"המקומות הקדושים הם אתרים של טירוף וניצול"
"המקומות הקדושים הם אתרים של טירוף וניצול"
הבמאי אילן עבודי צילם את סדרת המתח החדשה והסוחפת "ירושלים" על משטרת העיר העתיקה, בזמן המהומות שהובילו למבצע "שומר החומות". עכשיו כשהיא עולה לשידור ב־HOT, בכיכובם של צביקה הדר ורותם סלע, שוב השטח בוער. "זה מקום שמי ששולט בו הם הקיצונים. לצלם שם היתה משימת התאבדות"
אילן עבודי, הבמאי של הסדרה "ירושלים", מגדיר את העבודה עליה כ"משימת התאבדות". זאת רק מבחינת ההפקה, עוד לפני שבכלל מדברים על ההשלכות של לעשות סדרה המתרחשת במקום אולי הנפיץ ביותר בעולם: העיר העתיקה של ירושלים. סדרת האקשן הזאת עוסקת במאבקי הכוחות ב"קילומטר מרובע קלסטרופובי מוקף מצלמות וחומות", כפי שמנסח זאת הבמאי בראיון לקראת עליית הסדרה מחר ב־HOT.
גיבוריה הם נציגי שלוש הדתות המונותאיסטיות הגדולות וכן המופקדים על שמירת הערך המקודש של "סטטוס קוו": שוטרי מרחב דוד, שאותם מגלמים צביקה הדר, דורון בן דוד ורותם סלע.
"התסריט של דוד אקרמן מסתובב הרבה זמן. לפני כעשור הוא עורר התלהבות ומאז עבר גלגולים", אומר עבודי. “הגענו למצב שהמפיקים מוש דנון וחיים שריר אמרו שזה עכשיו או לעולם לא.
"נכנסתי לפרויקט כשהיינו אמורים לצלם אותו בתוך 4-3 חודשים. התסריטים שנתנו לי היו בסדר גודל של חו"ל, של HBO, משהו מטורף מבחינת כמויות של סצנות, ניצבים ולוקיישנים. אלה דברים בלתי אפשריים בהפקה ישראלית. היה לנו תקציב יחסית קטן, גם במושגים ישראליים, למרות שיתוף הפעולה עם חברת ההפצה הבריטית ITV, אז התחלתי לכתוב יחד עם אקרמן את התסריט מחדש. השלב שבו צריך לוותר על עד 30% מהתסריט תמיד כואב. אבל כאן זה היה קיצוני. יש שם כל כך הרבה תוכן מרתק, זה אפוס שתוקף את הנושא מכל הכיוונים. אקרמן כתב מדם ליבו, הוא מכיר את העיר והיה בעברו שוטר.יש לו היסטוריה מאוד מורכבת עם ירושלים".
גם לעבודי (52) יש היסטוריה עם העיר. הוא גדל בה. גר בגבעה הצרפתית ובשבתות אבא שלו היה לוקח אותו לעיר העתיקה. מבחינה מקצועית הוא החל את דרכו במחלקת הפרומואים של רשת ואחר כך של קשת. במשך שנים עבד על דוקו־ריאליטי ואז החל לעבוד יחד עם מיקי רוזנטל על "בולדוזר" ועם עדי אשכנזי על "מה זה השטויות האלה", משם לדוקו ובימוי דרמות רחבות היקף: "ילדים ביער" של דלית קהאן וכן "שטוקהולם".
"חלק מאוד חשוב בסדרה זה האווירה של העיר העתיקה", הוא אומר. "אווירה מלחיצה, כאוטית, צפופה, עם המון אנשים מכל מיני סוגים: ערבים, יהודים, נוצרים, תיירים ושוטרים. אבל כשצילמנו היתה קורונה והעיר היתה סגורה. לא היו כסף או יכולת להביא אלפי ניצבים. אקרמן לא רצה להיות מעורב בעשייה ואני חושב שמאוד קשה לו עם התוצאה. התוצאה מאוד רחוקה ממה שהוא דמיין".
