השביעי בסדרת "הנוסע השמיני" הוא סרט מפלצות מהנה
השביעי בסדרת "הנוסע השמיני" הוא סרט מפלצות מהנה
“רומולוס” החדש בסדרת האימה הקלאסית "הנוסע השמיני" הופקד בידיו של הבמאי האורוגוואי, פדה אלוורז, שמצליח להפתיע. הוא מלא במחוות ובציטוטים לסדרה ולז'אנר, אפקטיבי ומהנה
השנה מציין הסרט "הנוסע השמיני" 45 שנה לבכורתו, והוא עושה את זה עם סרט חדש בסדרה, השביעי במספר שהגיע בסוף השבוע לבתי הקולנוע. למרבה ההפתעה, כחלק מסדרה שהתעללה לא מעט במעריציה ב־20 השנים האחרונות, הוא לא רע.
הרבה השתנה בשנים האלה בסדרת הסרטים הזאת, שהתחילה ב־1979 עם סרטו של רידלי סקוט שהוא מבחינתי עד היום סרט האימה המפחיד בכל הזמנים. כשהתחילו לבקש באולפני פוקס המאה ה־20 סרטי המשך, התברר שגם למפיקים יש חזון: ארבעת סרטי "הנוסע השמיני" הראשונים היו מקום מפגש מושלם בין מסחר לבין הענקת אפשרות לבמאים בתחילת דרכם ליצור לעצמם כרטיס ביקור. ב"שובו של הנוסע השמיני" יצר ג'יימס קמרון את אחד מסרטי ההמשך הגדולים בכל הזמנים. ב"הנוסע השמיני 3" התוודענו לדיוויד פינצ'ר שיצר סרט פסימי וקודר בסדרה שמלכתחילה היא אלימה ומאיימת, ו"הנוסע השמיני 4" ייבא להוליווד את ז'אן־פייר ז'ונה הצרפתי, שיצר קרקס ויזואלי מרהיב ומקברי. כל אחד מהסרטים האלה המשיך את הסיפור שהתחיל ב־1979 אבל כל אחד מהם לקח את זה לכיוון סגנוני אחר, כזה שהפך את ארבעת הסרטים האלה לארבעה כרטיסי ביקור מרשימים לבמאים משמעותיים. כל הסרטים האלה, אגב, זמינים כעת לצפייה בדיסני+ וממש כדאי לראות אותם, בייחוד את הסרט של ג'יימס קמרון.
סרטי הסדרה מעולם לא קרסו לתוך קלישאות הז'אנר, אלוורז הוא הבמאי הראשון שהופך את "הנוסע השמיני" לסרט מפלצות
ואז, בדיוק כפי שהוא עשה עם "בלייד ראנר", רידלי סקוט חזר להרוס את יצירת המופת של עצמו. סקוט, במאי מצוין עם אופי מחורבן, עדיין מריר בגיל 86 שמפיקי "הנוסע השמיני" כלל לא פנו אליו לביים את סרטי ההמשך להצלחה הקופתית שלו. איזה תינוק. הוא ניסה לשנות את זה בכך שהשתלט על המותג מחדש ב־2012 עם "פרומתיאוס" ואחר כך ב־2017 עם "הנוסע השמיני: קובננט", שני סרטים שמתרחשים לפני עלילת הסרט המקורי (פריקוולים) שבאופן מבלבל וכמעט בלתי קוהרנטי מנסים לספר שהיתה כאן קונספירציה תאגידית שלמה שבראה וניצלה את החייזרים הקטלניים. זה היה סיפור צדדי מיותר שלא עשה דבר להעשרת הסדרה, חוץ מההבנה שסקוט שוב ושוב לא מבין את סוד הקסם של סרטיו.
