האם כדאי להתאמן עם נעלי העל שגורפות ניצחונות בתחרויות? המומחים חלוקים
האם כדאי להתאמן עם נעלי העל שגורפות ניצחונות בתחרויות? המומחים חלוקים
שיאים חדשים שנשברו בתחרויות ריצה עוררו את הדיון לגבי נעלי־העל: האם להשתמש בהן גם באימונים או רק בתחרויות עצמן? חלק מהמומחים סבור שאימון בהן גורם לפציעות. אחרים בטוחים שככל שרצים בהן יותר, מסתגלים להן יותר טוב
נעלי־העל, המרופדות בחומר פלסטי מוקצף, פרצו לזירה, יותר נכון למסלול, לפני כמה שנים, אבל לאור תוצאות מרשימות באליפויות שונות, התעורר דיון סביב השימוש בהן גם באימונים ולא רק בתחרויות. בכתבה מהשבוע שעבר ב"ניו יורק טיימס" מייחסים את גל שבירות השיא באליפויות שונות בעולם בין היתר לשימוש בנעלי Super Shoes גם במהלך האימונים, וזאת בניגוד לסברה שרווחה בעולם הריצה עד לאחרונה. ההישגים שנרשמו היו בריצת 3,000 מטר לגברים וגם בריצת מייל לנשים. במרוץ מרתון לונדון באפריל שעבר הקנייתי קלווין קיפטום, רץ חדש במרוץ, נעל נעלי־על בזמן שרשם את זמן המרתון השני הכי מהיר אי פעם, 2:01:25 שעות.
כותב המאמר ב”ניו יורק טיימס”, אמבי בורפוט, זכה במרתון בוסטון ב־1968 והיה עורך של המגזין “Runner's World”, והוא טוען כי "לפי מדעני ספורט, אחת הסיבות לשבירת השיאים היא שהאצנים התרגלו לנעלי־העל שלהם". הטיעון שלו מחזק את השימוש בנעליים גם באימונים, סוגיה שיש עליה מחלוקת מאז פותחו. המתנגדים חושבים כי עדיף להתאמן בנעליים רגילות ולשמור את נעלי־העל לרגע האמת. הדיון הזה גולש גם לשימוש של חובבים, כי נעלי־העל אומנם התחילו כנעליים לאצנים מקצועיים, אבל הן זמינות כעת גם לאצנים חובבים, ומחירן כבר ירד לזה של נעלי ספורט ממותגות רגילות.
תיאוריה חדשה סבורה שהחזרת האנרגיה מהנעל מאפשרת לרצים להתאמן טוב יותר.
המונח "נעלי־על" משמש לתיאור דור חדש של נעלי ריצה עם טכנולוגיה ותכונות עיצוב מתקדמות שנועדו לשפר את ביצועי האצן. לנעליים האלה יש בדרך כלל סוליית ביניים עבה העשויה מחומר פלסטי מוקצף קל־משקל, המספק רמות גבוהות של ריפוד ומעניק החזר אנרגיה לכף הרגל, וכן לוחית סיבי פחמן שעוברת לכל אורך הסוליה התיכונה כדי להגביר את ההנעה ולהפחית עייפות. נעלי־על ראשונות הופיעו בשנת 2016 כאשר נייקי הציגה את הדגם הראשון של הנעליים Nike Zoom Vaporfly 4%. ארבעת האחוזים שבשם של הנעל החדשה העידו על השיפור שהנעליים מעניקות בתוצאות הריצה של הנועל אותן, אחוזים מעטים אולי, אבל זה היה כל מה שצריך כדי לשבור שיא. הן כל כך שיפרו את מהירות הריצה עד שב־2020 התאחדות האתלטיקה הבינלאומית החלה להגביל את גובה סוליית הביניים של הנעל. כעת, כשלכל חברות הנעליים הגדולות יש נעלי־על בהיצע שלהן, ומאות אלפי אצנים נועלים אותן, האיסור הוסר. והדיון נסב על מידת השימוש בהן.
כאשר רק יצאו לשוק, אצני מרתון מהשורה, אבל לא מהשורה הראשונה, תהו אם הנעליים האלה משפרות גם הישגים של חובבים. ב־2018 פורסם מחקר שבו השתתפו אצנים רבים בריצת חצי מרתון שהישגיהם השתפרו. "הנתונים מלמדים כי במרוץ שבו ישתתפו שני מרתוניסטים בעלי אותה יכולת, לזה עם נעלי־העל יהיה יתרון אמיתי על המתחרה שלו", נכתב אז. "מכיוון שהנעליים הן כלי חדש, ככל שאנו רצים בהן יותר, כך אנו מסתגלים להן טוב יותר", אמר ג'וף ברנס, פיזיולוג ומומחה לביומכניקה מהוועד האולימפי והפראלימפי של ארצות הברית, כטיעון לשימוש בהן גם באימונים. הוא ומדעני ספורט אחרים מאמינים שכדי שאצן יתחרה במיטבו, עליו להתאמן באותה צורה שבה ירוץ. כלומר, לרוץ בקצב שיאמץ במרוץ, לשתות את אותם הנוזלים, לצרוך את אותם תוספי תזונה, ואולי הכי חשוב, לנעול את אותן הנעליים. מנגד, מחקר שנעשה באחרונה באוניברסיטה של מדינת קליפורניה מצא ראיות לכך שיש יתרונות לאימונים בנעליים רגילות. אלה שנעלו אותן באימונים ואת נעלי־העל בתחרויות אומנם התלוננו על כאב שרירים, אבל הם גם שיפרו את יכולת הריצה שלהם יותר ממי שנעלו נעלי־על באימונים ובתחרויות, דווח ב"ניו יורק טיימס".
שני מומחים לחקר פציעות ריצה, אדם טנפורד ואמול סקסנה, מאמינים ששימוש בנעלי־על עלול להוביל לפציעות. בפברואר הם כתבו יחד מאמר בכתב העת “Sports Medicine” שהציג חמישה מקרים של פציעות בעצמות נביקולריות שנבעו משימוש בנעלי־על. "ראיתי פציעות מנעלי־על באצנים בכל הרמות - מאצנים חובבים ועד ספורטאי־על", אמר סקסנה. "הנעליים עלולות ליצור עומס לא שגרתי על העצמות ועל מבני הרקמות הרכות". מצד שני, חוקרים אחרים אומרים שלא מצאו נתונים משכנעים שיעידו כי הביומכניקה של הרצים שונה באופן דרמטי בנעלי־העל מאשר בנעלים המסורתיות. לסיכום, הדיון ער, המחקרים עדיין לא אחידים בתוצאה שלהם, ואפילו את ההישגים במהירות הריצה לא בטוח שאפשר ליחס לנעלי־העל, אבל כספורטאית חובבת אני תוהה: האם העובדה שהאתלטים שהתאמנו איתן לא התלוננו על כאבי שרירים לא מסמנת כבר יתרון ברור לטובתן?