3 צפייה בגלריה
דורון בן דוד ורותם סלע ב"ירושלים". “לגורם המשדר יש רצון להביא כוכבים שמביאים קהל, אבל אני עומד מאחורי הליהוק ומבסוט ממנו"
(צילום: אוהד רומנו, HOT)
מה הבהילות לצלם בתנאים כאלה?
"יש סיבה כלכלית: תקציב שאם לא היינו מקבלים חברת ההפקה היתה מאבדת אותו, וגם היה משהו רגשי ונפשי: מוש, חיים, ואקרמן המסכן שהיה צריך לכתוב את הסדרה שלוש פעמים הבינו שצריך ללכת על זה בכל הכוח עכשיו, כי אי אפשר לגרור את זה יותר".
הסצנה הראשונה מתרחשת באל־אקצה: מישהו מוצא שטר של 200 שקל ולוקח לכיסו. זה סיפור קטן שבעקבותיו חלה קריסה מוחלטת, פיזית ומטאפורית, שמזעיקה את נציגי המקום, וכל אחד מנסה להרוויח הון פוליטי, דתי ואחר מהנעשה. בזמן צילום הסדרה אירועים בהר הבית הובילו למבצע "שומר החומות", וכעת כש"ירושלים" עולה, המאבק שם שוב נדמה לחבית חומר נפץ, כשכל פגיעה ברגשות דתיים ופוליטיים בה יכולה להבעיר את האזור.
באמת רציתי לשאול אותך, יש לכם משאלת מוות?
"לא. יש לנו רצון להראות את הדברים כמו שהם, אפילו להקצין בלי לפחד. כי אני חושב שזה חשוב ומעניין. ואני לא חושב שזה מסוכן. צילמנו 20 ימים בעיר העתיקה ולא הרגשתי מאוים, אבל זה בהחלט היה מסובך. בשביל לצלם שם אתה צריך לתאם עם המון גורמים, שיש ביניהם המון פוליטיקה, סיאוב ושחיתות. קיבלנו הוראה ממנהל הלוקיישנים לא לדפוק על שום דלת. כי אין לדעת מי הגורם שעומד מאחורי הדלת הזאת. קרה כמה פעמים שזה כמעט הפיל לנו את הצילומים".
מאחורי הגורמים הקיימים יש אינטרסים למכביר, מהחזקים בעולם. "לפוטין יש קטע עם ירושלים. בגלל שהיא כל כך חשובה לעולם הנוצרי אז האורתודוקסיה הרוסית רוצה דריסת רגל; לפטריארכיה היוונית יש נכסים בישראל בשווי שאי אפשר להעריך בכלל וסביב זה מתנהל עולם מאוד מסואב. ויש משחק קבוע של הפטריארכים שנוקטים עמדה מאוד אנטי־ישראלית כי קהל המאמינים שלהם הם ערבים ישראלים; ישנם הטורקים שכל תפקידם הוא להשתלט על מוקדי כוח בירושלים; הווקף הוא בידי הירדנים; והכל בעצם בשליטה של ישראל מ־1967, שמנסה לשמור על הסטטוס קוו; וישנם כמובן הקיצוניים היהודים שעל כל בית שהם משתלטים ברובע המוסלמי הם מציבים דגל ישראל — כולם מיוצגים בסדרה ועל כל זה מנסה לשמור משטרת ישראל. "בסופו של דבר, מאוד עזרו לנו מהמשטרה. באופן רשמי הם החליטו לא לשתף איתנו פעולה, אבל בפועל מרחב דוד מאוד עזר", אומר עבודי.
השוטרים בסדרה בחלקם נוכלים, אבל הם בעיקר גיבוריה ומגלמים אותם שחקנים מפורסמים.
"אני עומד מאחורי הליהוק ומבסוט ממנו: רותם סלע, צביקה הדר, דורון בן דוד, נסרין ומכרם חורי שזה חלום לעבוד איתו. אבל נכון שזה בא מ־HOT. לגורם המשדר יש רצון להביא כוכבים. היתה חשיבות שיהיו מושכי קהל בליהוק, אבל זה הסתדר. כי רותם היא שחקנית מדהימה. אני מודה שזה מעורר אנטגוניזם שאומרים לך שאתה צריך לעשות את זה, אבל חייבים להבין שאנחנו עובדים בעולם עסקי, וזה עולה הרבה כסף וצריך לדעת איך לשתף. לא הכריחו אותי ללהק אף אחד שלא רציתי".
