מתופים לספרי ילדים: "לעטלף מגיעה תדמית יותר טובה"
מתופים לספרי ילדים: "לעטלף מגיעה תדמית יותר טובה"
בזמן הקורונה, כשחבריו הופיעו בבתים פרטיים, שחר אבן צור, המתופף של מוניקה סקס, הסתובב במוזיאון לטבע ולמד על המגוון הביולוגי בארץ. התוצאה היא ספר ואלבום שירים לילדים המוקדשים לבעלי החיים הפחות מוכרים. "בכל חיית בר מצאתי את עצמי", אומר אבן צור, ומסביר כיצד מלפפון ים סייע לו להתמודד עם מות אביו
כשבנו של מתופף "מוניקה סקס" והיוצר שחר אבן צור היה בגן הילדים, התבקשו להכין פלקט על בעלי חיים והבן בחר במשפחת החתוליים. הוא פנה לאביו שיכתוב לו שיר ואבן צור נרתם למשימה. מכאן התגלגל הפרויקט המוזיקלי־זואולוגי הייחודי "אגדה חיה", הכולל ספר ואלבום שירים של אבן צור בשיתוף המוזיאון לטבע על שם שטיינהרדט באוניברסיטת תל אביב.
הפרויקט סוף סוף עושה כבוד לחיות בר פחות מוכרות כמו קוצן זהב, נשפון פגום אוזן, שממית חרמונית, קרקל, אילנית ונוטריה, שמצויות סביבנו ולא זוכות ליחסי ציבור כמו חברותיהן הכוכבות בטבע. הפרויקט הוא בספר המורכב מעשרה שירים, כל אחד מוקדש לחיה, כשליד מילות השיר "תעודת זהות" ואיור של יניב אזולאי, סטודנט לאנימציה שלמחייתו עובד בפיצוצייה שכונתית. שם הכיר אותו אבן צור, התרשם מציוריו וגייס אותו לפרויקט, כך שלכל חיה מוקדש גם קליפ אנימציה. הספר יימכר בחנות המוזיאון ובחנות "תומי ואניקה", והשירים והקליפים יועלו בפלטפורמות הדיגיטליות. בימים אלה כבר עובדים על המופע "הופעה חיה".
"זה פרויקט משפחתי", מסביר אבן צור איך הגיע לכך בכלל. "הבית שלנו מורכב ממוזיקה וזואולוגיה: אשתי שלי פישר אבן צור עובדת בימים אלה על הדוקטורט שלה בביולוגיה, ואת התואר השני עשתה בגן הזואולוגי הצמוד למוזיאון. חיית המחקר שלה היתה קוצן זהוב שמככב על כריכת הספר — וגם הילדים, כאמור, היו מעורבים בתהליך. כשהבן שלי בא עם בקשה שאכתוב שיר על משפחת החתוליים, עשיתי תחקיר והגעתי לגן לנגן ולשיר וזה היה כיף. השיר נהפך ללהיט באשכול גנים הרצליה. סיפרתי לחבר זואולוג מהשכונה ד"ר ערן לוין שיש לי רעיון לעשות אלבום שמתעסק בבעלי חיים — והוא זה שחיבר אותי למוזיאון הטבע".
2 צפייה בגלריה
אבן צור וחיות בר מפוחלצות במוזיאון לטבע באוניברסיטת ת"א. "זה פרויקט שנולד בזכות בני, והוא מלמד למה המגוון הביולוגי כה חשוב לחיים של כולנו"
(צילום: יובל חן)
החיבור עם מנכ"ל המוזיאון אלון ספן היה מיידי. "היה לנו קליק מדהים והחלטנו שאנחנו לא רוצים להתעסק בחתולים, ג'ירפות ופילים אלא בחיות ארץ־ישראליות פחות מוכרות. הרעיון הוא להנגיש את המגוון הביולוגי לקהל שיבחין מה קורה סביבו דרך שירים. אלון אתגר אותי להתחיל עם הקוצן הזהוב. מה שהוא לא ידע זה שהקוצן ואני מיודדים היטב והיה מופתע שאני מכיר את המכרסם האלמוני מהבית. כתבתי את השיר שלו ראשון והתחלנו תהליך של מחקר על שאר החיות".
