הקומדיה שמכינה אנשים למצבים הזויים בחיים
הקומדיה שמכינה אנשים למצבים הזויים בחיים
הרצינות וההשקעה העצומות בסדרה “חזרה גנרלית” של הקומיקאי נייתן פידלר, יוצרות סאטירה מבריקה ומטרידה על עולם הריאליטי
המוח כואב אחרי צפייה בחמישה מתוך ששת פרקי “חזרה גנרלית”, שנשלחו לצפייה מראש. הקומיקאי נייתן פילדר, יוצר הסדרה, שעלתה ב־HBO (אצלנו ב־HOT, yes וסלקוםtv), הוא אושיית טלוויזיה יוצאת דופן. העובדה שהעשייה האקספרימנטלית שלו נקנתה על ידי ערוץ יוקרתי וותיק, מלמדת כי לסחורה המוזרה והמבריקה שלו יש קונים. פילדר מוכר מהסדרה “נייתן בשבילך”, שבו הוא, או יותר נכון הפרסונה שהמציא, עוזרת לאנשים שרוצים להקים עסק בקידומים שונים ומשונים.
בסדרה החדשה הוא לכאורה עוזר לאנשים לפתור בעיות בכך שהוא עושה חזרה גנרלית לקראת הסיטואציה שניצבת לפניהם: בפרק הראשון הוא עזר לגבר קצת מופנם להתוודות בפני ידידה שלו לקבוצת הטריוויה שאין לו תואר שני כפי שרמז במשך שנים. איך עוזר לו פילדר? בבניית מודל. מין תרשים זרימה שבו תתקדם השיחה הצפויה: אם היא תאמר ככה, אז תגיד ככה; אם לעומת זאת היא תגיד את הדבר ההפוך, תוכל להגיב באופן אחר. רק באופן אובססיבי וגם בכך שהוא שיחזר מחדש מודל מושלם של ביתו של אותו אדם, וכן הבר שבו לרוב נפגשת קבוצת הטריוויה, והוא גם שכר שחקנים שיגלמו את כולם, כולל הניצבים. סכום אדיר מושקע בשביל בדיחה המתחפשת לריאליטי מז'אנר הקידום והשיפור האישי. כי הרי איש לא באמת חושב שיש חשיבות בתרגיל הזה, או שהסוד שמסתיר אותו בחור גדול כל כך, או שהתגלית תוביל לקתרזיס.
בפרקים הבאים מקצין פילדר את הניסוי הטלוויזיוני שלו. הוא עוזר למישהי שתוהה אם כדאי לה להביא ילד לעולם, בכך שהוא מאפשר לה לגדל ילד, בבית משלה, תוך שהוא מאיץ את קצב ההתבגרות של הילד.
הכל מעורר השתאות, ממש ברמה של שמיטת הלסת נוכח האבסורד של כל הפרויקט וההשקעה בו. פילדר יוצר שעטנז של “המופע של טרומן” וכל סרטי צ’ארלי קאופמן ומחווה לסרט “התבגרות” ועוד כל מיני קריצות מטא־קולנועיות. זאת סאטירה על סדרת ריאליטי שהכל מתוסרט בה עד הפרט האחרון — כולל הקרעים בכיסאות הבר המשוחזרים אחד לאחד. זו קומדיה שבה הכל נעשה ברצינות תהומית. השחקנים מגלמים את תפקידיהם מכל מיני כיוונים והיחיד שמתנהג לגמרי בטבעיות הוא פעוט שנשאל אם הוא יודע מיהו נייתן, והוא מושך בכתפיים לשלילה. אבל גם זה משולב באופן מחושב בעסק. רילאיטי קיים כבר עשרות שנים, כולנו מכירים את הכללים. בעשייה שלו פילדר חושף את התחבולה ביתר שאת.
את כל זה הוא עושה בבוקיות טיפוסית, כשהוא מסתובב עם לפטופ המחובר אליו בשלייקעס. הוא דמות מגוחכת, אבל באופן מעודן; בוראט עם שיער מסורק ובלי מבטא או משפטי מפתח. לא במקרה פילדר ביים את “Who Is America” יחד עם סאשה ברון כהן. השפה דומה, המטרה אחרת — ברון כהן עוסק בפוליטיקה, פילדר בטלוויזיה. בסדרה הזאת מגלם נייתן את עצמו שוב ושוב וחוזר חלילה (כפי ששם הסדרה מלמד). “נאמר לי שהאישיות שלי גורמת לאנשים לאי נוחות”, הוא אומר בעוד אחד מהרגעים של ההתבוננות הפנימית, המעגלית, האינסופית שלו. אני אחת מהאנשים האלה. אבל בצד האי נוחות הוא גם גורם לי להעריך ולדבר ארוכות על היצירה שלו.
