קסם יפני: הקונדיטורית שתגיש לכם פרליני ווסאבי ולחם מנומר
קסם יפני: הקונדיטורית שתגיש לכם פרליני ווסאבי ולחם מנומר
נורית צ'יטיאת מגשימה חלום ילדות ב"דה פייסטרי בוקס" שמציע 500 מאפים נהדרים ומתוכשטים, המבוססים על חומרי גלם יפניים, ומוגשים באריזה שחשובה לא פחות מהתוכן
נורית צ'יטיאת משחררת חיוך ומניחה לפניי צלחת יפהפייה ועליה קרמבו מאצ'ה. אני לוקח ביס והעולם נעלם. טעם מושלם, מאופק, של גלידת תה מאצ'ה יפני מציף את חלל פי. "כשהייתי ילדה ביפן, הייתי מתחבאת מתחת לשולחן ואוכלת קוביות סוכר", מספרת צ'יטיאת. "יכולתי לגמור קופסה שלמה אם לא היו עוצרים אותי". עכשיו, בגיל 50, היא הצליחה להגשים את החלום שלא ידעה אפילו שיש לה. אחרי עשרות שנים כאשת חינוך, החליטה ללמוד קונדיטוריה. בתוך שנים ספורות מצאה את עצמה פותחת את אחד ממיזמי האוכל הכי שאפתניים ומרהיבים שנפתחו כאן מעולם.
צ'יטיאת נולדה ביפן. הוריה, ילידי עיראק, עזבו את ישראל בשנות ה־60 והיא עצמה חיה ביפן עד גיל 14. אחר כך חזרו לארץ. אחרי התיכון והצבא נסעה שוב, הפעם להונג קונג. התחתנה, ילדה שלושה ילדים, התגרשה, חזרה לארץ והיתה בטוחה שתהיה פסיכולוגית, או גננת. החיים חשבו אחרת. אחרי שסגרה את גן המונטסורי שלה בהרצליה נרשמה לקורס קונדיטוריה בבית הספר "דנון". את הסטאז' עשתה אצל רביבה וסיליה ובתוך חודשים ספורים כבר הקימה את "דה פייסטרי בוקס". בחמש השנים הראשונות פעל המיזם מביתה בהרצליה. המילה “קופסה” בשם חשובה לא פחות מהמאפים שבתוכה: צ'יטיאת אורזת את יצירותיה, אין מילה אחרת לתאר בה את התכשיטים הללו, בקופסאות מעוצבות ברמה ששמורה לעגילים או טבעות, לא מקרונים או פרלינים.
לפני כמה חודשים העבירה את העסק לחלל ענק ברחוב ריב"ל 7 בתל אביב שבו עמלים לא פחות מעשרה עובדים על פרליני ווסאבי ויוזו, מקרונים בשלל צבעים וטעמים, לחמי חלב יפניים בעיצובים משעשעים, כריכים קטנים, אגוזים מצופים ועוד אינספור מאפים וממתקים — כמעט 500 (!) סוגים שונים, שבכל יום אפשר לפגוש כ־80 מהם בוויטרינות האלגנטיות בחלל התצוגה היפה והנזירי.
1 צפייה בגלריה
לחם קסטן מנומר. צ'יטיאת: “זה פטיסרי אישי עם חומרי גלם מהתרבות שבה גדלתי”
(צילום: דניאל לילה)
"זאת לא חנות", טוענת צ'יטיאת בתוקף. "זה 'שואו רום’, חדר תצוגה, שבו יכולים הלקוחות שלי, בעיקר חברות גדולות אבל גם לא מעט לקוחות פרטיים, להבין סוף סוף למה אני מתכוונת. שום קטלוג או הסברים טלפוניים, והיו אינספור כאלה, לא הצליחו להבהיר להם עד הסוף מה אני עושה. מכיוון שאני מבלה כאן שעות ארוכות, החלטתי שמגיע לי מקום שלא רק ישרת את העסק היטב אלא גם ינעים את זמני".
וזה אכן נעים. ויפה. והכי חשוב טעים. "'זו לא באמת קונדיטוריה יפנית", היא אומרת, "כי היפנים אוכלים שעועית אדומה לקינוח. פטיסרי יפני זה בעצם פטיסרי צרפתי בשילוב חומרי גלם יפניים כמו ווסאבי או יוזו. מה שאני עושה זה בעצם פטיסרי אישי שלי עם חומרי גלם שמגיעים מהתרבות שממנה הגעתי ובה גדלתי. בגיל 50 החלטתי להפסיק לברוח ממנה ומזה שכל הזמן קוראים לי 'יפנית'". יפני או לא, אל תפספסו את זה.
