מפנים גב ליוצרים מישראל: "האירופים אוהבים אותנו מוכים וחבולים"
מפנים גב ליוצרים מישראל: "האירופים אוהבים אותנו מוכים וחבולים"
בפסטיבל הסרטים הדוקומנטריים באמסטרדם ובפסטיבל הקולנוע בשטוקהולם פרצו השבוע מהומות בשל הפגנות תמיכה בפלסטינים. למרות טבח ה־7 באוקטובר היוצרים הישראלים מצאו עצמם בעמדת התגוננות. הם שוקלים עכשיו לפתוח חמ"ל תגובות, ואומרים: "תמיד כשזה מגיע לעמדה מורכבת, העין הזרה מתקשה לקבל אותה"
טקס הפתיחה של פסטיבל אידפא (IDFA) באמסטרדם נפתח בשערורייה. בטקס של האירוע החשוב בעולם בתחום הקולנוע הדוקומנטרי, שכולל הקרנת סרטים ויריד שבו קולנוענים מציגים את מרכולתם ויוצרים ישראלים משתתפים בו כבר שנים, עלו שלושה מפגינים פרו־פלסטיניים לבמה בזמן שהמנהל האמנותי של הפסטיבל אורווה נירביה נשא דברים. הם הניפו את השלט "מהנהר עד הים פלסטין תשוחרר" וצעקו "הפסקת אש עכשיו!". נירביה מחא כפיים בהזדהות. אחר כך, בשל ביקורת שהתעוררה על תגובתו, אמר כי כלל לא ראה מה כתוב על השלט. והסביר כי "מחאתי כפיים כדי לקדם את חופש הדיבור ולא את מה שנאמר בשלט". עוד הוסיף כי הסיסמה הזאת היא "הצהרה פוגענית בעבור רבים… והיא אינה מייצגת את אידפא".
מאוחר יותר פרסמה הנהלת הפסטיבל גם התנצלות רשמית: "אנחנו מבינים שהסיסמה פוגענית, ומתנצלים מעומק הלב. יש דרכים רבות שאנשים משתמשים או קוראים את הסיסמה הזאת... ועם כולן איננו מסכימים, ולדעתנו אין להשתמש בסיסמה הזאת בשום צורה ועל ידי אף אחד". בתגובה 16 אנשי קולנוע מובילים מישראל כתבו מכתב פתוח ובו הביעו שאט נפש מ"תגובתו הפושרת" של מנהל הפסטיבל לסיסמה הנוראה ומה שראו כפגיעה אישית נגדם.
תקרית זו הצטרפה לדחייתה של התסריטאית והשחקנית עליזה חנוביץ', יוצרת "חאנשי" על יהודייה מברוקלין שמגיעה לישראל ובין היתר מתאהבת בחיילי צה"ל, מפסטיבל הסרטים הבינלאומי של שטוקהולם בטענות שונות ומשונות. לבסוף הכחישו בפסטיבל שלא רצו אותה ואת היוצר הנוסף של הסדרה אהרן גבע (שבני משפחתו נמצאים בשבי חמאס, פרט שהמארחים היו מודעים אליו) בגלל המלחמה.
בעקבות שרשרת האירועים, מחיאות הכפיים, ההתנצלויות החמקמקות והפליק־פלאקים המילוליים של מנהלי חלק מהפסטיבלים בעולם (לא כולם, בפסטיבל באסטוניה התקבל הנציג הישראלי עידן הובל, יוצר "עשרה חודשים", ביחס חיובי) תעשיית הקולנוע והטלוויזיה הישראלית מגיבה. במכתב ששלחה ביום ראשון מנהלת הדוקו של תאגיד השידור הישראלי, גילי גאון, לאנשי אידפא ולמנהל האמנותי נירביה באופן אישי, הזכירה כי מאז היווסדו של התאגיד הוא משתתף בפסטיבל הזה. "אנחנו מזועזעים מהתמיכה הציבורית, הכללית והאישית של הנהלת אידפא במתקפה אנטישמית על ישראל ועל העם היהודי, שכוללת עידוד הסיסמה 'מהנהר ועד הים פלסטין תשוחרר', ביטוי שהוצא מחוץ לחוק בברלין (ביטוי שמבחינת ישראל פירושו הכחדתה). נראה שהנהלת אידפא שכחה, לנוחותה, את העובדה שב־7 באוקטובר התרחשה מתקפת טרור אכזרית בישראל עם טבח גדול ועינוי של חפים מפשע...לאור זאת התאגיד החליט להשעות את יחסיו המקצועיים עם אידפא".
מתברר שההתנצלות של הפסטיבל לא סיפקה גם את הצד הפלסטיני. המכון הפלסטיני, כך לפי אתר "דדליין", נזף בפסטיבל והודיע כי בתגובה יבטל את כל הפעילויות ביריד של הפסטיבל. לדברי המכון, הסיסמה על השלט המונף בטקס הפתיחה אינה מנוגדת לחוק ההולנדי, ולמרות זאת אידפא החליט לגנות אותה. לדברי אותו מכון, "השמיצו את הקולות הפלסטיניים".
