"שלום, שלווה ודומיה": פסל חדש וציורים של בוב דילן ביקב יפיפה בפרובנס
"שלום, שלווה ודומיה": פסל חדש וציורים של בוב דילן ביקב יפיפה בפרובנס
היקב "שאטו לה קוסט" שבפרובנס התפרסם בגן יוצא הדופן שלו הכולל יצירות של בכירי האמנים והארכיטקטים בעולם. הקיץ התווסף לו גם פסל חדש וענק של בוב דילן לצד תערוכה מציוריו. השאטו אמנם כולל מלון יוקרה במחיר של יותר מאלף יורו ללילה, אך ההנאה מובטחת גם אם מטיילים בשביליו ברגל עם כוס רוזה ביד
בעמק יפה בין כרמים ושדות — משטחי פרגים עוצרי נשימה שכבר התחלפו לפי התוכנית האקלימית למרבדים סגולים של לבנדר סגול כהה ריחני — עומד שאטו לה קוסט, שבו ביקרנו בחודש שעבר. זהו יקב שהוא מוזיאון, גן פסלים ייחודי המשתרע על פני מאות דונמים וממוקם בפרובנס שבצרפת, כ־20 קילומטר צפונית מהעיר האוניברסיטאית הקטנה והחמודה אקס אן פרובאנס, ואחד המקומות היפים והמהנים באזור.
מדובר ביקב שהוא פנינה ארכיטקטונית ומרכז אמנות עכשווית עם עבודות של יוצרים בעלי שם, המשתלבים בטבע ומתכתבים איתו; גן פסלים מרהיב הממשיך להתחדש. המפגש הראשון עם המקום הוא עם פסל עכבישה של לואיז בורז'ואה הכורעת בתוך בריכת מים. במבנה של מרכז המבקרים הלבן, המינימליסטי והאסימטרי של טדאו אנדו, נמצאות החנות של המקום ואחת מארבע המסעדות שלו. שולחנותיה מסודרים לאורך בריכת המים ומשקיפים על מובייל של קאלדר ועל פסל מתכתי של הירושי סוגימוטו. בית הקפה ליד החניון מזדהר בקירות זכוכית צבעוניים. את היקב עצמו, שבו מייצרים ומאחסנים את היינות, תכנן ז'אן נובל.
החידוש בו כעת הוא שבין 41 הפסלים ומיצגי הענק במקום מוצגים הקיץ גם פסל ענק ועשרות ציורים של המוזיקאי הנודע וחתן פרס הנובל, בוב דילן. ציוריו תלויים במבנה ייחודי של האדריכל ריצ'’רד רוג'רס, ואילו הפסל מוצב בראש הגבעה. למעשה, זה הפסל הגדול ביותר שיצר האמן עד כה. הוא נקרא "קרון רכבת", עשוי ברזל ועומד על פסי רכבת, והוא אמור להתכתב עם היבטים מעברו של הזמר והיוצר. בספר האוטוביוגרפי שלו כתב דילן: "ראיתי ושמעתי רכבות מילדותי המוקדמת והמראה והצליל שלהם תמיד נסכו בי ביטחון". הוא החל לעבוד על הפסל ב־2019 בלוס אנג'לס, קרון בגודל אמיתי שבמקום קירותיו ברזלים מסורגים. היצירה פורקה וחוברה מחדש על אדמות השאטו. לדברי הזמר, היא אמורה לייצג בעבור המתבוננים "שלום, שלווה ודומייה". דילן עוסק בציור כבר מסוף שנות ה־60 והציג תערוכות רבות. 24 הציורים שלו המוצגים כאן עד אמצע אוגוסט נקראים "Drawn in Blank".
