"פגיעה אנושה בקולנוע": היוצרים הדוקומנטרים מצטרפים למאבק נגד הרפורמה של מיקי זוהר
"פגיעה אנושה בקולנוע": היוצרים הדוקומנטרים מצטרפים למאבק נגד הרפורמה של מיקי זוהר
פורום היוצרים הדוקומנטרים פרסם היום סרטון בשם "נקודות הורגות - מיקי זוהר לא סופר אותנו", ושלח מכתב לשר התרבות, בו הביעו את חששותיהם: "הרפורמה בתחום תקציבי הקולנוע תפגע באופן אנוש בקולנוע התיעודי בישראל. אם היא תעבור כמו שהיא - היא תשמיד אותו"
לאחר הדיון הסוער בכנסת בשבוע שעבר בנושא מימון סרטים בקולנוע הישראלי, שהתקיים על רקע הרפורמה שמבקש להעביר שר התרבות מיקי זוהר, מצטרף היום פורום היוצרים הדוקומנטריים למאבק.
לשון המכתב: "אנו בפורום הדוקומנטרי בישראל יצאנו מוטרדים מהוועדה שהתקיימה בכנסת בתאריך 31.7.24, בנושא מימון סרטים בקולנוע הישראלי. במהלך הדיון, שר התרבות והספורט מיקי זוהר, עמד על דעתו שהקריטריון הכמעט יחיד שעל בסיסו יקבע האם סרטים דוקומנטרים ראויים לתמיכה ציבורית הוא כמה כרטיסי קולנוע הם מכרו.
1 צפייה בגלריה
תשדיר של הפורום הדוקומנטרי, נקודות הורגות - מיקי זוהר לא סופר אותנו
(צילום מסך: YouTube)
"הצלחה של סרט דוקומנטרי אינה יכולה להימדד על פי מכירת כרטיסים. היא צריכה להימדד ע״פ קריטריונים של אימפקט ציבורי, נתוני צפייה, הנגשה לקהל מגוון, חינוך, תרומה משמעותית לתיעוד היסטורי, מטען תרבותי ואיכות אמנותית.
"הרפורמה שמבקש שר התרבות לבצע בתחום תקציבי הקולנוע הולכת לפגוע באופן אנוש בקולנוע התיעודי בישראל - קולנוע מצליח, מגוון, רחב, שמקבל תהודה ציבורית רחבה ומקיים בצורה הטובה ביותר את מטרות חוק הקולנוע. כל שקל שמושקע בקולנוע תיעודי חוזר במאות מונים לציבור הישראלי. לשר יש מספר טענות שאינן מדויקות ולמרות הבטחות לשינוי ותיקון הרפורמה - ולאחר שיחות רבות - בפועל הרפורמה לא תוקנה. חשוב לומר: אם הרפורמה תעבור כפי שהיא - היא תשמיד את הקולנוע התיעודי בישראל".
בין הטענות של הפורום צוינו העובדות שדוקו הכסף הציבורי חוזר, ובענק, תוך מתן דוגמאות ליצירות שכבשו את המסך בהן "שלושתנו", "חידת שושני", "משהו פיקנטי", "המדרשיה", "המוחרם", "משפט הבנקאים", "רב הנסתר" ו"השיבה מפלנטה אחרת" והסדרות "טבריה מתחת לקו האדום" ו"תיק 512- מדינת ישראל נגד יצחק אברג'יל".
בנוסף נטען כי חלק גדול מסרטי הדוקו מלבד הצלחתם בטלוויזיה ובדיגיטל, פועלים במרחב הישראלי במאות ואלפי הקרנות בשנה בבתי ספר, מתנ"סים, ספריות, בתי סוהר, אוניברסיטאות ועוד. "הרפורמה אינה מעניקה ניקוד מספק להקרנות מסוג זה ומתעלמת מהעובדה שאין בתי קולנוע בפריפריה. לכן היא תביא לכך שתקציבי הקולנוע יוסטו לטובת תושבי המרכז בלבד, מה שעומד בסתירה מוחלטת למטרות התמיכה הציבורית בתרבות ואמנות".
בתגובה לטענת השר שאין מספיק גיוון וייצוג של אוכלוסיות שונות מציינים במכתב כי "אין ספק שניתן לעשות עוד מאמץ כדי להביא יוצרים וקהלים מגוונים יותר לקחת חלק ביצירה ובצפייה של תוכן תיעודי, אבל כפי שניתן לראות גם ברשימה הקצרה פה כבר היום, הקולנוע התיעודי הוא אחד התחומים המגוונים ביותר בעולם התרבות ובכלל ביצירה הישראלית אם לא המגוון ביניהם. גם גיוון מגדרי, גם גיוון אזורי, גם גיוון קהילתי. גם במגוון היוצרים והיוצרות, גם במגוון התכנים וגם במגוון הקהלים. וזה הולך ומשתפר".
דוגמאות לסרטים שהוקרנו בפסטיבלי דוק אביב וירושלים האחרונים ומראים את הגיוון התיעודי : קו המים - על המאבק סביב נחל האסי בעמק בית שאן; הצדיק האחרון: שושלת אבחצירא - על משפחתו של הבבא סאלי; מלך הספרדים - על הרב עובדיה יוסף; מוות באום אל חיראן - כיצד הפרקליטות טייחה את מותם של שניים באום אל חיראן; תמיכה מלאה - סרט סביב החוויה הנשית בחנות חזיות; הדונם של סבתא - דוקו קומי על ירושה שמקבל קומיקאי תל אביבי בשומרון; ספיר - סיפורה של ספיר ברמן, שופטת הכדורגל הטרנסג'נדרית הראשונה ; הפקות המזרח - סיפורו של ימין מסיקה שעשה קולנוע חתרני ללא תמיכת הקרנות; האחו הקטן - שלושה דורות של נשים באחוזה שהייתה שייכת למשפחתם הנאצית; המושל - סרט אישי ופוליטי על סבה של היוצרת שהיה מושל צבאי. ודגל שחור - סרט על הטבח בכפר קאסם בשנות החמישים.
בסיום המכתב התייחסות לסרטים פוליטיים. "לצד סרטים שהם הצלחות מסחריות וסרטים שמאירים את חלקיה של החברה הישראלית, סרטים פוליטיים חשוב שיעשו. הם מתארים חלק מהפסיפס שמרכיב את החברה הישראלית ואת הקונפליקטים שמלווים אותה ומאפשרים לה לנהל את המחלוקות שבה בצורה מיטבית ולא לטאטא אותן מתחת לשטיח. ובכלל, חברה פתוחה ודמוקרטית מן הראוי לה שתקשיב לכל הקולות גם אלה שלא נוחים לשלטון, זהו אחד מסודות כוחה של החברה הישראלית". לדבריהם, "אנחנו קוראים לשר זוהר לתקן את הרפורמה בשיתוף היוצרים באופן שמטפח את הדוקו ובאופן שישקף את העקרונות והנתונים במסמך זה. נשמח לספק נתונים רחבים יותר בהתאם לדרישה".
