מסעדת המחתרת התאילנדית: מסאז' לחיך
מסעדת המחתרת התאילנדית: מסאז' לחיך
דמפלינגס ארטישוק ירושלמי, אגרול סרטנים חריף ושרימפס עם מורנינג גלורי: המחתרת התאילנדית בפרדס חנה מציעה טעמים מפתיעים במחירים שפויים גם למי שמאס בפאד תאי
באמצע המחתרת התאילנדית יש נחל. בערך. המשרד של נ.ח.ל - ניהול חשבונות לחקלאים יושב ממש בלב המסעדה. קצת מוזר לראות קלסרים משתלבים בצלחות עמוסות תבשילים, אבל זה חלק מהקסם של המקום הזה, שמשתלב היטב באופיו בפרדס חנה, בירת ההיפים הבורגנים של ישראל. "אתם מעבירים למשרד אוכל דרך החלון?", אני שואל את המלצרית. "לא", היא אומרת ומוסיפה בצחקוק: "אבל לפעמים המים של הספונג'ה שלו נשפכים אלינו למסעדה".
המחתרת התאילנדית היא מקום מדליק. לא רק בגלל הנחל הזורם במרכזה. בדרך לנחל אתה עובר גם בג'ונגל. בערך. הערוגות הענקיות בחצר המסעדה שופעות ירק. "אני מגדל לעצמי את כל הפאק בונג (מורנינג גלורי) שאני צריך, ועוד לא מעט דברים", מספר יואב צידון, הבעלים והשף של המסעדה.
שמעה של המחתרת התאילנדית הגיע לאוזניי כבר מזמן. ואני מודה שלא לגמרי האמנתי לשפע המחמאות. איכשהו אנשים נוטים לעשות הנחות כשהם נוסעים רחוק. הייתי צריך לדעת טוב יותר. הרי גם רוברטה וינצ'י, אחת האיטלקיות הכי טובות בארץ — ואף אחת המסעדות הכי טובות בארץ - שוכנת כאן. נראה שההיפים של פרדס חנה־כרכור אוהבים לחיות טוב ויודעים איך לעשות זאת כהלכה.
שמחתי לגלות שטעיתי. בצהרי אמצע השבוע המקום הומה אדם. אנחנו מזמינים מבחר ראשונות ועיקרית אחת. ראשית מגיע לשולחן אגרול ממולא שרימפס וסרטנים עם סלט קטן של ירקות כבושים ורוטב קצת חריף. הזהירו אותי שהאוכל כאן ממש חריף, אז נזהרנו בהזמנה. פולנים, אחרי הכל. האגרול התגלה כפצצת טעמים - פריך, עסיסי ומתפקע מכל טוב. וגם הסלט שלצדו נהדר ממש.
המנה הבאה היתה דמפלינגס ממולאים ארטישוק ירושלמי עם אגוזי קשיו, ג'ינג'ר, סלרי ובצלי שאלוט, שמוגשים על קצת רוטב של שמן צ'ילי סצ'ואן, בצל ירוק, בוטנים ושום. מנה עדינה־עדינה, טעימה־טעימה ומפתיעה לאללה.
אחריהם הגיעו כנפי עוף. מה כבר יכול לרגש בכנפיים? כך חשבתי בהתחלה ושוב שמחתי לאכול את הכובע - ואת המנה. השף ואשתו שגית השביעו אותנו לנסות אותן ומזל שהקשבתי. הכנפיים הושרו במרינדה של ג'ינג'ר, תערובת 10 תבלינים ושום ואז טוגנו והוגשו ברוטב על בסיס סריראצ'ה ושמן שומשום. התוצאה היא מנה נדיבה וממכרת שאי אפשר להפסיק לזלול.
מורנינג גלורי שנתלה על הקיר במערכה הראשונה יירה במערכה הרביעית. במקרה שלנו זו היתה מנת שרימפס עם מורנינג גלורי, אותו עשב מר ונהדר שבעברית בכלל מכונה תרד מים תאילנדי. השרימפס והעשבים מוקפצים בצ'ילי, שום, סויה מותססת ורוטב צדפות מלוח באופן קיצוני ממש - אפילו המלצרית הזהירה מהמליחות - ובכל זאת המנה היתה טעימה מאוד. ועל הסטיקי רייס הניטרלי שהגיעה עמה, זה היה תענוג של ממש.
למנה עיקרית הזמנו פאד תאי. הקוראים האנינים ינחרו עכשיו בבוז, אבל הילד רצה ואני לא התנגדתי. צידון מודה בפנינו שיש לו יחסי אהבה־שנאה עם המנה התאילנדית הכי מוכרת במחוזותינו. "עד לפני שלוש שנים המחתרת היתה מעין דוכן מוקפצים", הוא מספר ומודה שיש מנות אחרות שהרבה יותר מרגש אותו להתקין. ובכל זאת, הוא מקפיד בפאד תאי קלה כבחמורה. אי אפשר לאכזב את ההמונים. "צריך לדעת לעשות גם את זה כמו שצריך", הוא אומר. והוא יודע. עוף, אטריות אורז דקות, שום, ביצה, כרוב, נבטים, בצל ירוק, בוטנים, ליים וכוסברה. מנה טעימה נורא.
כיף לגלות מסעדה כזו, גם אם כולם שמעו עליה והיו בה קודם. המחתרת התאילנדית היא מקום נהדר עם מנות מעולות ומפתיעות במחירים שפויים. ויש בה אפילו נחל וג'ונגל. אסור להיות סקפטיים.
המחתרת התאילנדית, הגנה 1, פרדס חנה־כרכור
לפני הטיפ
אגרול • 49 שקל
דמפלינגס • 49 שקל
כנפיים • 42 שקל
שרימפס • 56 שקל
פאד תאי • 59 שקל