הרעיון נולד בתקופת הקורונה. בזמן שחבריו ניגנו בחצרות בתים פרטיים, אבן צור בילה במוזיאון, צלל עם החוקרים והחוקרות למעמקי הטבע וסביבת בעלי החיים בארץ, ואסף את אלה שמעניינים אותו במיוחד. "חשבתי, למשל, שלעטלפים יש תדמית גרועה ורציתי לכתוב שיר על עטלף ממקום אחר. ערן שלח לי רשימה של בעלי חיים ומיד קפץ לי נשפון פגום אוזן כי גם אני שחר פגום אוזן: נולדתי עם שטף דם באוזן ימין שעם השנים הלך והצטמק אבל בתור ילד היו ישר מסתכלים על האוזן שלי", מספר אבן צור שכתב את השורות "אני עטלף נשפון פגום אוזן/ גם אם תצחקו אני לא אפגע/ אני היונק היחיד בעולם/ שעף כמו ציפור..." ומוסיף: "בכל חיה מצאתי את עצמי, חיפשתי את החיבור".
2 צפייה בגלריה
שחר אבן צור בהשקת הפרויקט במוזיאון לטבע. "לכל חיה התאמתי סגנון מוזיקלי שמתאים לה"
(צילום: יעל צור)
לדבריו, הפרויקט הזה הוא "סוג של שליחות. אני מרגיש פה אחריות שונה מבאלבומים 'רגילים'. הפרויקט מייצר סקרנות, ליהנות וללמוד ביחד על הטבע המדהים שמקיף אותנו, להבין את חשיבות השמירה עליו וללמוד על הכלה וקבלת האחר. המגוון הביולוגי כל כך חשוב לחיים של כל אחד מאיתנו ומי שתהיה לו סבלנות להתעכב על שממית קטנטנה, 7 ס"מ בסכנת הכחדה, אולי לא יצפור ברמזור בשנייה שהוא מתחלף".
זו פעם ראשונה שהוא עושה פרויקט לילדים ולכל המשפחה. על הטענה שזה רחוק מאוד מהעבודה השוטפת שלו במוזיקה הוא אומר: "בטוח אבא ואמא לא ישתעממו כשהם משמיעים לילד. והמטרה היא שכולם יוכלו להתחבר למגוון הביולוגי. בסוף מדובר בשירים ויש שם כמה שהייתי מבחינתי מוציא לרדיו. רמת ההפקה, הליריקה והמחשבה היא בדיוק כמו שאני מפיק שיר ל'מוניקה סקס', כמובן שזה מעט שונה בתוכן. בשבוע שעבר היתה לי הופעה בכולי עלמא ולמחרת חזרה על ‘אגדה חיה’. ממועדון טרנדי עם רוק’נ’רול עשיתי מעבר חד אבל זה מי שאני וזה מתחבר". בפרויקט אבן צור מערבב בין סגנונות והעניק לכל חיה את הסגנון המוזיקלי המתאים לה כך שהמגוון המוזיקלי תואם את המגוון הביולוגי. "הבריום הוא חרק שיכול להמתין כמה שנים לפקיעה ואז יוצא לעולם, חי 24 שעות וצונח שדוד ומת, אז נתתי לו שיר פאנק־רוק נורא מהיר. הנוטריה היא מין פולש שבני האדם הביאו בשנות החמישים כדי לייצר פרווה, אבל אז גילו כמה חם פה ולא צריך את זה. היא הגיעה מדרום אמריקה אז קיבלה שיר בסגנון בוסה נובה ואני שר במבטא פורטוגזי".
