שיכרון מעמקים: סרט עוצר נשימה של רון הווארד
שיכרון מעמקים: סרט עוצר נשימה של רון הווארד
"שלושה עשר חיים" חוזר לפרשת הנערים שנלכדו במערה מתחת למים בתאילנד ומספר את הסיפור מעיניהם של הצוללנים שחילצו אותם
לפני ארבע שנים, בקיץ 2018, עקב העולם במשך 18 יום אחר הסיפור מסמר השיער על 12 נערים מקבוצת כדורגל ומאמנם, שנלכדו במערה מוצפת בצפון תאילנד: ראשית תהינו אם בכלל יש סיכוי שהם בחיים, אחרי ששמונה ימים לא נשמע מהם אות חיים. אחר כך, כשמצאו אותם, תהינו אם אפשר לחלץ אותם משם. ולכן כשהסיפור הזה הסתיים בסוף טוב ולחלוטין לא צפוי, רבים ראו בכך נס גדול. הוליווד, לעומת זאת, זיהתה חומר גלם קולנועי כל כך משובח שהוא יספיק לשני סרטים ומיני־סדרה, שמגיעים אל מסכינו בהפרש של חודש זה מזה.
הראשון הוא הסרט התיעודי "The Rescue", שיצא בשנה שעברה וזמין כעת בדיסני+, והוא אחד מסרטי התעודה הטובים של העת האחרונה. נשיונל ג'יאוגרפיק, מפיקי הסרט התיעודי, עוקבים בו אחר סיפורם של הצוללנים, שהרימו מבצע הצלה שלא ייאמן. ואף שהסיפור דווח בהרחבה בזמן אמת, יש בו שני פיתולי עלילה כל כך מפתיעים שכדאי לשמור לצפייה עצמה, כי הם שומטי לסתות. בעוד חודש תגיע לנטפליקס המיני־סדרה "Thai Cave Rescue" המספרת את הסיפור מצדם של הנערים הלכודים והמאמן שלהם.
במקביל לשתי ההפקות הללו, יצא רון הווארד לצלם את "שלושה עשר חיים" ("Thirteen Lives"), סרט עלילתי המבוסס על סיפורם של הצוללנים, כשבתפקידים הראשיים מופיעים ויגו מורטנסן, קולין פארל וג'ואל אדג'רטון. רוב סרטו של הווארד, שהופק על ידי אם.ג'י.אם, צולם בכלל באוסטרליה ובתחילת השנה פורסם שהקרנות המבחן שלו הניבו את ציוני הקהל הגבוהים ביותר בתולדות האולפן, מה שגרם לראשיו לקבוע לסרט תאריך יציאה בנובמבר, לקראת האוסקרים. אבל בין לבין, אולפני אם.ג'י.אם נקנו בידי אמזון וכך קורה ש"שלושה עשר חיים" הופך לסרט הראשון של אם.ג'י.אם שעובר ישירות לבכורה בסטרימינג של אמזון פריים וידיאו, שם עלה בכל העולם (כולל ישראל) בסוף השבוע. וכך סיפור גדול על ההיסטוריה של הוליווד ואולפניה בולע סיפור עוד יותר גדול על מבצע הצלה הירואי שהכל בו קורה נגד כל הסיכויים.
הצפייה בסרטו של הווארד חיונית לכל מי שחושב שאי אפשר לראות סרט כשיודעים את כל פרטי העלילה מראש, כי גם אם תצפו קודם ב"The Rescue" עדיין תגלו שסרטו של הווארד, שמספר את אותו הסיפור, מרתק וסוחף. וויליאם ניקולסון ("אוורסט", "גלדיאטור") כתב תסריט עם מבנה מפתיע שבו מציאת הילדים מגיעה בשלב מוקדם, ומקדיש את רובו לשלב החילוץ, כי זה מה שהסרט העלילתי יכול לעשות שהסרט התיעודי לא: להכניס את צופיו עמוק מתחת למים. לשחזר בדקדקנות עוצרת נשימה - במובן הכי ליטרלי - את מהלך הצלילה בתוך המערה. להכיר כל פיתול בה, כל נקיק, כל מכשול בדרך פנימה שיהפוך לסכנת חיים בדרך החוצה, לעקוב אחרי מד החמצן שהולך ואוזל, ולהבין באופן אימרסיבי מה בדיוק הופך את צלילת המערות לספורט נישה שמעטים עוסקים בו, ואיך שלושה צוללנים חובבים הצליחו במשימה שהקומנדו הימי של תאילנד נכשל בה.
הווארד אוהב סרטים על צוות מקצועי, מיומן ומגובש שעושה הכל כדי לחזור הביתה בשלום. מהבחינה הזאת סרטו החדש מצטרף ל"אפולו 13" ו"מלכודת אש", שעוסקים בהכנות המדוקדקות, בביצוע, בתקלות ובאלתורים בדרך. אבל מתחת לפני המים צפה לה עלילת משנה שקל לזהות בה את חותמו של ניקולסון, שהתפרסם בזכות המחזה שלו "ארץ הצללים" (שעובד גם לסרט עם אנתוני הופקינס ודברה ווינגר), ועוסק במפגש בין אישה יהודייה ובין נוצרי אדוק.
כאן, ניקולסון מציג את דמותו האתיאיסטית של ריק (מורטנסן), שלא מאמין בניסים, בתפילה, בקיומה של השגחה שמימית, רק במעשה ידי אדם, והוא מגיע לצפון תאילנד, אזור מוצף רוחניות וטקסיות אלילית, ורצף אירועים שיאלצו אותו, ולו לשבריר שנייה, לתהות אם יש גבול ליכולת האנושית, ללא עזרה ממקור מיסטי ולא מוסבר. כי המעשה שעשו הצוללנים הוא באמת יוצא דופן - באומץ, במיומנות וגם בהימור הנורא שהם לקחו - ואילולא המקצוענות שלהם הסיפור הזה היה נגמר באופן נורא. אבל - וגם בזה הווארד, הבמאי הכי כל־אמריקאי שיש, מצטיין - ההבנה המשתמעת מכל הסיפור הזה שלצד סיפורם של המקצוענים והאמיצים, יש כאן גם 13 ניסים, שלא בטוח שאפשר להסביר אותם רק באופן הגיוני.