שבע שנים חלפו. דיסני ממשיכה לפשפש באסמים של אולפני פוקס בחיפוש אחר סדרות ומותגים שאפשר לעשות מהם כסף חדש, והם הגיעו לסדרה הזאת ומיד יצאו למכרז על הנפקתה מחדש. נקודת המוצא היתה מאכזבת, כשדיסני נתנו את מושכות הבימוי לידיו של פדה אלוורז, במאי תוצרת אורוגוואי, שבשנים האחרונות התמחה ביצירת רימייקים והמשכונים לסדרות אימה מבוססות: "המנסרים מטקסס", "מוות רצחני", "הנערה ברשת העכביש". לתת לבמאי ז'אנר סדרתי את המפתחות לסרט חדש של "הנוסע השמיני" זה לא להבין מה הפך את הסרטים הקודמים לכה טובים, דווקא בגלל שהם בוימו על ידי במאים שלא התמחו בסרטי אימה.
סרטי "הנוסע השמיני" הם בראש ובראשונה סרטי מדע בדיוני המתרחשים בעתיד, בחלל, בחללית. המתח והאלימות גם סיווגו אותם כסרטי אימה. אבל באופן מעניין, למרות העובדה שבכל הסרטים העלילה עסקה באשה (סיגורני וויבר) שנלחמת בחייזר קטלני ומפלצתי, הם מעולם לא קרסו לתוך קלישאות הז'אנר. היתה בהם מפלצת אבל הם לא היו סרטי מפלצות. אלוורז הוא הבמאי הראשון שהופך את "הנוסע השמיני" לסרט מפלצות. כל הבמאים הקודמים השתמשו במלחמת האשה במפלצת כבסיס למטאפורה — יש כאן רמזים חוזרים ונשנים לעולמות המיתולוגיה היוונית, יש כאן מוטיבים העוסקים באנושיות מול מפלצתיות, ובנשיות ואמהות מול גבריות מקפדת חיים. אלוורז מתחיל את "הנוסע השמיני: רומולוס" עם נוסחה ז'אנרית: קבוצת צעירים מחליטה להשתלט על חללית נטושה בחלל כדי לברוח מקולוניית מכרות שבה הם חיים כעבדים לכיוון כוכב לכת שבו החיים אמורים להיות חופשיים עבורם. יש כאן, קודם כל, מחווה קטנה ל"בלייד ראנר", הבריחה מהקולוניות מחוץ לכדור הארץ, אבל גם לכל סרט אימה מ"יום שישי ה־13" ועד "צעקה": צעירים פזיזים הולכים להסתבך במלחמה במפלצת שהם לא יודעים על קיומה. למעשה, מאות מפלצות. אלוורז הוא הבמאי הראשון שמגיע לסדרה הזאת כמעריץ. כל אחד מהבמאים הקודמים יצר סרט שברא שפה קולנועית חדשה ועצמאית. אבל כמו ש"הנוסע השמיני 4" עסק בשיבוטים והנדסה גנטית, וניסיון להתיק בין דנ"א חייזרי וזה האנושי, כך גם אלוורז למעשה חוזר לארבעת הסרטים הראשונים ומזקק מתוכם את הדנ"א העלילתי שלהם ומערבב אותם יחד. "רומולוס" הוא בראש ובראשונה מחווה יפה מאוד ל"שובו של הנוסע השמיני" (להיתלות בג'יימס קמרון זה שאפתני יותר מאשר לחקות את רידלי סקוט, לעניות דעתי) וקיילי ספייני ("הקרב על אמריקה") מתבגרת יפה בתוך שעתיים מנערה קטנה וחסרת אונים שהופכת לגרסה של סיגורני וויבר, לוחמת החלל. "רומולוס" מצליח לפוגג את הציניות שאיתה נכנסנו לאולם בתוך כ־35 דקות, שמתחילות באיטיות ובאופן צפוי ואז הסרט מתחיל לתפוס תאוצה, עם מערכה שנייה מצוינת ומערכה שלישית פסיכית. הסרטים הקודמים היו עמוקים, סמליים, הרי גורל והיו שגרירים של התקופה שבה נעשו, הסרט החדש הוא אוסף ציטוטים שנותר חלול מבחינת המשמעות אבל מתגלה בסופו של דבר כסרט שלמרבה ההפתעה מצליח להיות מהנה. עכשיו צריך לקוות שיהיה לסרט הזה סרט המשך, כי זה אומר שהסרט הבא בסדרה יהיה "הנוסע השמיני" השמיני.