נקודת התפנית באלבום היתה "הבלדה למלפפון הים”. "עד שזה הגיע הפרויקט היה מקפיץ, מגניב וכיפי ואז הכירו לי את מלפפון הים וביקשו שאכתוב עליו בלדה. זו חיה שאין לה מערכת עצבים ומוח ועדיין שורדת מיליוני שנים בקרקעית הים במחשכים ותפקידה לסנן את החול ולמצוא רקבוביות ושאריות אורגניות. שלושה שבועות לא ידעתי איך לגשת אליו ופתאום זה התחבר לי לבלדה על גיבור טראגי ויצא משהו בסגנון סשה ארגוב, ארץ ישראל הישנה והטובה. זה היה בתקופה שהתמודדתי עם המוות של אבא שלי ופתאם כל המלנכוליה והעצב חיברו אותי עוד יותר לפרויקט, וגיליתי שהוא לא רק פאן אלא יש גם שיר כבד".
את הספר חותם השיר "אגדה חיה" שמסכם את המסע המופלא שעבר אבן צור בתהליך היצירה. לצד השיר "תעודת הזהות" שלו שכתבה אשתו. "גם אני חיה. אני השחר שגר בדרום־מזרח הרצליה". בין השאר נכתב: "יונק עירוני אוכל כל. את שמו קיבל מהוריו לאחר שבעונת הרבייה הגיעו לקיבוץ איילת השחר.... יצור חברתי אך טריטוריאלי, חי בלהקה (בשם ‘מוניקה סקס’) הנודדת יחד בחיפוש אחר שירים טובים ובעלת מבנה 'יחסים פתוחים'... השחר הוא פעיל לילה מובהק, מתחפר במערה תת־קרקעית שנקראת אולפן, אך למען התא המשפחתי תמצאו אותו גם במהלך היום מטפל, מאכיל, מסיע, מנקה, בונה ומשחק עם שלושת גוריו".
אכן, חברי "מוניקה סקס" נתנו את ברכתם. אבן צור השמיע את הפרויקט ליהלי סובול, פיטר רוט, וספי אפרתי והם פרגנו.
חגגתם עכשיו 30 שנה ביחד. איך אתה מסביר את ההישרדות?
"הכוח של מוניקה הוא שהיסודות שלנו נטועים עמוק בזמן. בדרך כלל להקות מתחילות בתיכון או אחרי הצבא אבל יהלי ואני חברים מגיל 7. הוא נכנס לכיתה ב', המורה אמרה 'תכירו, זה יהלי'. הוא התיישב לידי ונהיינו חברים. פיטר מחובר אליי עוד לפני שהכרתי אותו כי אבא שלי ואבא שלו פול ניגנו יחד. המפגש הוא מהילדות עוד לפני שבנינו אגו לכן הפרגון פה אמיתי והולך לכל הכיוונים. אני לא אגיד שאין תחרות ואגו, אבל זה ברמה הבריאה. היחסים הפתוחים שלנו והמבנה שמצאנו לעצמנו (‘יחסים פתוחים’ הוא שם אלבומם השני) קצת הגדירו את התפיסה שלנו את הלהקה. הלהקה היא חללית האם ולכל אחד יש חללית קטנה שיוצאת לשיטוט בגלקסיה ותמיד חוזרים אליה, כי היא נטועה עמוק בילדות".
הם מופיעים בכל הארץ, רק השבוע היו סולד אאוט בבארבי ולא מפסיקים לעבוד לרגע. "אנחנו להקה פעילה אז הפרויקטים של כל אחד מהצד מפרים. זה מייצר חשמל שחוזר פנימה. אני אוהב שאנחנו מייצרים דברים מחוץ לקופסה. את השיר האחרון שהוצאנו 'הקול שמבפנים' הקלטנו בבית ששכרנו ביישוב אבירים בגליל המערבי. הקמנו שם אולפן, נסענו, בילינו ויצרנו משהו חווייתי. אני מאמין במוזיקה שנוצרת בחוויה ולא באוטומט של להיכנס לאולפן. את הפינישים על 'אגדה חיה' עשיתי באבירים, זה היה ניסוי כלים, ואז לקחתי את מוניקה לשם".
