"יהודית נכנסה לאולפן כמו פיה, והקליטה"
"יהודית נכנסה לאולפן כמו פיה, והקליטה"
יהודית רביץ הוציאה אלבום חדש ונפלא לאחר 12 שנים מאז אלבומה הקודם. אחת הסיבות לחזרתה לאולפן ההקלטות היתה הקשר המיוחד שיצרה עם יזהר ועיליי אשדות שהפיקו אותו. "יהודית הקליטה שירים ישנים של עצמה רק עם גיטרה והבנו שזה יכול להיות קונספט יפה, היא שרה אותם כאילו בפעם הראשונה", אומר יזהר אשדות
לאחר הפוגה של 12 שנה הוציאה בסוף השבוע שעבר יהודית רביץ אלבום חדש, "אני משם", בהחלט אירוע ראוי לציון בזירת המוזיקה המקומית. רביץ, שממעטת מאוד להתראיין, הסבירה בריאיון לקוואמי (איל פרידמן) באולפן גלגלצ כי "הקריירה הפכה להיות מן אוטומט ולא אהבתי את התחושה הזאת. היה צריך קצת לדומם את המנועים בשביל לראות מה היה פה, אז לקחתי כמה שנים, הבנתי שאני צריכה להיות בשקט. זה היה חתיכת מסע, מסע לתוך היהודית בלי התגובה של הקהל. זה היה טוב והנה אני פה".
על האלבום הזה עבדה רביץ באופן צמוד עם יזהר אשדות ובנו עיליי, מוזיקאי מחונן בעצמו שגם כתב לה שיר לאלבום, והשניים אחראים על ההפקה המוזיקלית שלו. העבודה נמשכה יותר משלוש שנים והוא כולל 13 רצועות. רובן גרסאות חדשות לשירים של רביץ ושכתבה לאחרים ובנוסף שלושה שירים חדשים: "איילה" למילים של יונה וולך, "קהלת פרק ט'" שמורכב מפסוקים שליקטה רביץ, שאותם ערך והלחין יזהר אשדות, ו"שם פרטי" שכתב והלחין עיליי אשדות.
"הקשר בין יהודית לביני התחיל לפני שלוש שנים כשעשתה שני שירים עם דודו טסה", מספר יזהר אשדות. "דודו צלצל ואמר שיהודית רוצה שאעשה את המיקס. לא עבדנו ממש יחד אף פעם ואמרתי 'בשמחה'. עשיתי את המיקסים ויהודית היתה מרוצה. יום אחד היא כתבה לי 'מה אם אני אבוא איזה יום לאולפן, הכל יהיה מוכן, אתה תשב בקונטרול, אני אכנס ישר לחדר ההקלטה עם גיטרה, אקליט שניים־שלושה שירים ואלך?'. עניתי שהיא מוזמנת וככה באמת היה. כמעט כמו פיה, היא נכנסה והקליטה. לאט לאט נוצר קשר טוב וזה התפתח.
"באותה תקופה עיליי עבד אצלי באולפן כעוזר טכנאי, אז הוא היה נוכח בחלק מהסשנים ונהיה מן משולש כזה", מספר אשדות. "יהודית הקליטה שירים ישנים של עצמה רק עם גיטרה ובאיזשהו שלב הבנו שזה יכול להיות קונספט יפה לאלבום – אחרי כמה שנים שהיא לא עשתה כלום והתנקתה מהרגלים, להקליט את השירים כשיש לה אינטרפרטציה חדשה, היא שרה אותם כאילו בפעם ראשונה. הקלטנו עשרות סקיצות של שירים מהרפרטואר שלה ובחרנו את אלה שהיה בהם משהו רענן וחדש ולא דומה לדרך שביצעה אותם בעבר".
רביץ יצאה למסע לחקר השירים שלה וגילתה אותם מחדש. היא אלתרה וניגנה ואשדות הקליט הכל. "מתוך זה רקמנו מין טקסטורה, שטיח שהשירים מחוברים אחד לשני וקשה להפריד אותם. יש כאן מסע מסוים בתת־מודע של השירים, ברקמה הסמויה שלהם", סיפרה רביץ בגלגלצ. התוצאה היא אלבום אינטימי ויפהפה, שמזכיר לנו כמה ולמה התגעגענו כל כך לקול ולכישרון שלה, וכמה כיף שנוכל לראות אותה בקרוב על הבמה כחלק מההרכב של הכבש השישה עשר. את עטיפת האלבום והשרוול הפנימי איירה רביץ בעצמה והוא ייצא גם במהדורת ויניל (שחור ואדום שקוף) בהפצת האוזן השלישית. באלבום מנגנים חברים מכל השנים, בהם יוני רכטר שהלחין איתה את נעימת הפתיחה וקטע המעבר, ספי ציזלינג בחצוצרה, רן שם טוב על גיטרה חשמלית, מתי כספי על מפוחית ופסנתר, אבישי כהן על קונטרבס ושם טוב לוי בחליל. "לאט לאט בקעתי חזרה מהביצה שלי, מהקונכייה, והתחילו לבוא חברים לנגן", אמרה.
