השחקן עלא דקה: "אני שכחן. זה לא בהכרח רע"
השחקן עלא דקה: "אני שכחן. זה לא בהכרח רע"
דקה מופיע בסרטו החדש של אבי נשר ומוציא אלבום היפ הופ. הוא היה רוצה להאריך את הפתיל הקצר שלו, מקדיש את ימי שישי לבורקס, וחושב שהאנשים הכי סקסיים הם אלה שלא מודעים ליופיים
איפה אנחנו תופסים אותך?
"בבית. אני בזמן האחרון אוהב לקום מוקדם, הפסקתי לעשן אז יש לי אנרגיות ואני ערני מוקדם בבוקר. בדרך כלל כותב יומן לעצמי".
איך ואיפה אתה שותה את הקפה שלך?
"קפה שחור חזק בבית, בדרך כלל בכוס קרטון, ובמהלך היום כל שלוש שעות עד 15:00 כי אחר כך זה יכול לדפוק את השינה".
עם מי היית רוצה לשבת על בירה?
"חנוך לוין. אני לא התחנכתי בבתי ספר לאמנות וגיליתי את לוין רק בגיל 20 בבית ספר למשחק גודמן. בשנה ג' העלינו את 'מתאבל ללא קץ'. אני אוהב את הכתיבה שלו ואיך שהוא ראה את העולם, אדם שרצה לחקור את המוות והסוף של הדברים ואיכשהו הגיע לניקיון נדיר בכתיבה שעוד לא הצליחו לשחזר. הייתי שואל אותו למה הוא מתעקש תמיד להרוג את התמים ביותר במחזות שלו".
עלא דקה
• גיל: 27 • מקום מגורים: תל אביב
• מצב משפחתי: בזוגיות עם איאן פינקוביץ' • שחקן. שיחק בסדרות תאג"ד, המדרשה, מונא, פמת"א ופאודה, ובסרטים "מעבר להרים ולגבעות", "הבן דוד". בסוף השבוע עולה למסכים סרטו של אבי נשר, "תמונת הניצחון" עליו היה מועמד לפרס אופיר בקטגוריית שחקן משנה
1 צפייה בגלריה
השחקן עלא דקה. "כילד לפעמים הייתי מתחמק מהזהות שלי. אני מדבר עברית שוטפת ולא היה לי חשק לשיחות האלה ולפליאה. כשאדם מגלה שאתה ערבי הוא רוצה להגיד לך מה דעתו על כך ולא תמיד יש לי כוח לזה"
(צילום: יובל חן)
על מה אתה עובד עכשיו?
"השבוע יוצא הסרט 'תמונת הניצחון' של אבי נשר שצילמנו לפני קצת יותר משנה וזו היתה חוויה מטורפת. אבי כל כך חכם וניווט את כל הדבר הזה בשיא הקורונה. על הסט הרגשנו שהכל היה קל אבל בדיעבד אני מבין כמה זו היתה הפקה מורכבת וכמה אבי גרם לכך שתהיה אווירה נהדרת. העלילה מתרחשת בשנות ה־40 ואני משחק קצין של כוחות גרילה מצריים שבאו לשחרר את הכפרים שנכבשו על ידי הישראלים. בנוסף הצטלמתי לסדרות 'ירושלים' ב־HOT, 'בלאדי מורי' ב־yes והדוקו־דרמה 'סבוי' של זהר וגנר. ממש בימים אלה הוצאתי אלבום היפ הופ 'זהב שחור' עם המפיק תאיר סיבוני: אני כותב והוא עושה ביטים. עבדנו על האלבום שנה וחצי ועכשיו הוא בספוטיפיי. מתכננים בקרוב הופעה".
מה השריטה שלך?
"אני יכול לזהות את כל האנשים שאני מכיר לפי כפות הרגליים שלהם".
מה העצה הכי טובה שקיבלת?
"כשהייתי בשנה א' עשיתי עם ערן קולירין את הסרט 'מעבר להרים ולגבעות' והייתי מאוד לחוץ ביום הראשון וערן אמר לי 'תן לזה לעבור מעליך, אל תחסום את מה שבא' ואימצתי את זה".
איך אתה אוהב להעביר את שישי בצהריים?
