אחרי כמעט 30 שנות פעילות: מסעדת קופי בר של רותי ברודו נסגרת
אחרי כמעט 30 שנות פעילות: מסעדת קופי בר של רותי ברודו נסגרת
המוסד הקולינרי התל אביבי סוגר את שעריו - ובמקום יוקם מגדל; הצוות יעבור בשלמותו למסעדה החדשה שפותחים רותי ומתי ברודו בקומת הכניסה של המלון שבבעלותם בשדרות רוטשילד
מסעדת קופי בר של רותי ומתי ברודו, אחת המסעדות המצליחות והמוצלחות ביותר של תל אביב ב-30 השנים האחרונות, נסגרת.
באוגוסט הקרוב, אחרי כמעט 30 שנה בהן הפך הקופי בר למוסד קולינרי - יש שיאמרו אפילו תרבותי - של ממש, יסגור בקרוב המקום הראשון באימפריית R2M של בני הזוג ברודו את שעריו. הבניין שבו הוא שוכן יהפוך, כמו עוד אינספור בניינים בתל אביב, למגדל.
כשנפתח הקופי בר לפני שנות דור ברחוב יד חרוצים הקשוח (לשעבר) בדרום תל אביב, הוא אכן התכוון להיות בית קפה קטן פשוט וצנוע לעובדי הסביבה. איש לא האמין, או אפילו קיווה, ששנים ספורות אחר כך יהפוך המקום למוקד עלייה לרגל של חובבי אוכל ובליינים והאזור כולו למרחב קולינרי שוקק ונחשק.
אחרי שהבינו שהם רוצים יותר מבית קפה, התחילה רותי ברודו לבשל במקום. במשך הזמן הלך המקום וגדל, השתכלל והתעדכן והפך מבית קפה לביסטרו מודרני בסגנון ניו יורקי, כמו אלו שבני הזוג (בינתיים כבר לשעבר) הכירו ואהבו בניו יורק בה חיו שנים רבות. השף גיא פולק, שהפך אחר כך לבן זוגה של רותי, החליף אותה במטבח וסביב שלושתם צמחה כאמור אימפריה קולינרית ועסקית של ממש שכלל מאוחר יותר מוסדות קולינריים כמו 'הבראסרי', 'הוטל מונטיפיורי', 'הרצל 16' וכמובן רשת מעדניות הדליקטסן ורשת בתי הקפה והמאפיות הבייקרי.
תל אביב מלאה במסעדות המתיימרות להיות מוסדות קולינריים אחרי שתי שנות, או שתי דקות, פעילות. הקופי בר אכן היה מוסד כזה. ייחודו היה בכך שהפך למוסד בעידן שבו לכאורה כבר לא נולדים מוסדות חדשים אלא רק נסגרים. הוא לא היה מוסד ארכאי ועתיק יומין, כדוגמת מסעדות הפועלים והמסעדות האתניות, או מאורות הבירה שחובבי וכתבי אוכל רבים (ואני ביניהם) מעלים על נס, אלא מסעדה חיה ובועטת, מודרנית ומעודכנת אבל בכל זאת כזו שהחל מהרגע הראשון שידרה משהו מאוד, ובכן, ממוסד. יציב, רגוע ובעיקר כזה שתמיד אפשר לסמוך עליו שיהיה שם בשבילך ויגיש לך אוכל הגון וטעים, לא יקר מדי אבל גם לא ביתי מדי. אוכל של מסעדה שמזכיר בית אבל של מישהו אחר, מישהו שמבשל יותר טוב ממך. עם מנות שהפכו לאייקוניות כמו כבדי עוף ופירה, המבורגר ביין אדום או עוגת גבינה, אבל גם מנות חדשות לגמרי כדוגמת אניילוטי תרד וגבינת עזים או סשימי פלמידה כבושה, הקופי בר ידע לזגזג בהצלחה בין ההכרח לענות על צרכיהם של עובדי הסביבה (מהסוג היותר עמיד) לגחמותיהם ההולכות ומשתכללות של הדור החדש של הפודיז.
בעוד כמה שבועות יפתחו בני הזוג ברודו מחדש מסעדה חדשה שאמורה להחליף את הקופי בר בקומת הכניסה של מלון הבוטיק החדש שלהם בשדרות רוטשילד, R48, זה שעל מסעדת היוקרה שכבר פועלת בו, סיפרנו כאן לפני כמה שבועות ספורים. כל צוות הקופי בר יעבור לעבוד במקום החדש. אורן שנבל, מנהל הקבוצה ושותפם הוותיק של בני הזוג, מעריך שבשנות קיומה הארוכות של מסעדת הקופי בר אכלו בה למעלה מ500 סועדים ביום. הוא יודע לספר שכבר משנת 2012 ידעה הקבוצה על כוונתה של קבוצת קרסו לבנות על המגרש עליו שוכנת המסעדה כך שהחדשות אינן חדשות מבחינתם אלא רק מבחינת הציבור.
"אנחנו עוברים עם כל הצוות לרוטשילד 48. בסך הכל מחליפים כתובת", הסכימה להגיב רותי ברודו בלקוניות יבשה אופיינית. ובכל זאת נדמה, שזהו סופה של תקופה וששום מקום שתפתח הקבוצה בעתיד, כבר לא יוכל למלא את מקומם של הקופי בר והבראסרי בלבם של אלפי תל אביבים שהיו נאמנים להם במשך שנות דור. זאת ועוד, הקופי בר, וכל מה שהגיע אחריו מבית מדרשם של בני הזוג ברודו, הציב סטנדרטים אחרים, גבוהים יותר מכל מה שהכרנו כאן קודם, של מקצוענות, רצינות ואירוח מסעדני. תעיד על כך יותר מכל, נאמנותם של אינספור הלקוחות.
היה שלום קופי בר ותודה על הדגים (והבשר, ושאר ירקות).
