אנרגיה חלופית: המלצות לשעות של פנאי
אנרגיה חלופית: המלצות לשעות של פנאי
לברוח לארוחת חג עם "בואו לאכול איתי", לבער חמץ במבשלת אלכסנדר, לחגוג את כיכר התרבות המתחדשת, להכין מתנות מהטבע ולהכיר מקרוב את סטיב מרטין
טלוויזיה
לברוח לארוחת חג עם "בואו לאכול איתי"
לא במקרה דורשים בשיר ילדים שפורים יחול פעמיים בשבוע ולא פסח. הכל בחג הקרוב הזה הוא יותר מדי — פקקים, אוכל, מנות, מנהגים, דודים, יותר מדי שירים, שירים יותר מדי ארוכים והשנה גם הרבה יותר מדי מרור. מה הפתרון? לראות אחרים תוהים מה נשתנה הלילה הזה, ולא פעמיים בשבוע אלא חמש פעמים. ביום ראשון בכאן 11 עולה "בואו לאכול איתי" בגרסת אולסטארס לכבוד החג. משתתפים בה אורלי יחזקאל מהעונה הראשונה, המגדירה את עצמה כ"שומרת שבת כהלכתה, לא כהלכתה כפרות, יש לי כמה דברים קטנים כמו פלאפון, כמו טלוויזיה"; גילי שמחה, שזכתה בעונה חמישית, קיבוצניקית שמופתעת כשרוצים איתה סלפי; קציעה אלדר, מטפלת מינית מבני ובנות עיש, שגם היא זכורה היטב מהעונה חמישית; רועי עידן, התסריטאי של "מנאייכ", שהשתתף בעונה השלישית על תקן המתנשא שאוהב אופרה, שחמט ואת נתניהו; ורועי אלעני, הזוכה מעונה השביעית, עם פירסינג וחולצה עם הסלוגן Holocausts, שמגדיר את עצמו "עדיין פאנקיסט", וידוע ביכולות הבישול שלו. כולם נרגשים ושמחים לפגוש זה את זה בשר ודם (אין צמחונים הפעם), כולם בפרגון ומחמאות עד שלב מתן הנקודות במונית. חג גדיא.
רותה קופפר
אלכוהול
לבער חמץ במבשלת אלכסנדר
בשבוע הבא זה כבר יהיה חמץ וכולם יתעסקו עם יין. אבל השבוע עדיין מותר ובינינו, ליין הכי טעים קוראים בירה. מבשלת אלכסנדר המצוינת מעמק חפר עורכת כבר שנים בסוף השבוע האחרון שלפני פסח מה שהיא מכנה "ביעור חמץ", משתה בירה כהלכתו לחיסול העודפים לפני הפסח. טוב, אז הם לא ממש גומרים את כל הבירה במכלים, אבל לפחות משתדלים. אורי שגיא, האיש שמאחורי "אלכסנדר", משאיר אבק לכל מתחריו, ומייצר לא מעט בירות ואפילו סיידר, אבל אני עדיין הכי אוהב את הבהירות שלו – ה"בלונד", ה"גרין", ה"הלס" וה"אלכסנדרפסט" החדשות יחסית בסגנון גרמני קלאסי. ברוח הזמנים, וזה יפה וחשוב, יועברו 11 שקל מכל כרטיס (שמחירו 60 שקל) לעמותת נט"ל המעניקה סיוע ותמיכה נפשית לנפגעי טראומה ממלחמות ואירועי טרור. יהיו גם אוכל משובח מהפודטראק של קרולינה והופעה חיה של הג'זלנים. בקיצור, דרך לא רעה לנסות ולנקות את הראש אחרי הכטב"מים של איראן ולפני ליל הסדר. מחר 17-11, רחוב צבי הנחל 13, פארק תעשיות עמק חפר.
חיליק גורפינקל
תל אביב
לחגוג את כיכר התרבות המתחדשת
כיכר ביאליק נחנכת מחדש על ידי עיריית תל אביב, ומכנסת בתוכה חמישה בתי תרבות שיוצרים יחד תחושת נוסטלגיה לתל אביב הקטנה אך גם לב פועם של תרבות עכשווית. הכיכר כוללת את בית ביאליק, ששופץ וחזר לפעילות עם אירועי ספרות, סיורים והצגות לילדים; מרכז פליציה בלומנטל למוזיקה; בית ליבלינג, מרכז העיר הלבנה, המוקדש לאדריכלות, שימור ופיתוח העירוני עם תערוכות מתחלפות, הרצאות, בית קפה קטן וגינה אקולוגית; בית ראובן ובו עבודות האמנות של ראובן רובין; והפנינה המזדהרת שהיא מוזיאון העיר תל אביב בבניין העירייה הישן. מוזיאון העיר ששופץ לאחרונה הוא ניסיון חדשני לאצור את העיר בדרכים טכנולוגיות ודיגיטליות: מסכי מגע, אוסף כרזות דיגיטלי, חפצים מודפסים בתלת־ממד, אינטרקום שמשמיע סיפורים אישיים של אנשים על העיר.
