פרס מפעל חיים בעיתונות לצבי זרחיה, גד ליאור ומאיר עוזיאל
פרס מפעל חיים בעיתונות לצבי זרחיה, גד ליאור ומאיר עוזיאל
אגודת העיתונאים תעניק את הפרס לפרשן כלכליסט צבי זרחיה, לכתב הכלכלי של ידיעות אחרונות גד ליאור ולסופר ועיתונאי מעריב מאיר עוזיאל במסגרת כנס אילת לעיתונות. זרחיה: "הוותק שלי במשכן הכנסת מאפשר לי לעלות על תרגילים בקלות"
הנהלת אגודת העיתונאים תעניק פרס מפעל חיים לשני עיתונאים כלכליים בולטים וותיקים — צבי זרחיה מ"כלכליסט" וגד ליאור מ"ידיעות אחרונות" — ולעיתונאי מעריב והסופר מאיר עוזיאל, במסגרת כנס אילת לעיתונות ה־16 שיתקיים ב־17 בנובמבר.
פרס מפעל חיים יוענק לפרשן הכלכלי של כלכליסט, צבי זרחיה, המסקר במשך ארבעה עשורים את הכנסת והממשלה, ומשמש גם כפרשן פוליטי בתוכניות רדיו וטלוויזיה. בנימוקים לפרס נכתב כי "זרחיה עוקב במשך שנים אחרי המתרחש מאחורי הקלעים של הליכי החקיקה והפעילות של ועדות הכנסת, חושף את היחסים בין חברות הענק והלוביסטים שלהן לבין הפוליטיקאים, התרומות שמגייסים חברי כנסת ושרים, מינויים שהם רוקחים במשרדים ממשלתיים ומוסדות ציבור, ופרשיות שחיתות ציבוריות".
צבי זרחיה מסר כי "כיום הוותק שלי במשכן הכנסת, גדול מזה של כל חברי הכנסת הנוכחיים. כעיתונאי, הדרך הזאת והניסיון הרב, מאפשרים לי לזהות בקלות דפוסים שונים ולעלות על תרגילים שבסופו של דבר הם חלק מהפוליטיקה לצערנו — גם כשהפוליטיקאים מתחלפים ביניהם. אני משתדל להאיר את עיני הציבור ביחס לתמונה המלאה, ומודה על ההחלטה להעניק לי פרס בכנס אילת לעיתונות. אני רוצה להודות למו"ל כלכליסט יואל אסתרון, לעורכת הראשית גלית חמי ולכל חברי במערכת על הענקת גיבוי בלא פשרות, פירגון ותמיכה רבה".
גד ליאור הוא הכתב והפרשן הכלכלי של ידיעות אחרונות ו־ynet, מזה ארבעה עשורים ברציפות. בעבר היה כתב מדיני והעיתונאי הישראלי הראשון שביקר במדינות ערביות, בהן סעודיה והאמירויות כבר מ־1993. בנימוקים לפרס נכתב כי "במהלך תקופה זו סיקר ליאור 19 שרי אוצר ושבעה נגידי בנק ישראל. כולם חשו על בשרם את מחויבותו חסרת הפשרות לאמת העיתונאית ולהנגשת ידע ומידע לציבור. ליאור הפך שם נרדף למי שמשלב בהצלחה עבודה עיתונאית 'סקופרית' יומיומית ומשפיעה, במקביל לפעילות באקדמיה, באגודת העיתונאים בירושלים ולעשייה ציבורית נרחבת".
2 צפייה בגלריה
גד ליאור: "אני משתדל לדווח על הנעשה במסדרונות השלטון או בקופה הרושמת במכולת באותה חדווה עיתונאית וביקורתית"
(צילום: מלאני אזולאי פנטון)
גד ליאור מסר: "ממרומי 50 שנותי בעיתונות, אני רואה חשיבות אדירה במאקרו ובמיקרו, לא רק בכלכלה. בהתאם אני משתדל להביא לידיעת הציבור את הנעשה במסדרונות השלטון, במשרד האוצר, בבנק ישראל, בקופה הרושמת במכולת ובתלוש השכר של הקוראים — הכל באותה חדווה עיתונאית סקרנית וביקורתית, מחויבת ונוקבת. אני מודה לוועדת הפרס על הבחירה בי".
ועדת התוכן של כנס אילת לעיתונות החליטה להעניק פרס מפעל חיים גם לסופר ולעיתונאי מאיר עוזיאל שטורו "שיפודים", מתפרסם בעיתון מעריב כבר יותר מחצי מאה. בנימוקים לפרס נכתב כי "זה המדור שמופיע ברציפות הארוכה ביותר בעיתונות הישראלית. מדורו של עוזיאל רווי ביקורת פוליטית מתובלת בסאטירה נוקבת, וכן במבט אישי על חיי היומיום. עוזיאל ערך בעבר מוספים במעריב, ופרסם ומפרסם כתבות, מאמרים וראיונות במעריב. לצד זאת, הקים את העיתון מקור ראשון, יצר תוכניות טלוויזיה ופרסם 12 ספרים, בהם קובצי הומור וסאטירה, ו־50 רומנים".
2 צפייה בגלריה
מאיר עוזיאל: "אני עושה את כל מלאכות העיתונות, ועם זאת המדור 'שיפודים' שמופיע יותר מ־50 שנה, הוא עבורי יצירה בפני עצמה"
(צילום: אריק סולטן)
מאיר עוזיאל מסר: "מאז שנכנסתי למערכת מעריב בגיל 26, העיתונות היא מרכז חיי, להט מחשבותי וחדוות העיסוק שלי. הזכות להמשיך לכתוב כל יום, עד היום, הקשר עם העורכים, הקוראים והאירועים — כל אלה הם קסם מיוחד. אני חי ופועל בתוך עולם שלם שקרוי עיתונות, עשיתי ואני עדיין עושה את כל מלאכות העיתונות, ועם זאת המדור שלי 'שיפודים' שמופיע כל שבוע כבר יותר מ־50 שנה, הוא עבורי יצירה עיתונאית בפני עצמה. הפרס מרגש אותי אישית, אבל חשוב יותר: מוקיר את עבודתי העיתונאית רבת השנים".
כנס אילת לעיתונות ה־16 יתקיים ב־17 בנובמבר במרכז הכנסים של מלונות הרודס באילת. מאז שנת 2007, הכנס משמש במה לדיון ציבורי על אודות תפקידיה ותפקודה של התקשורת בדמוקרטיה הישראלית. בכנס צפויים להשתתף כ־1,000 אנשים: כתבים ועורכים מכל כלי התקשורת בישראל; שרים, חברי כנסת, ראשי רשויות ואנשי ונשות ציבור; וכן דוברים, אנשי יחסי ציבור, אנשי אקדמיה וסטודנטים לתקשורת.
במשך ימי הכנס יתקיימו עשרות פאנלים, שיעסקו בנושאים אקטואליים על סדר יומה של התקשורת ובהם סיקור מלחמת "חרבות ברזל", פעילות צבאית בשידורים חיים עם מצלמות שמלוות את הכוחות, הקרב המתעצם על אופייה של מערכת המשפט ועצמאותה, ומתיחת גבולות חופש הביטוי לקצוות מסוכנים לצד השלכות ההתנהלות של עיתונאים ברשתות החברתיות על עבודתם העיתונאית.
