מאיה משעול: "אמא העניקה לי את הרגישות למילים"
מאיה משעול: "אמא העניקה לי את הרגישות למילים"
המוזיקאית מוציאה אלבום חדש, עם השפעות מהחיים בכפר וגם מיצירת אמה, המשוררת המוערכת אגי משעול. "אני משתפת אותה גם מהכיוון של האמא וגם של המשוררת, אלה שתי ישויות עבורי"
"כשהיינו קטנים אמא קנתה לי ולאחי יומנים ועודדה אותנו לכתוב וכנראה נולדנו גם עם רצון כזה", מספרת הזמרת והיוצרת מאיה משעול, בתה של המשוררת המוערכת אגי משעול, שמוציאה עכשיו אלבום חדש "ביום שהוא בא" בהפקה מוזיקלית של נדב הולנדר (ב־7 ביולי תשיק את האלבום במופע חגיגי שיתקיים בתיאטרון תמונע. על הבמה יעמוד לצדה גם אחיה אורי משעול).
חלפו 12 שנים מאז הוציאה את אלבום הבכורה שלה "לקפוץ גבוה". מאז המשיכה ליצור ולהופיע בהרכבים שונים, בין השאר עם אמה במופע "שפת אם". במקביל פנתה ללמוד ולטפל בקערות קסם טיבטיות, וגם להפוך לאמא.
2 צפייה בגלריה
אגי משעול על מאיה: "אנחנו משתפות זו את זו ביצירות שלנו. כשהיא מלחינה שיר שלי, תמיד מסקרן מה תפס אותה שם"
(צילום: חגית שחר)
"לא זנחתי את המוזיקה לרגע", מספרת משעול. "המשכתי לכתוב ולהלחין לצד הטיפול בילדים והתאספו לי שירים. מאוד נמשכתי לשירים של אמא שלי והקמתי את ההרכב 'שפת אם: שרים אגי משעול' שאיתו הופענו יחד עם חברים שלי מימי בית הספר רימון. אמא הנחתה והקריאה ואנחנו שרנו. המוזיקה היתה שם כל הזמן אבל לא הוצאתי עוד אלבום. בזכות זה שנהייתי אמא התבגרתי בנגינה, הלחנה וכתיבה והגעתי לבשלות, שהובילה לאלבום הזה".
מה שעוד נתן דחיפה לאלבום היו שנתיים של קורונה שבהן כמעט לא עבדה, אז כתבה ואספה שירים. "אלה שירים על זוגיות, אהבה והחיים בכלל. 'מקום רחוק' נכתב על פגיעה מינית. זה שיר על אירוע שחוותה מישהי שאני מכירה, יש בו רמיזה על משהו שילדה עוברת, ומאיה בלזיצמן הווירטואוזית ניגנה על צ'לו את הזעקה שהיתה צריכה להישמע. היא הגיעה לסשן ובלי שום הנחיה שמעה את השיר ויצא ממנה משהו שגרם לי לדמוע מהתרגשות".
משעול גרה בכפר מרדכי, שם גדלה וגרה עד היום עם בן זוגה ושלושת ילדיהם. "אפשר להגיד שאני ילדת כפר. אבא שלי חקלאי ובתור ילדה עבדתי בחקלאות, כשסביבי תמיד פרחים ותפוזים, ואני חושבת שזה משפיע על האופי שלי: יש בי משהו רגוע יותר, רחוק מהמרוץ של העיר. גם הטיפול בשיאצו וצלילים יותר רגוע: המטופל שוכב ואני מנגנת סביבו ועוטפת אותו בצלילים".
אולי כל זה מסביר את הזמן שלקחה בין האלבום הראשון לשני. השירים שלה אישיים מאוד. את השיר "אין מציל", למשל, כתבה יום אחרי מופע עם אמה. "היא דיברה עם הקהל על האופן שבו משורר רואה שלטים כתוביםולוקח את זה לכיוונים ורבדים אחרים. למחרתהשתעשעתי עם צמד המילים 'אין מציל' מהשלט התמים בחוף - לאמירה גדולה יותר בחיים. זה היה בתקופת הסגרים ודברים התחברו לתחושה שאין מציל לנפש, אין מציל בנשמה".
עד כמה העובדה שגדלת בבית של משוררת השפיעה על הכתיבה שלך?
"זה מאוד השפיע כי מגיל צעיר היתה בבית הערכה מאוד גדולה למילים, לעברית, ליצירה, למוזיקה ובכלל לאמנות. שמענו הרבה שירה, אמא היתה מקריאה ומשתפת בשירים שכתבה ובזכותה נוצרה אצלי רגישות למילים ולאמנות. אנחנו מאוד קרובות ומשתפות זו את זו. אני משתפת אותה גם מהכיוון של האמא וגם של המשוררת, אלה שתי ישויות עבורי".
2 צפייה בגלריה
מאיה משעול. "אני ילדת כפר וזה משפיע על האופי שלי. יש בי משהו רגוע יותר, רחוק מהמרוץ של העיר"
(צילום: עומר מסינגר)
כשאמה, המשוררת אגי משעול, נשאלת על האלבום החדש, היא אומרת: "אני מאוד אוהבת אותו, בעיקר את השיר ‘מקום רחוק’ שמדבר על נושא מאוד אקטואלי היום - תקיפה מינית. זה שיר שמאוד נוגע ללבי. מעבר אליו יש לנו גם מופע משותף שאנחנו רצות איתו איפה שמזמינים אותנו, זה מן דיאלוג בינה לביני, אם ובת, היא עם המוזיקה שלה ואני עם השירה שלי, כל אחת עם הכישרון שלה".
איך הגבת לפרשנות של מאיה לשירים שלך?
"קודם כל, זה מסקרן בצורה בלתי רגילה איך יצירה אחת עוברת דרך תודעה אחרת, דרך מערכת עיכול מוזיקלית אחרת, מה עוד שזו הבת שלי וזה נורא מעניין אותי אילו שירים היא בוחרת להלחין. היא כמובן בוחרת שירים שמדברים אליה, שיש בהם תמיד משפט או מילה שתופסים אותה. המוזיקאים קוראים לזה הוּק (קרס החכה), אז מסקרן מאוד איזה הוק תפס אותה. היא הלחינה שירים שלי כמו 'בקתה בקצה יער' ו'ירח', וזה מרתק. במופע אנחנו מדברות על זה. זה מרגש. כל מוזיקאי שמלחין שיר שלי זה מסקרן ואם זו הבת שלי - אז עוד יותר. זה עוד ביטוי לקשר בינינו".
שני ילדייך עוסקים גם במוזיקה.
"אני מאוד גאה שאלה הגנים שלי. לאבא שלי היה במאה הקודמת בהונגריה בית קולנוע אילם והוא ליווה את הסרטים בפסנתר. את מבינה מאיפה המוזיקה זורמת בדם?".