"או שאני הולך עם בת זוגי איאן לבורקס בלוינסקי, או שאני ישן ממש טוב, או שאני נוסע להורים שלי בבאר שבע ויושב עם בן דוד שלי שאדי, שותים קפה ואוכלים בורקס. שישי זה בורקס".
איזה כוח על היית רוצה שיהיה לך?
"לזכור את מה שאמרתי. אני שכחן. אנשים טוענים שנכחתי בסיטואציות ואמרתי דברים ואני לא זוכר, זה הזוי כי אני בן 27 אבל זה לא בהכרח רע כי אתה יכול לשכוח גם מה שלא טוב".
באילו נסיבות יוצא לך לשקר?
"בגיל 16 הייתי בבולגריה עם ההורים שלי ופגשתי מישהו על החוף ולא היה לי כוח שהוא ידע שאני ערבי, אז שיקרתי לגבי השם שלי, מאיפה אני ומה אני עושה בחיים. כשחזרנו מהחוף למלון גיליתי שאנחנו באותה קומה אבל הפסקנו להתייחס אחד לשני כי לא יכולתי לשאת את התחושה הזאת. כילד לפעמים הייתי מתחמק מזה כי אני מדבר עברית שוטפת ולא היה לי כוח לשיחות האלה ולפליאה. כשאדם מגלה שאתה ערבי הוא רוצה להגיד לך מה הוא חושב על זה ולא תמיד היה לי כוח לזה. אני ממש לא מתבייש בזה, להיפך היום אני גאה בזה, זה מה שמייחד אותי. גדלתי בבאר שבע ולמדתי בקיבוץ עברית לפני שלמדתי ערבית".
מי בעיניך האדם הכי סקסי?
"איאן, ובאופן כללי אנשים שלא מודעים לכמה הם יפים".
למה אתה מתגעגע?
"לגיל 16 כשאתה מגלה ומבין שאתה גבר, זכר. זה גיל נהדר, אנחנו הכי יפים בו מבחינה ביולוגית ונפשית, כל כך ערים לחיים, הכל נוגע ופוגע. אז התחלתי לנגן גיטרה והתאהבתי בפעם ראשונה".
איפה הכי היית רוצה לגור?
"בפריז. עוד לא הייתי שם אז הכל רק דמיונות. רוב השירים הטובים הם על פריז, וברוב הסרטים על פריז יש אווירה שמותר הכל".
מה היית רוצה לשנות בעצמך?
"את הפתיל הקצר שלי. אני מתעצבן בקלות והייתי רוצה לנשום קצת ולשלוט יותר בכעסים שלי. בעבודה זה טוב כי מיד אני נדלק, אבל בחיים אני יכול להגיד את הדבר הלא נכון ולפגוע וזה יושב עלי הרבה זמן".
על מה יש לך רגשות אשם?
"כשסבא שלי נפטר לפני שבע שנים הייתי בבית ספר למשחק ולא ידעתי להתמודד עם המוות שלו ולא ראיתי את אמא שלי בסיטואציה".
מה אתה מחשיב כהישג הכי גדול שלך?
"שהיום אני נמצא במקום ובונה את החיים שלי באופן כזה שאני יותר ויותר נוטה לעשות מה שאני רוצה".
מה מפחיד אותך?
"להזדקן. להתבגר. הכוונה לא בהכרח בגיל אלא בלהפסיק לחלום ולפנטז על העתיד".
מה עושה אותך מאושר?
"האושר הוא ההתחברות בין החלום למציאות. חבר שלי אסף המאירי הקים תיאטרון כנגד כל הסיכויים והעלינו שם הצגה בשם 'לגונה כחולה'. זה מטורף. הוא חלם להקים מקום מכלום ופתאום זה קורה".
מה הכי חסר לך בחיים?
"קצת קבלה אצל אנשים, קצת התרככות. אני מרגיש כעס ברחובות. וחסר לי קצת יותר רוגע, גם בעצמי".
מה אתה מחשיב כנכס היקר ביותר שלך?
"הלב שלי. יש לי לב רחב".
מי האמן שהכי השפיע על יצירתך?
"רוברט דובאל, במאי הקולנוע אליה סולימאן, ג'ימי הנדריקס, גאנז אנד רוזס, כריס בראון, אמינם, מריו, ד"ר דרה, פיירוז, אום כולתום, פריד אל עטרש".
אם לא היית שחקן מה היית עושה?
מגשר, עורך דין או סופר.