3 צפייה בגלריה
משטרת ישראל עוצרת מתפרע בהר הבית. "באופן רשמי במשטרה החליטו לא לשתף איתנו פעולה. אבל בפועל מרחב דוד מאוד עזר"
(צילום: AFP)
אם הצילומים היו כל כך מסובכים, תאר לך מה זה להגיע להסדר במציאות.
"הבעיה היא שבסופו של דבר מי ששולט במה שקורה שם זה הקיצונים. הם באים עם אג'נדה והכוח שלהם גדול. יש בסדרה אמירה מאוד ברורה שהשימוש שעושות הדתות הממוסדות במקומות הקדושים, זה דבר מושחת ורע מאוד. אין לנו בעיה עם אמונה, אבל הכוח משחית, וברגע שאתה יושב על אחד המקומות הקדושים בעולם, כל אלה מרקיעים שחקים".
היו אירועים ספציפיים מהמציאות שנכנסו לסדרה?
"לא מעט מהדברים שמתרחשים בסדרה מבוססים על מקרים אמיתיים. אבל אקרמן שיחק איתם. אנחנו סיימנו לצלם אחרי המהומות של השנה שעברה, שבעקבותיהן היו מבצע 'שומר החומות' ופרעות ביישובים מעורבים. אחד הדברים שלמדתי מהסדרה זה שכל בן אדם שמתעסק בירושלים, כולל שוטרים במרחב, יודע בדיוק את הרגישויות, יודע מה זה אומר להכניס כוחות משטרה להר הבית, יודע שזה דבר שההשפעה שלו היא כלל־עולמית. היה מדהים לראות — בקטע עובדתי, לא פוליטי — איך הממשלה באותה תקופה תכננה את המלחמה הזאת. ביבי וחמאס שירתו את האינטרסים זה של זה. כל אידיוט בירושלים מבין את זה. מה פתאום בחודש הרמדאן מגרשים את הערבים מהמדרגות של שער שכם? ישראל חיממה וחיממה וחיממה, חיפשה תירוץ להדליק את השטח. זה המקום שבחרת להדליק? כשאתה מתחיל לעשות בלגן בהר הבית, זה יכול לגרום למלחמה, ולפרעות אפילו באינדונזיה".
לצד הקיצוניים והפוליטיקאים ישנם גם סתם מטורללים. בסצנה יפה בסדרה המותחת והמרתקת הזאת שומעים מישהו נושא תפילה בלטינית, כשהמצלמה מתקרבת רואים שזה עוד משוגע שמחופש לישו ונתקף בתסמונת ירושלים. "במובן מסוים כל הסדרה היא סינדרום ירושלים. על כל הטירוף סביב המקומות הקדושים, כל הניצול הזה. איך מוסדות דת עושים כל כך הרבה כסף, ממי הם עושים את הכסף? מצליינים, רוסים מאיזה כפר שחוסכים 30 שנה בשביל לראות את כנסיית הקבר, באים ומרמים אותם פה. אותו הדבר עם עולים לרגל מוסלמים, ומבקרים יהודים. הניצול של המאמינים משלוש הדתות מאוד מאוד קיצוני שם. לא עשיתי תחקיר, אבל כמו רוב המוסדות — גם זה של רב הכותל נגוע בעסקנות. זה מוסד שיושב על הרבה כסף עם אופציה לעוד הרבה כסף. בכללי תרומות של מאמינים הן אחת הדרכים הכי טובות להלבין כסף. אני לא אומר שזה קורה, אבל יכול מאוד להיות שזה קורה. מאוד מפליא שאנחנו הראשונים שעושים סדרה על המקום".
אולי כי זה להכניס ראש בריא למיטה חולה?
"בסדר, מיטה חולה זה מקום טוב לעשות בו דרמות".
