע רב־מכר.
המנדולריאן נכנס לעונה השלישית כשהוא בצרות, אבל האיש שמגלם אותו - פדרו פסקל - מגיע אליה כשהוא בשיא הצלחתו: פסקל, בן 47, פועל שנים בתפקידי המשנה של המותגים הגדולים: רגע אחד הוא משחק ב"משחקי הכס", רגע אחר הוא ב"נרקוס". אבל אף פעם לא בתפקיד הראשי. עד שהגיע "המנדלוריאן" ואיתו נקודת המפנה האירונית בקריירה שלו: פסקל מגלם את הגיבור הראשי בסדרה, אבל פניו מכוסות במסכה לכל אורכה. רק קולו נשמע. אבל הצלחת הסדרה הפכה אותו כבר לכוכב, שלוהק מאז לתפקיד הנבל ב"וונדר וומן 1984". עכשיו הוא מוביל את הלהיט החדש של HBO “האחרונים מבינינו”, כך שכעת דמויותיו מאכלסות יומיים בלוח השידורים בסדרות שהפכו לתופעות פולחן. פסקל שמגלם גם ב”מנדלוריאן” וגם ב“האחרונים מבינינו” דמות סטואית ושתקנית, הפך לסמל סקס ולאחד השחקנים המבוקשים בהוליווד. ההצלחה שלו מעלה את השאלה האם יעיזו יוצרי "המנדלוריאן" לוותר על פניו. האם הפיכתו לכוכב תגרום לכך שבלית ברירה העלילה תחייב את המנדלוריאן לכפור בדתו ולהוריד את המסכה שלו. האם סדרה שעוסקת בחיפוש של דמות אחר כפרה תהפוך לסדרה של דמות שבוחרת בכפירה, רק כדי להצדיק את נוכחותו של כוכב טלוויזיה לא צפוי מתחת לתחפושת. האם בגלל שפדרו פסקל הפך לכוכב־על, המנדלוריאן כבר לא יוכל להיות מנדלורי?