"לייצג את הצד שלנו"
פנינה חלפון לנג, המנכ"לית והמנהלת האמנותית של קופרו, הקרן לשיווק תוכן ישראלי, שנמצאת כעת בפסטיבל בהולנד, אומרת שהיא מאוכזבת מהאווירה, אבל לא מופתעת ממנה. שכן זה כמה שנים שיחס הפטסיבל עוין את ישראל, לדבריה. "אידפא היה אירוע שבו ישראלים קיבלו במה מכובדת, אבל בשנים האחרונות התגבשה בו אג'נדה פוליטית שפחות אוהדת אותנו. מנהל הפסטיבל הוא יוצר ממוצא סורי שהגישה שלו ברורה. לאורך כל השנה האחרונה ניסיתי להביא למודעות שלא ייתכן שאין נציגות ישראלית בפורום הפסטיבל כבר כמה שנים.
“בשנה שעברה פניתי למנהלי הפסטיבל וביקשתי לדעת אם עמדת הפסטיבל היא שאנחנו לא עומדים להתקבל, כדי שנהיה מודעים לכך מראש. הבטיחו לנו שלא מדירים את היוצרים הישראלים. ואכן ביריד האחרון התקבלו שני פרויקטים ישראליים. זו היתה אמורה להיות חגיגה מבחינתנו. אבל מ־7 באוקטובר היה ברור שיהיה לנו קשה, ואז קרה מה שקרה באירוע הפתיחה ונהייתה סערה גדולה".
איך האווירה כרגע?
"בדיוק יצאתי מהפיץ' לפרויקט החדש של תומר הימן, והיה מאוד טעון רגשית. אווירה קשוחה. החלטתי להגיע כי חשוב שיראו אותנו. שלא נצטרך לעצור את מה שאנחנו עושים. רצינו לייצג את הצד שלנו. זה מלחיץ ומאוד עצוב מה שקורה לנו".
"חשיבות גדולה לדיאלוג"
לתחושות אלה שותפים אחרים בתחום. עמית גורן, מנהל קרן מקור, סיפר כי בעקבות המקרים הללו יש התארגנות של האיגודים והקרנות להקמת חמ״ל. "הקרן הצטרפה, כמובן. אישית, ומניסיון של שנים כ'נציג הישראלי' בפסטיבלים, אני לא בטוח שיש מה לעשות כרגע. זה גל שמפתיע אותנו ומעליב ומרגיז אבל התגובה של השמאל האירופי לא מפתיעה — אוהבים אותנו מוכים וחבולים ולא כוחניים וכובשים. אז האהדה החזיקה איכשהו שבוע ונגמרה. אנחנו במצב מורכב שקשה מאוד להסביר אותו לעין זרה. כרגע הסרטים ממילא לא יכולים להתקיים בזכות עצמם ולהימדד על פי ערכם האמנותי".
גם דורית ענבר, מנכ"לית הקרן החדשה לקולנוע, מעידה שהיא מקבלת כעת יחס צונן. "יש כמה אנשים מתחום הקולנוע שאני מכירה אישית שפנו לשאול אם אנחנו בסדר, אבל הרוב שותקים", היא מספרת.
את חלפון לנג, שנמצאת בפסטיבל אידפא, שאלתי אם היא חשה עוינות באופן אישי. "אני לא הולכת להסתובב בהפגנות. ברור שאנחנו אמורים לשמור על פרופיל נמוך ואנחנו בהחלט מוטרדים מהאווירה הכללית. הסיבה שאנחנו פה היא קריטית בנקודת הזמן הזאת. כתעשייה, הדיאלוג עם העולם חשוב לנו. בסופו של דבר יש לנו תפקיד: להיות מסוגלים לקבל ביטוי ולהיות נוכחים על המסך.
"אנחנו בעד צדק, ושיהיה לכולם טוב. לא יכול להיות שכאשר משהו מזעזע קורה בישראל, תומכים רק בצד אחד. הבעת העמדה של הפסטיבל הדורשת הפסקת אש מיידית, מבלי שהיא מראה את הצד הישראלי, היא בעייתית. קל לשמאל העולמי לקחת את הצד המוחלש ולא לראות את התמונה המורכבת יותר".
אגב מורכבות הפרויקט שהוצג על ידי תומר הימן הוא על יוזמה שמוביל בחור פלסטיני מחברון בשם עיסא. "זהו פרויקט של תנועה לא אלימה לייצר מודעות למצב הפלסטינים ולמה שקורה בגדה. הוא אדם שמנסה לתת תקווה. יש חשיבות גדולה בדיאלוג ובפרויקטים משותפים. כולנו שבורים ומרוסקים וצריך לייצג את הכאב שלנו כישראלים אבל גם להציף את הכאב של הצד השני".
איך היו התגובות לפיץ'?
"היה מרגש לשמוע את עיסא פה. היה גם מדהים לשמוע ממנו התנגדות לפגיעה באזרחים חפים מפשע משני הצדדים ועל הצורך המיידי לשחרר את החטופים שלנו. זה פרויקט מאוד חשוב באקלים היום".
הוא עוד רלבנטי אחרי 7 באוקטובר?
"אם יש משהו שיכול לעורר תקווה, זה רצון להידברות. אפשר לקרוא לנו חולמים, אבל אם לא נחלום ולא נרצה לפעול לשינוי בשבילנו ובשביל הפלסטינים, אנחנו יכולים לסגור את הבסטה".