הערב יתקיים אירוע ההשקה החגיגי של כיכר ביאליק ובו מופע של תיאטרון מסתורין המדמה יריד גדול, בשיתוף הקהל, ובכל אחד מבתי התרבות יתקיים מיצג בהשראת הסגנון האמנותי שעליו מבוסס הבית. כמו כן תוצג במהלך הערב סצנה אופראית בכיכר עצמה.
שירי לב־ארי
יריד
להכין מתנות מהטבע
רגע לפני החג תתקיים מחר בחוות הדרים 8 האורגנית בכפר מעש מכירת אביב מלבבת. המכירה היא שיתוף פעולה בין דן רייך, בעלי החווה, ואסתר לזר מבית המלאכה הקסום "בוניקה בונאנו" במושב אמירים. כל אחד מהם יציע את המיטב שלו. כמנהגו בכל פסח, רייך שוזר מקלעות שום טרי, קוטף ורדים ריחניים מהגינה שלו, מוציא מאכלים מהמטבח הצמוד שמארח גם ארוחות פארם טו טייבל קטנות בימים כתיקונם, ומציע למכירה כלים ומפות שהוא מייבא מהודו. לזר מצדה תציע את משרי הצמחים מרפאים שלה, המשחות הקוסמטיות ומוצרי הטיפוח הרבליסטיים שהיא מייצרת. בנוסף תתקיים סדנה להורים ולילדים. "הרעיון הוא לחשוף את הילדים לתהליך שלם מהליקוט ועד התוצר, להבין איך משהו מהאדמה נהפך לתוצרת. למשל, צמח הקלנדולה שליקטנו מהשדה יהיה בסיס למשחה שנייצר וזו תמלא כלי שנכין מאדמת חרסית", מסבירה לזר.
הכניסה חופשית, 100 שקל לסדנה בהרשמה מראש באינסטגרם
עילית מינמר
דוקו
להכיר מקרוב את סטיב מרטין
שבוע אחרי שהמלצנו כאן על 3.5 השעות התיעודיות על פול סיימון ב־yes דוקו, מגיע סרט תיעודי בן שלוש שעות (בשני חלקים) על סטיב מרטין: "סטיב! (מרטין)" באפל TV. מרטין וסיימון (כסולן) זכו להצלחה כבירה בקרב הקהל בזכות הופעותיהם בעונה הראשונה של "סטרדיי נייט לייב" ב־1975, ולכן חדי העין יזהו שוטים זהים בארכיונים של שני הסרטים ואת לורן מייקל, מפיק "SNL" שמתראיין בשניהם. במקרה של "סטיב!", שביים מורגן נוויל (שעשה את הסרטים על מיסטר רוג'רס ואנתוני בורדיין), מדובר למעשה בשני סרטים נפרדים לחלוטין ושונים לגמרי, כך שבקלות אפשר לבחור לצפות רק באחד מהם. החלק הראשון מספר על הקריירה של מרטין עד 1980 והוא מבוסס כולו על ארכיונים בלבד, במעין גרסה מצולמת לאוטוביוגרפיה של מרטין ובה מתועדת עלייתו האיטית לצמרת עד לפריצתו בגיל 30, כשהפך לקומיקאי המצליח בכל הזמנים ולראשון שמילא אצטדיונים. הסרט השני מבוסס על צילום של מרטין כיום בביתו, עם חבריו ועם זיכרונותיו על כל מה שעשה מאז 1980, מאז פרש מהסטנד־אפ - סרטים, מחזות, טלוויזיה, ספרים ואלבומי פולק כנגן בנג'ו. יש כאן את שתי הסוגות הדוקומנטריות האופנתיות כיום ובעיקר שלוש שעות שמזכירות שמרטין, האיש הרציני והשקול הזה, היה פעם הקומיקאי הכי מופרע ומטופש בעולם, וכיום הוא נותר אחד האנשים השנונים בתבל.
יאיר רוה
