פשטות מתוחכמת מאוד
פשטות מתוחכמת מאוד
פסטה בעבודת יד, חזה בקר מעושן או קנולי בחוטי קדאיף הן רק חלק מהמנות הנפלאות שמוגשות בביסטרו מיכאל בלימן, שמתמחה בשילוב גאוני בין גסות לעדינות
כמה רחוק אתם מוכנים לנסוע בשביל ארוחה טובה? אני לא מתכוון לנסיעה שתכננתם ממילא ורק שילבתם בה מסעדה בסביבה, טובה ככל שתהיה. אפילו אם בעצם רציתם רק לאכול במסעדה וכבר חיברתם לזה לילה בצימר.
אני מתכוון למצב שבו אתם נכנסים למכונית, נוסעים, אוכלים וחוזרים?
ביסטרו מיכאל בישוב לימן, בירת הצימרים המפונפנים של הגליל המערבי ואולי של ישראל בכלל, הוא בהחלט מקום כזה. כלומר מסעדה שאפשר ושווה לנסוע במיוחד בשבילה. איך אני יודע? עשיתי את זה. יותר מפעם אחת.
מיכאל גרטופסקי, השף והבעלים, אינו דמות חדשה בקולינריה המקומית. ביסטרו מיכאל שלו בלימן שעל גבול הלבנון בואך ראש הנקרה קיים כבר כמה וכמה שנים. גרטופסקי שותף ואחראי קולינרי גם בביסטרו וניה החיפאי ובבר האוכל התל־אביבי צ'יקטי. הוסיפו לכך גם את מאפיית "לחם טנא" בגשר הזיו ורזומה עבר עשיר במקומות כמו "סושיאל קלאב" (שף), "רפאל" של רפי כהן ו"הרברט סמואל" של יונתן רושפלד ותקבלו שועל קרבות ותיק, שלפני כל זה עוד הספיק להשתלם אצל גורדון רמזי המהולל. ובכל זאת, כך נדמה, לגרטופסקי לא ממש דחוף לככב בריאלטי, כמו חלק ממוריו. אף שאפשר לפגוש אותו לא מעט בתחילת השבוע בתל אביב (ביסטרו מיכאל פתוחה רק בסופי שבוע), הוא עדיין שף נחבא יחסית אל הכלים. וטוב שכך. כי האוכל מדבר בשבילו. ועוד איך.
התחלנו עם סלט עגבניות מגי עם אנשובי כבושים, קרם פרש וברוסקטה. כמה פשוט ככה טעים. מופת של טריות וטעם טוב.
צמד פרחי קישואים ממולאים באורז ירוק ומשתכשכים בקרם פרזמן היה עדין כמו שפרחי קישואים צריכים להיות, מפתיע וטעים בטירוף.
ארטישוק ירושלמי צלוי בקרם שום היה כבד, עשיר ונהדר. בכלל, אם היתה יכולה להיות לי איזו שהיא טענה נגד המקום, ואין לי, היא היתה אולי שחלק נכבד מהמנות נוטות לצד הכבד והחורפי. אתם יודעים מה, למי אכפת? איזה כיף לדמיין שחורף.
ארבע מליטות מטוגנות ולצדן סלט שומר ועלי תבלין שוב, היו מנה של שיא הפשטות ושיא הטעם הטוב. קשה מאוד לנצח דגים קטנים מצופים ומטוגנים, בתנאי שהם טריים מאוד. וכאן הם אכן היו כאלה.
מבין הראשונות לביבות תירס ועליהן בשר סרטנים וקרם פרש היו מנה קצת יותר מתוחכמת אבל לא פחות טעימה.
עכשיו הגיעו העיקריות. את הרוטלו אכלנו כבר כמה פעמים בעבר וגם הפעם לא התאכזבנו. מדובר ברצועות פסטה טרייה ביתית מגולגלות למעין עיגול שבתוכו מנגולד, גבינת עזים של חלב עם הרוח ורוטב בשמל. זו לטעמי אחת המנות הטובות כאן כבר שנים: שילוב נהדר של גסות ועדינות.
פסטה פיצ'י, פסטה טרייה וחלולה, מעין מקרוני עבה תוצרת בית, הוגשה ברוטב של קלמרי ובייקון עם יין לבן, שום וחמאה. מנת ים־יבשה אם תרצו (או "סרף אנד טרף" כמו שמכנים זאת הפודיז). המנה היתה גסה משהו, וזו לגמרי מחמאה, כפרית אפילו אם תרצו אבל עם איזה טאץ' של גורמה והיד החד פעמית של מיכאל.
נתח בריסקט, חזה בקר, הגיע הישר מהמעשנה עם פירה קרמי במיוחד, מח עצם צלוי עם כפית קטנה לחילוץ הכבודה וסלסה ירוקה. הוא היה כבד, עשיר, חורפי כמעט וכל כך טעים.
קינחנו בטארט דבש עם קצפת רכה וגם במין וריאציה מקומית לקנולי הסיצילאני כשאת הבצק הפריך מחליפים חוטי בצק דקים המשמשים בדרך כלל לכנאפה, והמילוי הוא של קרם פיסטוק, כל זה טובל בקרם דובדבני אמרנה וקצת מהדובדבנים האיטלקיים הממכרים עליה ליד, לקישוט. מעדן אמיתי. את כל זה שטפנו בעזרת "גשם ורוד", הרוזה הנהדר של אורי חץ משאטו גולן העשוי בעיקר מענבי גרנאש ומוגש כאן לשמחת כולנו בבקבוק קטן אבל לא קטן מדי, כלומר כזה של חצי ליטר.
ביסטרו מיכאל היא לא רק מסעדה נהדרת ששווה לנסוע עבורה רחוק כל כך, אלא גם מקום שמצליח לשמור על יציבות יוצאת דופן. זו מתבטאת לא רק בעובדה שאפשר לפגוש כאן לצד הספיישלים גם לא מעט מנות שאתה זוכר ואוהב מהעבר, אלא גם בכך שהמקום שומר על אותה אווירה נעימה וחמימה, מנומסת מאוד אך לא מכופתרת, ובעיקר מחבקת מאוד, כזו שנדיר לפגוש בתל אביב, למשל. הצוות לא רק אדיב אלא גם מאוד נחמד וקשוב.הכל ביחד מצטרף לכדי עונג צרוף ונדיר. יקר מאוד אמנם — אם כי לא משהו שלא תפגשו כל שני וחמישי במרכז; ובכל מקרה, לא משהו ששוכני הצימרים היקרים לאללה של לימן יבהלו ממנו – ובכל מקרה שווה את זה, למי שיכול. אני כבר מחכה לפעם הבאה.
ביסטרו מיכאל, הגפן 43, לימן. 04-9821250, ד'־ה' 18:00־00:00, ו' 17:00־00:00, ש' 13:00־16:00, 18:00־00:00
