הסופר הצ'כי מילן קונדרה מת בגיל 94
הסופר הצ'כי מילן קונדרה מת בגיל 94
קונדרה, יליד צ'כיה, היה אחד הסופרים החשובים במחצית השנייה של המאה ה-20, שכתיבתו נגעה בפוליטי, בחברתי, ובביקורת התרבות. מאז שהיגר לצרפת ב-1975 כתב בה את יצירותיו המפורסמות ביותר, כולל "הקלות הבלתי נסבלת של הקיום"
הסופר מילן קונדרה הלך לעולמו בגיל 94 בביתו שבצרפת. קונדרה, יליד צ'כיה, היה אחד הסופרים החשובים במחצית השנייה של המאה ה-20, שכתיבתו נגעה בפוליטי, בחברתי, ובביקורת התרבות. הוא חקר את מהות הקיום האנושי ואת מושג הבית, הגלות, הבגידה, באמצעות רומנים, מסות, מחזות, שירים.
מאז 1975, כשעזב את צ'כיה מולדתו והיגר לצרפת לאחר שגורש מהמפלגה הקומוניסטית הצ'כוסלובקית בשל "פעילות אנטי-קומוניסטית", הוא חי בפריז וכתב בה את יצירותיו המפורסמות ביותר, כולל "הקלות הבלתי נסבלת של הקיום". בשלב מסוים עבר לכתוב בצרפתית, וראה עצמו כסופר צרפתי.
קונדרה נולד ב-1929 בברנו, למד מוזיקה עם אביו, פסנתרן ומוסיקולוג ידוע, לפני שפנה לכתיבה, והפך למרצה לספרות עולמית באקדמיה לקולנוע של פראג ב-1952. היצירות המוקדמות שלו דווקא היו בזיקה לערכי הקומוניזם, אבל בהדרגה – ככל שנרדף על ידי השלטונות – נטש את הערכים הללו, הפך לאחד הקולות המובילים במאבק לחופש ביטוי ושיוויון זכויות, עד שנאלץ לגלות מארצו.
הרומן הראשון שלו, "הבדיחה" מ-1967 נכתב בהשראת חוויות אלה וזכה להצלחה רבה. סטודנט כותב בדיחה על טרוצקי כדי להרשים נערה ומסתבך. ספרו זה של קונדרה נעלם מחנויות הספרים ומהספריות בצ'כיה לאחר שטנקים רוסיים הגיעו לכיכר ואצלב. הוא פוטר מעבודתו בהוראה, והחל לעבוד בקברטים בעיירות קטנות כחצוצרן ג'ז.
קונדרה המשיך לכתוב למרות הצנזורה. הוא כתב על עברו הקומוניסטי ב"החיים הם במקום אחר" וב"מחול אחרון ופרידה" בתחילת שנות ה-70. הוא ידע שהספרים הללו לא יתפרסמו בצ'כוסלובקיה, אבל כן יתפרסמו בצרפת, אליה היגר ב-1975.
המעבר לצרפת הביא איתו תהילה בינלאומית. ב-1984 "הקלות הבלתי נסבלת של הקיום" ביסס את מעמדו של קונדרה כסופר משמעותי. הרומן מתרחש בפראג הסוערת של 1968, ועוקב אחר משולש אהבה שגיבוריו נאבקים גם בתוך מערכת היחסים וגם בפוליטיקה החיצונית. ב-1988 יצא העיבוד הקולנועי לספר בכיכובם של דניאל דיי לואיס וג'ולייט בינוש.
כשפירסם ב-1978 את "ספר הצחוק והשיכחה", החליטו השלטונות בצ'כיה לשלול ממנו את אזרחותו. קונדרה המשיך לכתוב אבל הפסיק להתראיין ולהופיע הופעות פומביות. בשיחה עם ידידו פיליפ רות שפורסמה ב-1980 ב"ניו יורק טיימס" הוא הצר על כך ש"לרומן אין מקום בעולם". הוא אמר: "העולם הטוטליטרי, בין אם הוא מושתת על מרקס, על האיסלאם או על כל דבר אחר, הוא עולם של תשובות ולא של שאלות".
"אלמוות", הרומן האחרון שכתב בשפה הצ'כית, ראה אור ב-1988. זהו רומן רעיונות פילוסופי שפתח את הדרך לשלושה רומנים קצרים שנכתבו בצרפתית בסגנון דומה: הרהורים על נוסטלגיה, זיכרון, שיבה הביתה, וההנאה שבאיטיות. ספריו האחרונים זכו להצלחה מעטה יחסית לקודמיהם.
גם לאחר נפילת מסך הברזל, הסופר לא חזר לגור במולדתו. "אין לי חלום כזה של חזרה", אמר פעם בראיון לשבועון הגרמני Die Zeit. "לקחתי איתי את פראג שלי; הריח, הטעם, השפה, הנוף, התרבות".
ב-2008 הואשם קונדרה בהסגרה של טייס צ'כי שעבד עבור המודיעין האמריקאי יותר מ-50 שנה קודם לכן. קונדרה שבר את שתיקתו התקשורתית והוציא הכחשה זועמת. ב-2019 הוחזרה לקונדרה ולאשתו ורה אזרחותם הצ'כית, לאחר שנפגשו עם ראש ממשלת צ'כיה דאז אנדריי באביס. "אמנות ותרבות הן זיכרונה של חברה", אמר קונדרה בראיון. "הן מצפונה המשותף, הן המשכיותה והצורה שבה היא חושבת וחיה".
