הטפט יושב עליך בול: הקולקציה החדשה של אלישע אברז'ל
הטפט יושב עליך בול: הקולקציה החדשה של אלישע אברז'ל
בקולקציה החדשה שלו המעצב אלישע אברז'ל משלב טכניקות וחומרים ייחודיים, ומעדיף תחקיר על השראה
החנות־אטליה של המעצב אלישע אברז'ל ברחוב לילינבלום 20 בתל אביב שינתה פניה באחד הבקרים בשבוע שעבר: לרגע נדמו כל רעשי של העיר, והיה אפשר לדמיין כי זה סלון אופנה ברחוב צדדי בפריז. אם זו התפאורה של רהיטים עתיקים שדאגה לה מעצבת הפנים רויטל אינדיק ראובני, ואם אלה זרי הפרחים המלבבים מהחנות הסמוכה של איתן טולדו, או גביעי יין יפהפיים ותקרובת אלגנטית ומוזיקה נעימה שהתנגנה ברקע.
2 צפייה בגלריה
מתוך הקולקציה החדשה של אלישע אברז'ל. כבוד לבעלי המלאכה שמייצרים את הבגדים
(צילום: יובל חן)
לפני קהל מצומצם ביותר שהתרווח בסלון האינטימי הזה — כלומר בחלל החנות הקטן ששינה את מראהו — הציג אברז'ל את הקולקציה החדשה שלו לעונה וחלק את מחשבותיו עם הנוכחות.
הקולקציה כולה נוצרה בבית האופנה הקטן שלו, בקומה התחתונה, בעבודת יד קפדנית על ידי בעלי המלאכה העובדים איתו זה שנים. לדבריו, זו עבודה אינטימית, משותפת.
"עבודות יד כמעט נמחקו מן העולם", הוא אומר. "הכל זה ביזנס היום ומעטים בתי המלאכה ששרדו, אבל המהות שלי כמעצב היא להראות את המלאכה של האנשים שאני עובד איתם". ואכן, היא ניכרת בכל פרט ופרט. אברז'ל אינו מתפשר על רמת הגימור והאיכות ויורד עד לפרטים הקטנים ביותר. עבודות היד לאו דווקא ניכרות במבט ראשון ויש בהן קריצה. למשל, חפתי סברובסקי שנתפרו בקפידה בחולצה הלקוחה מעולם הספורט והסטריט; ואפילו הגרביים היפהפיים שגרבו הדוגמניות, רקומים בעבודת יד עמלנית.
בקולקציה החדשה שלו, Searching, מנהל אברז'ל דיאלוג מעניין בין עולמות מנוגדים: האמנותי והתעשייתי, העתידני והרומנטי, אופנת רחוב מול אופנה גבוהה. ההדפסים הייחודיים והצלליות, החומרים, הגזרות ועבודות היד משתלבים יחד לכדי אמירה ברורה אך תהליך החיפוש הוא מתמשך ולדבריו, דבר מוביל לדבר. "השראות הן כבר לא העניין", הוא אומר, "אלא להסתכל על דברים בעיניים רעננות ולהבין הלך רוח, לעשות תחקיר — ריסרץ'. לפני שש שנים חשבתי אחרת. עשיתי מה שרציתי, היה פה הסטודיו ומה שבא — בא. עם הזמן יש התפתחות. זו הדרך שלי להביא משהו מרענן וחדש".
במסגרת תהליך העיצוב שלו הוא תמיד בוחן את הסביבה והאזור שהוא פועל בהם ומתרגם את מה שהוא חווה בסטודיו לאסתטיקה שלו ולכתב יד ברור. "בזירה המקומית יש כל כך הרבה מתח שחייבים להיות מרוחקים, כדי לקלוט הכל ואז ליצור. אתה יוצא החוצה וסופג ואז נכנס פנימה ויוצר".
הטקסטיל תופס חלק נכבד בעבודה שלו. הוא יוצר חיבור בין חומרים שלא בהכרח מתחברים יחד ובכל זאת בסופו של דבר מגיע להרמוניה. למשל, בדים טכנולוגיים ששולבו בהם עבודות עור, טפט וניילון. "במהלך העשייה יש מתח בחיבורים הללו, אבל התוצאה בסוף היא שלמה". כך, חצאית אלגנטית מסאטן משי שחור נלבשה עם חולצה במראה ספורטיבי מג'רסי עם רוכסן מטאלי ועם חפתים מסברובסקי ומעליה ז'קט שכמייה מטפט מודפס וציפוי ניילון.
הז'קטים שלו מתעתעים, מעין יצור כלאיים בין ז'קט לשכמייה שמשלבים בין העולמות ויוצרים לוק שלם. כך, למשל, הדפסים מעניינים שיצר במחשב שלו אחרי שקיבל לפני כשנה זר פיאוניות. הוא צילם אותו ועיבד אותו בפוטושופ והתוצאה היא — שוב — שילוב הרמוני בין עולמות, בין הרומנטי לעתידני.