היצירות האלה מבוססות על ציורים שעשה בזמן סיורי הופעות שלו באירופה ואמריקה בשנים 1991-1989. כמו רבות מהיצירות המוצגות בשאטו הן נראות כאילו צוירו בהשראת פרובנס, בסדנאות אמנים שהוקמו לשם כך, אבל דילן צייר אותן באריזונה. "קרון רכבת" הוא מוצג קבע בגן הפסלים והוא ממוקם לצד פסלי ברזל הקבועים בתוך ההר של ריצ’רד סרה, טיפה גדולה שאפשר לסובב כמו קרוסלה של טום שאנון, עבודות של איי וואיוויי ורנזו פיאנו, וגם פסלים של אמנים ידועים פחות, שעבדו עליהם בסדנאות במקום. ציוריו של דילן מוצגים בחברה טובה של יצירות המאסטרים של המאה ה־20 כמו קלוד מונה, הנרי מאטיס ומארק שגאל, ששאבו השראה בעבודתם משהייתם בדרום צרפת, ואשר מוצגים בגלריה במקום.
6 צפייה בגלריה
ציורים של בוב דילן המוצגים במבנה שתכנן ריצ'רד רוג'רס. הציורים צוירו באריזונה
(צילום: יוסי צבקר)
אילו היה הזמר רוצה להופיע עם שיריו מול קהל קטן באותה ההזדמנות, הוא היה יכול לעשות זאת באמפיתיאטרון שעיצב האדריכל פרנק גרי. המבנה בעל סימן ההיכר הדה־קונסטרוקטיביסטי נוצר בתחילה לגלריית סרפנטין בלונדון וכעת זה משכן הקבע שלו. הוא כמובן אחת היצירות הגדולות במקום, מבנה כאוטי של זכוכית ועץ, שנמצא לא הרחק מהמלון של השאטו — אבל אין שום תוכנית או סבירות שדילן יופיע שם. לעומת זאת, בונו, הסולן של יו־2, וחבר טוב של מייסד השאטו, איל הנדל"ן האירי פאדי מק'קילן, ביקר במקום עם חבריו. מק'קילן, שקנה את היקב ב־2011, והפך אותו למלון ולמוזיאון, מציג בין האמנים גם יוצרים אירים, כמו שון סקאלי, ומארח בו גם את חבריו.
סלפי מ־2018 שצולם בשאטו ובו נראה בונו עם סאשה ברון כהן, כריס רוק, וודי הארלסון ומפורסמים אחרים גרם לעיתון הבריטי "הגרדיאן" לתרגם את השם “שאטו לה קוסט” מצרפתית בעוקצנות לאנגלית כ"טירת מלון של טחונים", והניח בכתבה על הסלפי הזה שגם היין פלצני. העיתון הצרפתי "לה מונד" כתב בתורו על השאטו כי "זהו היקב היחיד שפוקדים אותו בגלל יצירות האמנות שלו ולא בגלל התעוזה שלו בתחום היינות". Mon dieu!
אכן ניכר שהשאטו פונה לקהל של האלפיון העליון. ביום הביקור קידמה את פנינו במגרש החניה שורה של מכוניות ספורט מדגם אסטון מרטין, וכשיצאנו מהמסעדה ראינו מלצרים מניחים ארגזים של יינות רוזה של היקב בתא המטען של רולס רויס כחולה. לילה במלון של המקום, שהעיתון הצרפתי מכנה "תחנה הדוניסטית", יעלה בין אלף לאלפיים יורו.
אבל לא חייבים להגיע לשאטו במכונית יוקרה, גם טויוטה בהשכרה מתקבלת בסבר פנים יפות, ובטח שלא חייבים להשתכן במלון. אפשר ליהנות גם מטעימות היינות במקום בחינם — ההתמחות של היקב היא יינות סירה, קברנה סוביניון וורמנטינו. נועזים? לא יודעת. היו צוננים ונעימים, והיום היה די לוהט. האוכל באחת המסעדות שבחצר המוצלת שלהם היה טוב, להבדיל מהרבה מסעדות מקומיות בדרך, ולא יקר יותר. בכל מקרה גם לא חייבים לאכול בהן. אפשר סתם לטייל ברגל (או למי שמעדיפים וצריכים בגולף קארט) עם בקבוק יין ביד ולהקדיש לגן הענק אחר הצהריים שלם, כאשר השמש קופחת פחות, ולגלות בין העצים יצירות אמנות מרשימות מוכרות יותר ופחות.