אחרי הנעימה שפותחת את האלבום מגיע "אני משם" שכתבה לאה גולדברג והופיע באלבום "ומאוד לא פשוט לחכות" (1993). מאותו אלבום נכנסו גם השיר "עשה שיהיה לי קל" שכתבה אסתר שמיר, בגרסה מתומצתת ומופנמת יותר מהמקור. הוא מגיע כהמשך לקטע מאש־אפ של "מילה טובה" ו"אדם בתוך עצמו" של שלום חנוך, הצצה לאחורי הקלעים ולאלתורים של רביץ באולפן. מאותו אלבום מופיע גם "נוסע סמוי" שהלחינה למילים של חוה אלברשטיין. הגרסה המופנמת והכנה ל"ילדות נשכחת", שהלחינה לנורית גלרון למילים של יעקב גלעד, מעבירה את הגעגועים לימים אחרים. "לקחת" הוא טייק עכשווי מקוצר ל"לקחת את ידי בידך" שאת רובו היא מזמזמת ושרה רק את "ניגנת לי שיר על הגיטרה" ו"דברים שרואים משם לא רואים מכאן". המאזינים כבר ידעו להשלים את החסר לבד, מה שמספק חיבור מיוחד לשיר הישן חדש הזה. גבע אלון מתארח לדואט בשיר המופלא "בבוקר" שהלחינה בגיל 15 למילים של יהודה עמיחי. כנערה בבאר שבע חלמה שגידי גוב ישיר אותו. לימים חלומה התגשם והוא השתלב באלבומו הראשון.
ב"שם פרטי" שכתב, הלחין ועיבד עיליי משתלב קטע מהשיר "שמחה גדולה הלילה", והוא מעין מסע שמתחיל בילדותה של רביץ בבאר שבע ומסתיים בחאפלה שכונתית שמחה, חלק מזיכרונות ילדותה.
עיליי אשדות (26), מוזיקאי ומפיק שהוציא השנה את אלבומו השני, היה בתחילת דרכו המוזיקלית כשהתחיל לעבוד עם רביץ. "עבדתי כעוזר טכנאי, סידרתי מיקרופונים והכנתי קפה. חלפו חודשיים והיא המשיכה לחזור לאולפן ואמרה לנו 'תעשו לי אלבום'. זה היה מאוד מרגש. היא סיפרה איך אריק איינשטיין שמע אותה פעם ראשונה והזמין אותה להקליט שיר, ואז הבנתי שיש שושלת של אנשים שמאמינים באנשים, והיא האמינה בי.
1 צפייה בגלריה
עיליי אשדות ויזהר אשדות: "הקלטנו עשרות סקיצות ובחרנו את אלה שהיה בהן משהו רענן ולא דומה לדרך שביצעה אותם בעבר"
"יהודית הביאה רק שירים שהיו, היא ביקרה בעבר שלה והרגשתי שצריך להביא גם את העתיד. האלבום לא יכול להיות רק שחזורים, וככה 'שם פרטי' נולד. היא אומרת שהשיר הזה הוא סיפור. זה נכון. השיר שואל מה זה שם? אם לא היה לך שם, היית גוש חופשי של תחושות ורגשות, ושם זה סוג של סלוטייפ שמחזיק הכל יחד. היא אהבה והבינה את זה. בשנים האחרונות היא צללה בניסיון לפענח מי ומה היא היתה ומה היא רוצה להיות, ובשיר הזה ראיתי את הגוון של האינטרוספקטיבה. יהודית הביאה את הרעיון של 'שמחה גדולה הלילה'".
"אני רואה את הדרך שבה האלבום הזה מתקבל וזה לא קורה הרבה שהתחושה שיש לך בעשייה, של משהו מאוד מיוחד, מתבטאת גם בדרך שזה מתקבל ובתגובות של אנשים", אומר יזהר. "זו באמת היתה חוויה מיוחדת ושונה. הפקתי עשרות אלבומים בחיי אבל בגלל שלקחנו את הזמן, לאט לאט יכולנו לחוות ולעבד את החוויות ואת הביצועים, להקשיב למשהו שהקלטנו לפני חצי שנה ולהגיד 'רגע, אולי נעשה אחרת'. כמובן שעבורי זו היתה גם החוויה של לעבוד עם עיליי, שזו מבחינתי פריבילגיה גדולה, שהבן שלי מסכים שאני אשב איתו באותו חדר, ואני מקווה שנעשה עוד דברים יחד".
