מפול מקרטני ועד הכלה הנעלמת: פסטיבל תיאטרון קצר בצוותא חוזר
מפול מקרטני ועד הכלה הנעלמת: פסטיבל תיאטרון קצר בצוותא חוזר
מחזה שמשחזר את מה שהתחולל בין חברי הביטלס באולפני אבי רוד, הצגה שעוסקת ביחסי מרות בתיאטרון עצמו ומילואימניק שמחליט להתנחל בבית חברו יככבו בפסטיבל תיאטרון קצר השנה
פסטיבל תיאטרון קצר בצוותא מוכיח את עצמו כבר 24 שנים. הוא מצליח למשוך אליו בכל חורף קהל מגוון של צעירים ומבוגרים, ופועלים בו עשרות יוצרים שעבורם הוא מהווה חממה לפיתוח רעיונות חדשים, שחלקם הופכים בהמשך להצגות באורך מלא. בשנים האחרונות היו אלה, בין השאר, "המשתמט", "גידול ושמו בועז" ו"אמאל'ה: מחזמר חיובי לקורונה".
את הפסטיבל השנה מנהלות אמנותית תמר קינן ונועה שכטר. במרכזו שני מקצרונים תחת הכותרת "עסק משפחתי" ו"אימה ומסתורין" — ובהן יוצג רצף של ארבע הצגות בנות 20-15 דקות כל אחת. במשרד של מנכ"ל צוותא תתקיים הצגה בפורמט "קצר במשרד" ובנוסף יתקיימו שלוש הצגות קצרות לילדים ומופעים של תלמידי בתי ספר למשחק במרחב הציבורי.
בין ההצגות שיעלו השנה: "את בדיוק כמו אמא שלך", על בחורה שהוטלה עליה קללה בלידה שבלילות ירח מלא היא הופכת להיות אמא שלה; "גרסת הבמאי", על דרמה משפחתית שהיתה סנסציה בפרינג' ומגיעה לתיאטרון הרפרטוארי, שם היא צריכה לעבור התאמות כדי להתאים לקהל המנויים; "אבנר כתפיים", על בחורה שבן הזוג שלה חוזר מהמילואים אחרי חודש עם חבר מהפלוגה שלא מתכוון לעזוב בקרוב; ו"חתונת חורף", על שתי חברות שחברתן הכלה נעלמת ביום החתונה.
המחזאי גור קורן, שניהל את הפסטיבל אמנותית יחד עם ארז דריגס בשנים 2018־2020, וכיום הוא מחזאי הבית של תיאטרון הקאמרי, כתב את המחזה "אבי רואד" שיעלה בפסטיבל. שמו לקוח מאלבום האולפן ה־11 של הביטלס, הקרוי על שם שם הרחוב שבו שכן האולפן שלהם. קורן צלל למעמקי הדינמיקה בין הצמד המפורסם בהיסטוריה של עולם המוזיקה, ג'ון לנון ופול מקרטני ומשחזר אותה על הבמה.
"צפיתי בקליפ של 'היי ג'וד' וראיתי איך לנון יושב שם עם פרצוף חמוץ כל השיר ומסתכל על פול. משם התחלתי", הוא מספר. העלילה מתרחשת מאחורי הקלעים, בחדר החזרות. "ההומור מאוד אירוני כי אנחנו, הקהל, יודעים על מה הם מדברים. הטוויסט של הסיפור הוא שפול מת והם מוצאים לו מחליף — בחור מראשון לציון". הבימוי הוא של שירה דים ואת ארבעת המופלאים יגלמו בן אדם, בן פרי, עמרי רווה ורוי סער.
הרבה פעמים מחזות מהפסטיבל זוכים לגרסה מלאה בהמשך. יש מחשבה כזאת?
"בתור מי שראה הרבה מחזות קצרים אני חושב שלרובם הפורמט הזה מתאים כי הם יושבים על רעיון מבריק ולא על בסיס של עלילה רחבה. אני מאמין שכל אחד צריך את המדיה שלו אז אני לא חושב על זה. זה קצה של רעיון מבריק שמוצה, וזה היופי של המחזות הקצרים האלה, שהם פרפרים".
במסגרת “קצר במשרד” תעלה ההצגה "פגישה אישית" שכתבה השחקנית מאיה קורן ומשחקים בה אבי גרייניק ומיכל טופורק. זה שיעור משחק פרטי בין סטודנטית למשחק והמורה שלה, במאי תיאטרון מצליח ידוע ובעל שם שעובד בשיטה ייחודית משלו. המחזה נכתב בהשראת פרשייה מעולם התיאטרון שנחשפה בעבר.
"זה עוסק בשאלה אם יש פה ניצול מיני וניצול רגשי, או לא?", מסבירה הבמאית יעל גולדברג. "התחושה היא של להיות זבוב על הקיר בכרוניקה של ניצול יחסי מרות. לכל ותרגיל של המורה יש גיבוי מקצועי, וכבמאית ויוצרת אני יכולה להבין למה נכנסים לאזורים אישיים עם שחקנים, לכן משתדלים לשמור על סטריליות בחדר החזרות. השאלה היא מתי מתחיל הניצול".
למה דווקא במשרד?
"כי יש משהו מאוד אינטימי בעבודה הזאת. אלה סיפורים שמחכים שנים מאחורי הקלעים שמישהו יקרא להם לעלות לבמה, ואני לא חושבת שבשום פורמט אחר של תיאטרון היום היו מאפשרים להעלות מחזה כזה. בעבודה שלנו עלתה המילה אומץ ואני תוהה עליה. יש פה סיפור שנכתב על ידי אישה, מבוים על ידי אישה ונבחר לעלות בפסטיבל על ידי שתי נשים שמנהלות אותו".
